בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
Emerging Markets
פתיחת פניה חדשה לנספח הכלכלי

רומניה – קרקע פוריה לחדשנות ישראלית

פורסם ע"י , נספח כלכלי בוקרשט, רומניה , בתאריך 28 בפברואר 2015

קרדיט: www.Geo-farms.com

קרדיט: www.Geo-farms.com

 

"חקלאות אינה רק יצור תבואה, כפי שהרוב חושבים – היא יצור האוכל והסיבים מהאדמה והמים של העולם. ללא חקלאות לא יהיו ערים, בורסות, בנקים, אוניברסיטאות, כנסיות וצבאות. חקלאות היא בסיס הציוויליזציה ובסיס לכל כלכלה יציבה".

קראתי את הציטוט הזה מפי אלן סבורי (Allan Savory) אקולוג, חקלאי, חוקר ומנהיג – זמביה, אפריקה) השבוע ונהניתי מהפשטות שבו מצד אחד ומן העומק מהצד השני.

אני מזהה את אותם פשטות ועומק כאן ברומניה בסקטור החקלאי. פשטות, כיוון שלרוב החקלאות כאן אינה מתקדמת דיה. עומק מתגלה כשיוצאים מבוקרשט ואז' לאן שאתה לא מסתכל, בכל כיוון אתה יכול לראות את המרחבים ואת השטחים הפוריים ולהבין את הפוטנציאל האדיר והלא מנוצל בתחום הזה.

לא סתם נקראה רומניה בימי הביניים "אסם התבואה של אירופה". האדמה הפורייה, האקלים משופע המשקעים והמיקום המרכזי שלה הפכו אותה לספקית התבואה של אירופה.

 

עד כאן להיסטוריה ועכשיו להווה, קצת נתונים :

נתון/מדינה רומניה ישראל
שטח ראוי לעיבוד (ב% משטח המדינה) 38 14
שטח חקלאי (ב% מהשטח הראוי לעיבוד) 60 24
שטח חקלאי בק"מ רבוע 137,330 5332
*נתונים: הבנק העולמי

 

הסקטור החקלאי מהווה רבע (25%) מכלל התעסוקה של רומניה, כ-5 מיליון רומנים עוסקים בחקלאות (!) ותורמים 7%-10% מהתוצר. לשם השוואה, החקלאות בישראל (לפי נתוני ה OECD) מהווה 1.4% מהתעסוקה ו-1.9% מהתוצר. עכשיו רק תחשבו מה היה קורה לחקלאות הרומנית, אילו הייתה מתייעלת בעזרת טכנולוגיות, ידע ומומחיות ישראלית, כך שהמספרים ברומניה יהיו דומים לישראל. תחשבו מה זה היה עושה לרומניה ומה זה היה עושה לעסקים הישראלים בתחום.

לא סתם, האיחוד האירופי הקצה במסגרת מדיניות ה-Common Agriculture Policy – CAP  כ-12 מיליארד אירו בין השנים 2014-2020, לפיתוח החקלאות של רומניה.

לסקטור החקלאי יש, כאמור, את הפוטנציאל הגדול ביותר מבין הסקטורים השונים בכלכלה הרומנית. אך בניגוד לסקטורים אחרים, עליהם כתבתי בחודשים האחרונים, כמו אנרגיה, סייבר ומכשור רפואי, הוא גם מורכב יותר לגישה. הוא דורש סבלנות ומיומנות, כיוון שהתהליכים בו יכולים להיות ארוכים יותר. זאת ועוד, אם בסקטורים האחרים הלקוחות הרומנים דוברים אנגלית ויש להם נגישות טובה לאינטרנט, הסקטור החקלאי ברומניה ניחן בפשטות גם בהיבט הזה. הווה אומר, לרוב החקלאים ברומניה יש קושי בהתקשרות עם גורמים זרים.

דברנו על העבר ועל הווה – עכשיו לעתיד: על מנת לגשר על הפער המדובר בתקשורת עם החקלאים, יצרה הנספחות קשר עם חברת ייעוץ מקצועית לתחום הזה- חברת RGIC, על מנת שזו תסייע לנספחות למצות את מירב הפוטנציאל של הסקטור החקלאי ברומניה וההזדמנויות שבו. RGIC הינה חברה מבוססת בתחום החקלאי על כל רבדיו ויש לה ניסיון עשיר עם גורמים שונים הן ברומניה והן בישראל. זאת ועוד, היא מנוסה גם בנושא של גיוס כספים אירופים, כך שאלו מכם, אשר מעוניינים ללכת באפיק הזה ברומניה ולנצל את הכספים האירופים הרבים, אשר מוקצים לנושא, תמצאו בה בעלת מקצוע שתשמח לסייע.

ביום שני הקרוב, 2/3/15, מקיימת הנספחות המסחרית יחד עם ענף אגרוטכנולוגיה במכון היצוא וחברת RGIC סמינר חקלאי בשם "!Romania-Israel Agro Technology Forum: Growing for the Future”. לסמינר צפויים להגיע כ- 100 איש מכל קשת העוסקים בחקלאות ברומניה: ממשל, אקדמיה, איגודים חקלאים, חברות חקלאיות וכמובן חקלאים עצמם. במסגרת הסמינר ירצה ראש הענף במכון היצוא, מר גלעד פלד, על החדשנות הישראלית בתחום וכן נזמין את האורחים להגיע לישראל לכנס AGRITECH 2015 שיערך ב 28-30/4/15 בגני התערוכה.

אני סמוך ובטוח, כי בעזרת האירוע ובעזרת המשלחת הרומנית, שתגיע ל- Agritech, נוכל ליצור את הקשרים המתאימים על מנת להתחיל לעבוד עבורכם בסקטור החקלאי ברומניה – לזהות הזדמנויות, לאתר לקוחות ופרויקטים ולסגור עסקאות.

"בואו נגדל אל העתיד" – Grow for the Future!

בכל מידע נוסף, אתם מוזמנים לפנות אלינו (רצוי באנגלית) ל: bucharest@israeltrade.gov.il

מתן ספרן נספח כלכלי בוקרשט, רומניה

2 Responses to “רומניה – קרקע פוריה לחדשנות ישראלית”

  1. nashed הגיב:

    אני מחפש שדות לחקלאות לזריעה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי בוקרשט, רומניה, מתן ספרן