בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
Emerging Markets
פתיחת פניה חדשה לנספח הכלכלי

היצוא החקלאי הישראלי לרוסיה נפגע עקב נפילת הרובל- מהם הפתרונות?

פורסם ע"י , כלכלן מינהל סחר חוץ , בתאריך 12 בפברואר 2015

רוסיה הפכה בשנים האחרונות לשוק יעד עיקרי לתוצרת חקלאית טרייה מישראל. מומחים מעריכים, כי מעל לשליש מהתוצרת החקלאית המיוצאת מישראל מגיעה לשוק בודד זה. מנגד, האיחוד האירופאי הוא שוק היעד הגדול ביותר ליצוא החקלאי הישראלי ומהווה שוק יעד טבעי עקב ביקושים גבוהים הנובעים מרמת החיים, הקרבה הגאוגרפית והקשרים שכבר קיימים.

התחרות ביצוא החקלאי הישראלי בשווקים אלו (רוסיה והאיחוד) מול מדינות האזור שלנו, כגון: טורקיה, מצרים, מרוקו וכו' הולכת ומחריפה. מדינות אלו נהנות, כמו ישראל, מתנאי סחר משופרים בכניסה לאיחוד האירופי (הסכמי סחר חופשי), אולם אף על פי כן נראה, כי גם בטווח הבינוני ימשיך האיחוד להיות שוק יעד מרכזי ביצוא החקלאי הישראלי.

היצוא הישראלי לרוסיה נפל נפילה משמעותית בחודשי הסתיו האחרונים, בעיקר עקב קריסת הרובל. היצוא חזר לרמותיו לפני 4 ו- 5 שנים והעתיד של הסחר החקלאי בין ישראל לרוסיה אינו ברור. יתכן אולי שיפור עתידי בתנאים מסוימים (גיאופוליטיים בנושא אוקראינה, מחירי נפט). תחילת שנת 2014 הייתה מאוד מוצלחת ביחס לממוצע השנים האחרונות, כך שיש לבחון את הירידה בסתיו האחרון גם בהיבט זה.

היצוא החקלאי הישראלי לאירופה (לאיחוד) נמצא במשבר, שעיקרו הצפת השוק האירופאי בסחורה, שכרגיל הייתה מיוצאת מהאיחוד לרוסיה, שכן רוסיה הטילה איסור על יבוא מהאיחוד. כך, היצוא הישראלי לרוסיה נפל עקב קריסת הרובל והיצוא הישראלי לאירופה נפל עקב הצפת השוק האירופאי בסחורה אירופאית, שאמורה הייתה להיות מיוצאת לרוסיה.

Tomatoes

אז מה לעשות? בוועידת ישראל לחקלאות והתיישבות, שבה התבקשתי להציג את הדברים לפני כשבוע, נראה היה, כי היה קונצנזוס מלא בין הדוברים השונים, שהסכימו כי יש כאן דיון בשני מישורי זמן:

בטווח הקצר:

סיוע ישיר לחקלאים. הבדיקה, ההחלטה על הסיוע וקביעת מודל הסיוע צריכה להיות אחראית ולהביא בחשבון את הטבע ההפכפך של יצוא חקלאי. בעולם וגם בישראל מקובל מודל של הפרשה לקרנות במהלך שבע השנים הטובות עבור משיכה בשבע השנים הרעות.

בטווח הבינוני והארוך:

  • פיזור היצוא החקלאי לשווקים ומוצרים חדשים.
  • פיתוח מוצרים חדשים במסגרת כלים של משרד החקלאות, כגון המו"פ החקלאי במכון וולקני.
  • פיתוח שווקים חדשים בסיוע ממשלתי, כמו (בין השאר) מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה.

בנושא פיתוח שווקים בתחום החקלאות יש כמה בעיות עיקריות:

  1. בעיה רגולטורית חריפה של הגנה על מגזר החקלאות במדינות רבות (מכס, מכסות) וכן נושא ההסגר החקלאי (קרנטין).
  2. בעיות לוגיסטיות של חיי המדף של המוצר החקלאי הטרי בהובלה ימית, בעיקר ליעדים מרוחקים.
  3. כל הנ"ל בנוסף לאתגרים המסחריים הרגילים שאנו מכירים בפיתוח שווקים חדשים וקשר עם יבואנים וקניינים ברשתות מזון.

יצואנים שפגשתי סיפרו על ניסיונם בשווק ההודי, לפיו גם בשוק שלכאורה הוא כה תחרותי, יש ביקוש לתוצרת חקלאית טרייה, איכותית ומיובאת. ישנו מעמד ביניים גדל והולך בן עשרות רבות (אם לא מאות) מיליוני הודים, שכבר היום קונה תפוחים אמריקאים (לדוגמא) בסופרמרקטים בהודו, כך שגיוון יעדי היצוא החקלאי הישראלי הוא בר ביצוע.

 

אהוד גונן כלכלן מינהל סחר חוץ

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לכלכלן מינהל סחר חוץ, אהוד גונן