מזה מספר חודשים מתנהל קונפליקט מזויין במזרח אוקראינה. את השלכותיו ניתן לראות כבר עכשיו בצניחה צפויה בתמ”ג (לפחות ל-5%), אינפלציה גבוהה ופיחות דראסטי של המטבע המקומי (יותר מ-50%). כלכלנים, פוליטיקאים ואנליסטים מנתחים את המצב, מעדכנים את התחזיות ובונים מודלים ליציאה מהמשבר, אולם רק מעטים מדברים על מה שיקרה ביום שאחרי.
קרוב ל-4 מיליון אזרחי אוקראינה שואלים את עצמם מה יהיה כאשר הקונפליקט יסתיים. תשתיות באזור מזרח המדינה הרוסות, עיריות לא מספקות שירותים בסיסיים לאזרחים והשאלה המרכזית הינה מה לעשות עם כל אותם בתים ובניינים שנהרסו במהלך החודשים האחרונים, רובם בנייני מגורים, שגם לפני כן לא היו במצב אופטימאלי. תמונות ודיווחים מהאזור מציגים תמונה בעייתית של ערים וישובים שלמים הרוסים.
ביני לבין עצמי, תהיתי האם אוקראינה תראה במצב הזה רק בעיה או גם הזדמנות? קיבלתי את התשובה ביום למחרת במהלך פגישה באחת מחברות הייעוץ הגדולות בעולם הפועלת גם באוקראינה. במהלך הפגישה דיברנו על הרפורמות שהממשל החדש הצהיר עליהן, על האפשרויות עבור החברות הזרות באוקראינה ועוד על “השיפט”, שאוקראינה צריכה לעשות כדי לצאת מהמשבר.
כאשר כולם מדברים על המצב הקיים, יש כאלו שמדברים על העתיד. הניסיון מלמד שכשקיים צורך, תמיד יהיה מישהו שירים את הכפפה. ידיעה על הקמת סוכנות לשיקום דונבאס (אזור דונייצק ולוגנסק), שבראשה יעמוד נציג חברת עורכי דין בינלאומית מצליחה, התפרסמה לפני מספר ימים. ארה”ב גם הצהירה, שיועבר כסף על ידה לביצוע פרוייקטי השיקום באזור. כלומר, כסף, ככל הנראה, יהיה בחלקו מסיוע כספי מהמערב ובחלקו מתקציבי חברות המעוניינות בהשקעה. מפגישות שקיימתי עם מקבלי החלטות בממשלה האוקראינית, השכלתי להבין שתקציב המדינה ריק ועל כן הממשלה לא צפויה להיות שחקן דומיננטי בפרויקט השיקום הזה.
אם תוקם סוכנות שתרכז את כל הפרויקטים והמכרזים לשיקום האזור, כזו שמטרותיה הן לענות על הצורך האקוטי של אזרחי האזור, שנותרו ללא קורת גג וגם להוות דוגמה לניהול פרויקטים בשקיפות ומלאה ברוח הרפורמות וההתקרבות לאירופה, אני רואה כאן הזדמנות לחברות ישראליות בעלות פתרונות וטכנולוגיות לבניית בנייני מגורים ותכנון ערים, טכנולוגיות בניה וניהול תשתיות בערים. כל חברה ישראלית הרואה את עצמה רלוונטית לנושא, מוזמנת לפנות לנספחות מסחרית של משרד הכלכלה בקייב.
