יוון- להיות או לא להיות בגוש היורו

greece-225x300

הקדמה

יוון הצטרפה לגוש האירו ב-2001. במשך השנים 2001-2011, גדל החוב שלה באופן משמעותי. יחס החוב-תוצר שלה הגיע בסוף -2014 לכ- 170% והיא עמדה על סף חדלות פירעון. החוב של יוון מתחלק כדלקמן: כ- 62% מהחוב בבעלות ממשלות אירופאיות שונות, כולל הלוואות בילטראליות והלוואות מה"כלי האירופי ליציבות (EFSF)", כ- 11% מהחוב בבעלות הבנק המרכזי האירופי, כ- 10% בבעלות קרן המטבע העולמית (IMF), וכ- 17%  מהחוב בידי המגזר הפרטי. מדינות אירופה פעלו לגבש תכנית חילוץ בשיתוף עם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) על מנת לסייע בהחזר החוב. כתנאי לקבלת הסיוע, נדרשה יוון לאמץ מדיניות צנע מקיפה אשר כללה צמצום משמעותי בהוצאות הממשלה והפרטה של נכסים ושירותים רבים.

קיימות מספר סיבות לקיום יחס חוב-תוצר כה גדול בפועל ביוון : ניהול מדיניות פיסקאלית לא-מרוסנת של המדינה (למשל מימון מגזר ציבורי גדול מאוד, תשלום פנסיות נרחב יחסית למדינות אירופאיות אחרות), הסתרת גודל החוב האמיתי, ע"י הגשת מסמכים חלקיים ולעיתים מוטעים בנוגע לחוב האמתי כשיוון הצטרפה ליורו והייתה אמורה לעמוד ב"דרישות סף" מבחינת החוב (בפועל, יוון לא עמדה בדרישות אלו ערב הצטרפותה). סיבות נוספות קשורות לחוסר יעילות עקב שחיתות נרחבת בכל הסקטורים, ולריכוזיות רבה בתחומים כמו בנקים  ותקשורת ביוון. ה"טייקונים" ביוון הם בעלי קשרים קרובים וישירים עם הפוליטיקאים ועם התקשורת, כאשר מערכת הקשרים זו גורמת להיעדר תחרות ומאפשרת פעילות קרטלים ומונופולים. זאת ועוד: קיימת העלמת המס בהיקף גדול במדינה, אשר תורמת לגידול בחוב.

העימות בין יוון לבין הנושים בשיחות על "הסכם החובות", היה קשור לפער בעמדות הצדדים: הנושים דרשו קיצוץ בפנסיות (בנוסף לקיצוץ שכבר בוצע), פיטורין של עובדי ציבור, רפורמות במע"מ, העמקת גביית המס, והגדלת השקעות בסקטור הפרטי. ממשלת יוון בראשות רוה"מ ציפראס ,מתנגדת  לרוב דרישות אלו.

בחמש השנים האחרונות בהן יוון חוותה מיתון מתמשך, התמ"ג שלה ירד ב-25%. לשם השוואה, במהלך השפל הכלכלי הגדול בארה"ב, ירד התל"ג  ב 25% במהלך 4 שנים אך הכלכלה האמריקאית חזרה לצמוח בשנה החמישית מתחילת השפל. נכון לאמצע חודש יוני 2015, החוב הכולל של יוון עומד על כ- 320 מיליארד יורו, ובמהלך 2015 יחס החוב-תוצר עשוי להגיע ל- 180% מהתמ"ג של המדינה. אחוז האבטלה במדינה עומד על 25.4% נכון לפברואר 2015. בריחת ההון מהבנקים היוונים ממשיכה בעקביות במיליארדי יורו בכל שנה מאז החילוץ הראשון של יוון ב- 2010: בחמש השנים האחרונות נמשכו מהבנקים ביוון כמאה מיליארד יורו, כאשר היקף הפיקדונות שנשארו בהם הם פחות ממאה מיליארד יורו.

יוון הייתה אמורה לבצע את התשלום הראשון של חודש יוני לקרן המטבע העולמית ב 5.6, אך דחתה אותו וביקשה לאחד את ארבעת התשלומים לתשלום אחד, שישולם ב-30.6.15. אולם, יוון לא עמדה בתשלום זה, וקרן המטבע הכניסה את יוון לקטגוריה של "פיגור בתשלומים". בהמשך החודש יוון תצטרך לפרוע תשלומים לנושים פרטיים, ואם לא תוכל לעשות זאת, ייתכן וסוכנויות האשראי יגדירו אותה אז כחדלת פירעון. הבנק האירופי המרכזי הגביל את נזילות החירום לבנקים היוונים, וכך, על אף שהכספומטים ביוון נפתחו, משיכת המזומנים מוגבלת (ל-60 אירו ביום), וכנראה שהבנקים יסבלו מבעית נזילות תוך פחות משבוע. ב-5.7 ייערך ביוון משאל העם לגבי אישור או דחיית ההצעה של הנושים. גוש היורו הצהיר שלא ידון בהסכם מחודש עם יוון עד לקבלת תוצאות משאל העם. מאידך, גורמי ממשלה יוונים מצהירים שישארו ביורו. ובינתיים, שוררת אי וודאות גדולה.

 

1. מהן הסיבות שישאירו את יוון בתוך גוש היורו ומהן הסיבות שיכולות להוביל להוצאתה מהיורו?

גורמים פוליטיים רבים באיחוד האירופי רוצים בהמשך חברות יוון ב"גוש היורו", כדי להוכיח כי האינטגרציה האירופית והיורו אינם תהליכים הפיכים. המשך חברות יוון ב"גוש היורו", לדידם, אמורה לשדר תקווה וביטחון באירופה, ותימנע תהליך תחילת התפרקות אפשרית של היורו והאיחוד, משבר קיומי שלהם  או "תהליך דומינו" של פרישת מדינות חברות נוספות (כמו פורטוגל, ספרד ואיטליה) החוות קשיים כלכליים רבים במסגרת "גוש היורו". גם הודעתה של אנגליה, על "משאל עם" על המשך חברות באיחוד האירופי ב 2016,  גרמה לזעזוע עקב הסיכוי ליציאתה של אנגליה מהאיחוד (Brexit – Britain’s exit)

לצד אותם גורמים פוליטיים, קיימים גורמים כלכליים התומכים, או לפחות תמכו בעבר הלא-רחוק, בהמשך חברות יוון בגוש היורו. ביניהם גם כלכלנים בעלי שם, כמו זוכה פרס נובל שטיגליץ, שקראו בעבר לנושים וליוונים כאחד להציע וויתורים הדדיים כדי להימנע מכישלון המו"מ ופגיעה בגוש היורו (ר' במכתבי הכלכלנים מינואר ויוני 2015). הכלכלנים ציינו ש"מדיניות הצנע" הוכחה ככושלת, והציעו דרכים וכלים פיננסיות שונים כדי להתמודד עם המשבר. כלומר, הם וכלכלנים אחרים סברו שיש דרך כלכלית להתמודד עם המשבר, וחלקם טוען שהמכשול להסכם הוא יותר פוליטי מאשר מקצועי. על פי דעה זו, הממשלה היוונית בחרה בעמדת ה"לוזר הפיסקאלי", אשר הקשתה על השגת פשרה מצד הנושים. גם הנושים בוחרים בעמדה קשוחה מידי, כדי למנוע "משבר אמינות" פוליטי ובקשות נוספות ל"הסדרי חוב" נוחים יותר מצד מדינות נוספות באיחוד.

בנוסף, היות ואף אחד לא יכול לחזות בדיוק את ההשלכות הכלכליות של יציאת יוון מגוש היורו, נוצרת תחושה של חוסר יציבות  ואי-וודאות גדולים, המפעילים לחץ כבד על מקבלי ההחלטות לעשות מאמץ עדיין להגיע להסכם. להמשך לחצו כאן…

 

2. מהן ההשלכות האפשרויות על הקהילה האירופית ועל יוון במידה וזו תצא מהיורו?

גם כאן, ישנם גורמים מחד המעריכים כי ההשלכות על הקהילה האירופית ויוון כתוצאה מפרישה יוונית תהיינה קשות, וישנם גורמים המעריכים שניתן ל"הכיל" את הפרישה ללא זעזעים קשים.

אלו שמעריכים שההשלכות תהיינה קשות, טוענים שאולי "ארגון מחדש" של החוב יטיב עם יוון, אך ההשפעה הפוליטיות על שאר מדינות האיחוד תהיה קשה, היות ומדינות אחרות ביורו שחוו משברים כלכליים וצברו חובות, תבקשנה מהנושים תנאים דומים והקלה משמעותית  על תשלומי החוב שצברו. כך, ייתכן ויתחיל "אפקט דומינו". בנוסף, ייתכן  כי יציאה של יוון מגוש היורו תגרום ל"הידבקות פיננסית" ופגיעה ביורו היות ומשקיעים ייווכחו כי היורו אינו "בלתי הפיך" ויחפשו "בריחה אל הביטחון", תוך משיכת כספי ההשקעות ממדינות "פגיעות" אחרות בגוש היורו, כגון פורטוגל, ספרד או איטליה, על מנת להימנע מירידת ערך והפסדים נוספים.

אך נראה שמספר פוליטיקאים, כלכלנים ורגולטורים מאמינים שההשפעה תהיה קטנה יחסית, בטענה שהבנקים האירופים כבר הפחיתו את החשיפה שלהם ליוון, שלא כמו במשבר היווני הקודם ב-2012, ושהביטחון הכללי בעתיד של גוש היורו חזק היום יותר מאשר לפני שנים, היות ו"גוש היורו" מצויד כיום בכלים טובים יותר להתמודדות עם הפרישה. כלומר, הם טוענים שה Grexit ,Greek exit אינה רצויה אך זה לא יהיה "סוף העולם".

מחוץ להשלכות הכלכליות שעימן, אולי, ניתן להתמודד, קשה לחזות את ההפסדים הצפויים מאובדן אמון או מוניטין של גוש היורו. להמשך לחצו כאן

 

3. מהן ההשלכות האפשריות על ישראל אם יוון תעזוב את "גוש היורו" ?

כלכלת ישראל, בהיותה מוטת יוצא,  עשויה להיות מושפעת באופן שלילי מיציאת יוון מהיורו כי במצב של אי-ודאות כלכלית כללית (בעסקים, בהחזר חובות, בשער החליפין) חברות אירופאיות עלולות לצמצם את השקעותיהן, ואת הרכש שלהן. בשל כך, היקף הייצוא של ישראל לאירופה עלול לרדת. היות והא"א הוא שותף הסחר המרכזי של ישראל ושוק היצוא הגדול ביותר שלה (כגוש), זוהי סכנה מוחשית ביותר. להמשך לחצו כאן…

 

4. סיכום:

כמובן שבלתי אפשרי לנבא את מהו הסיכוי של יוון לצאת מ"גוש היורו". אם אף הסכם לא יושג, תוצאות משאל העם יהיו נגד ההצעה האירופית, ולבסוף יוון תפרוש מהגוש – ישנן הערכות כלכליות סותרות לגבי ההשפעות על אירופה ויוון ב"יום שאחרי".  יש סבירות שיוון תמצא עצמה, בסופו של דבר, מחוץ ליורו בצורה כזו או אחרת, ובמקביל -תהיה פריסה או מחיקה של חלק מהחוב שלה.

יש לזכור כי פעולת היציאה מגוש היורו, משפטית וטכנית, תהיה מורכבת, היות והדבר מעולם לא קרה בעבר. לכן, זו כנראה פעולה שתיקח זמן. גם הנהגת מטבע חדש, והדפסת שטרות חדשות, במידה וזה יקרה, יכול לקחת זמן רב יחסית. המגעים נמשכים ויימשכו כנראה גם אחרי משאל העם. בינתיים, הכל פתוח.

 

לקריאת הפוסט השלם- לחצו כאן

צור קשר עם:

גל מור

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל