ברצלונה ומדריד: בין שתי ערים

Sagrada Família
Sagrada Família

בשבועות האחרונים תכנית העבודה זימנה לי שני ביקורים בברצלונה, בירת המחוז האוטונומי קטלוניה. במחצית חודש נובמבר, הגיעה משלחת ישראלית להשתתף ב"כנס "ערים חכמות" " ושם כמנהגנו פעלנו על מנת ליצור מפגשים עסקיים בביתן הישראלי. בשבוע שעבר, הוזמנתי להשתתף בדיוני חבר השופטים באירוע השנתי של הענקת פרסי החדשנות של קרן בנק לה קאישה. הבנק קשר את הפרס עם פעילות השגרירות הישראלית בספרד ומדי שנה אנו פועלים יחד עם הקרן לאפשר ליזמים מכל רחבי ספרד להגיע לביקור בישראל על מנת להתוודע לסצנת החדשנות והיזמות.

בעקבות הביקורים הללו כנראה, וברוח התקופה, בפוסט הנוכחי אחרוג מהנוהג של עדכוני חדשות ואגע בזהירות המתבקשת בנושא הטעון של היחסים בין שתי הערים המרכזיות בספרד- מדריד וברצלונה.

היריבות בין שתי הערים המדהימות הללו מוכרת היטב לקוראיו הנאמנים של הבלוג. בדרך כלל מדברים על כדורגל, אולם תחרות באה לידי ביטוי בכל- היכן האוכל טוב יותר, אילו מוזאונים מרשימים יותר, היכן השופינג עדיף ואיזו עיר טובה יותר לתייר…

כידוע,  "הרהורי הפרישה" של קטלוניה מספרד ועריכת משאל עם בנושא עצמאות החבל התגברו מאד בשנים האחרונות, תחת הממשל בראשותו של נשיא קטלוניה ארתור מאס (Artur Mas). ב-9 בנובמבר השנה, ערכה ממשלת קטלוניה מעין משאל סמלי על עצמאות החבל, לאחר שבית המשפט החוקתי של ספרד קבע, שהכוונה המקורית לעריכת משאל מחייב אינה חוקית ומהווה הפרה בסיסית של החוקה הספרדית.

בין השורות בוויכוח המר בין המחייבים פרישה לשוללים, עולים, בנוסף לטענות על שפה, תרבות והסטוריה, גם טיעונים כלכלים של "בעד ונגד", כלומר- מה יכול לקרות ביום שאחרי ומהן ההשלכות הכלכליות של פרישה אפשרית של קטלוניה מספרד.

Miguel A. Monjas 9.12.2009
Cibeles con Palacio de Linares al fondo (Author: Miguel A. Monjas (9.12.2009

בצד המצדדים, הטיעונים מתמקדים בנתונים הכלכליים של קטלוניה לעומת שאר ספרד. מצבה של קטלוניה טוב יותר מספרד מבחינת האינדקטורים העיקריים, כגון: צמיחה, תמ"ג לנפש, שיעור תעסוקה (או יותר נכון- בעיית אבטלה פחותה…) וחוב חיצוני. ברצלונה ממשיכה להיות מגנט תיירותי והעיר מבססת את מעמדה כבירת המובייל האירופית ו"האב" תעופתי מרכזי. ברקע נמצאים תמיד קולות בדלנים קלאסיים, שמסבירים שהשיטה הנוכחית מקפחת את קטלוניה. המסים שהיא תורמת לממשל הפדרלי משמשים על מנת לממן אזורים כושלים אחרים בספרד והממשל המרכזי במדריד אינו דואג להשקעות מספיקות בקטלוניה. בקיצור, הם אומרים "עדיף לנו לבד לנהל את עניינינו".

בצד המתנגד, מדברים בעיקר על היבטים משפטיים ופרוצדורליים- הפרדות של קטלוניה פירושה הוצאתה מחוץ לאיחוד האירופי ולגוש היורו. כלומר, קטלוניה העצמאית תיאלץ להתמודד עם תנאי פתיחה של חסמי סחר ומכסים מול האיחוד האירופי, שהוא היעד העיקרי של היצוא הקטלוני, מטבע חלש ונפרד, וחוסר יכולת ליהנות מקרנות המו"פ והסיוע של האיחוד. בנוסף, חוסר הוודאות יפגע בתיירות, יגרום לחברות בינ"ל להעתיק את מקום מושבן מברצלונה ויפגע בהשקעות זרות עתידיות. למי שחושב שהממשלה הספרדית מקלה ראש באפשרות הזו ומדובר רק בספקלוציות, הרי שבמסמך הזה של משרד החוץ במדריד, מופיע ניתוח קודר של הצפוי לקטלוניה במקרה של פרישה.

ובינתיים? ובכן המשאל, כאמור, לא יצא לפועל. סוגיית קטלוניה הולכת ותופסת מקום מרכזי כתמיד (או יותר מתמיד) בחיים הפוליטיים והכלכליים. מריאנו רחוי (Mariano Rajoy), ראש הממשלה ומנהיג המפלגה השמרנית (PP) הצהיר, שהנושא עומד מעתה בראש סולם העדיפות שלו.  כלומר, כנראה שעד עתה המסר לקטלוניה לא היה ברור מספיק, ויש לשפר את "ההסברה" ולהגיע לדיאלוג והבנה, אך מבלי לשנות את המסגרת הקיימת הקבועה בחוקה.

האופוזיציה העיקרית לראחוי, בראשות הסוציאליסט פדרו סאנצ'ס (Pedro Sánchez), נמנעת כמובן מלהשמיע תמיכה בתביעות הפרישה של קטלוניה. יחד עם זאת, סאנצ'ז קורא להליך של רפורמה עמוקה בחוקה הספרדית משנת 1978 ולהתאימה לרוח הזמן. בין השורות, ברור לכל, שלבה של החוקה הוא שיטת האוטנומיות והזכויות, שמוענקות לכל אזור ביחס לשלטון המרכזי. לפיכך, הליך רפורמה של החוקה יביא אתו בהכרח, דיון כללי בתביעות של קטלוניה, כאשר חבלים "לאומיים"  אחרים בספרד, כגון חבל הבאסקים וגליסיה בוודאי יצטרפו לחגיגה…

צור קשר עם:

עמי לוין

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה