באוקטובר כתבה עמיתתי ריטה גולשטיין-גלפרין, הנספחת המסחרית ל- OECD בפריז, על הדוח של ה-OECD אודות מצב ההכשרה המקצועית בישראל ואני נזכרתי בימי התיכון שלי “באורט סינגלובסקי” בתל אביב, שם בחלק שנקרא “הסדנאות”, בין מכונות הכרסום, המקדחות העומדות ושאר המכשירים המכניים, בניתי ספק כוח לתפארת (נו טוב בינוני משהו…). בכתבה הוזכר, כי משרד הכלכלה רואה בתחום החינוך המקצועי וההכשרה המקצועית עדיפות עליונה לשנת 2015.
ואכן לא מעט לאחר מכן התבשרתי, כי משלחת מישראל, שכוללת גורמי ממשלה, פילנתרופים, אנשי עסקים ונציגי עמותות וארגונים שונים תגיע לשווייץ ללמוד מהשווייצרים מהם הכשרה וחינוך מקצועיים (VET).
בשווייץ נהוגה מערכת השכלה אדפטיבית, שמעניקה לכל תלמיד החל מגיל 15 את האפשרות לבחור בין שני מסלולים; מסלול עיוני, שיוביל לתעודת בגרות עיונית ואוניברסיטה, או מסלול מקצועי, הכולל לימודים והכשרה מקצועית, תוך כדי הלימודים בשיטת 3 ימי עבודה ויומיים של לימודים בכיתה.
העובדה, שאחוז גדול יותר של הורים מעדיף, שהילד שלו יבחר במסלול הכשרה מקצועית מלמדת על איכות הלימוד, על טיב ההכשרה ועל החשיבות, שההורים השווייצרים מייחסים למציאת עבודה לאחר תום הלימודים (כבר הזכרנו כי במדינה כ 3% אבטלה בלבד?)
לסטודנטים יש יכולת לסיים מסלול מקצועי, להחליט שהם רוצים שינוי כיוון ולפנות ללמוד באוניברסיטה או להפך. שני תלמידים משני המסלולים יכולים לבחור בקריירה ארוכת טווח בבנקים הגדולים בשווייץ ולעיתים לבוגר המסלול המקצועי יש יתרון על פני בוגר המסלול העיוני.
מדובר בעסקה חשובה, שבה מעורבים משרדים ממשלתיים, איגודי מעסיקים ועסקים במגוון כמעט אינסופי של מקצועות ביניהם מקצועות הבנקאות (UBS, Credit Suisse), רכב, מלונאות (Four Seasons), הנדסה (ABB) , שענות (Rolex, Omega), מכירות (Manor), שירותים ועוד. שלושת אלו תורמים לבניית תוכנית הכשרה מקצועית, מובנית ומתקדמת כדי לאפשר לתלמידים לרכוש השכלה שתהיה רלוונטית בסוף הכשרתם.
משרדי הממשלה תורמים את ההנחיה וקביעת המדיניות, איגודי המעסיקים מחברים ביחד עם העסקים תוכנית הכשרה רלוונטית ככל שניתן, על מנת שתענה על דרישות השוק והעסקים, הם מתחייבים להכשיר מספר סטודנטים בתוכניות של 2-4 שנים, על מנת שיירכשו את הידע והמומחיות הנדרשים על מנת לתפקד.
כשביקרנו בחברה אחת שאלנו את האחראי על ההכשרה, איזה אחוז של סטודנטים נשארים לעבוד בחברה לאחר סיום תקופת ההכשרה? ציפינו למספר שינוע בסביבות 80%-90%, שהרי אם השקעת (שלא לומר אפילו הפסדת בהתחלה) בסטודנט אתה מצפה לתשואה על ההשקעה. המספר הפתיע את כולנו: 50% !!! והוא נראה היה מרוצה, כי מבחינתו גם אם אחרים יקטפו את הפירות, זוהי תרומתו לחברה השווייצרית. כך שוב ושוב ושוב, המעסיקים פשוט מבינים את תרומתם החשובה לחברה השווייצרית, משהו שנשמע כמו… “ציונות”…
מסתבר, שהמערכת השווייצרית הינה מודל לחיקוי וכבר כעת הרשויות השווייצריות חונכות מדינות כמו הודו ולטביה על מנת לסייע להן לבנות מערכת שכזו. לאחרונה, נחתם הסכם עם ארה”ב ומי יודע, אולי ישראל תהיה הבאה?!
מסתמן שהבעיה בישראל תהיה בעיית דימוי, הנשענת על דורות שהורגלו, כי חינוך מקצועי הוא לתלמידים בעלי ההישגים הנמוכים. אם נדע להשקיע את המשאבים הנדרשים, אולי נצליח גם אנו לבנות מערכת חינוך מקצועי למופת. כפי שהרצל אמר: “אם תרצו אין זו אגדה”.
לכל שאלה או הארה אתם מוזמנים לפנות לנספחות המסחרית בג’נבה המקדמת את הסחר עם שווייץ והאמונה גם על סיקור פעילות ארגון הסחר העולמי (WTO).
