אוקראינה והאיחוד האירופי חתמו על הסכם אסוציאציה (אזור סחר חופשי)

ב-27 ביוני, התקיים בבריסל אירוע חתימה על אזורי סחר חופשי (אס"ח) מול שלוש מדינות ממזרח אירופה- אוקראינה, מולדובה וגיאורגיה. אירוע זה מתרחש על רקע הורדת הדירוג הכלכלי של אוקראינה, שביצעה חברת דירוג האשראי S&P לאחרונה, לרמת "CCC" שלילית.

זה לא סוד, שאוקראינה נמצאת במשבר, שיש המגדירים כעמוק בהיסטוריה שלה. גם המשבר העולמי האחרון היכה  באוקראינה בצורה משמעותית מאוד, כשבעקבותיו היא חוותה ירידה של 15% בתמ"ג (!), אך הפעם זה קורה במקביל למשבר פוליטי ולמערכה ביטחונית.

כמובן שהסכם האסוציאציה מביא עמו בשורה חיובית בדמות פתיחת שווקים חדשים עבור מוצרים אוקראינים ופתיחת השוק האוקראיני למוצרים האירופיים. מצד שני, חשוב לזכור, שמדובר בתהליך ארוך והדרגתי, שלפעמים טומן בחובו תופעות לוואי לא רצויות. כך למשל, כאשר שליש מהיצוא של אוקראינה הולך לרוסיה, ההסכם החדש עשוי לפגוע בקשרים המסחריים, הפוליטיים והאנושיים ההדוקים עם השכנה ממזרח, שרואה בהסכם זה פעולה לא רצויה..

כאמור, השוק האירופי פותח בפני אוקראינה את שעריו והיצואנים יוכלו לספק את מוצריהם ושרותיהם בצורה חופשית לכל מדינות האיחוד. מצד שני, יש להניח שהאירופאים יסרבו לקבל מוצרים, שאינם תואמים את הסטנדרטים הגבוהים הנהוגים במדינות האיחוד ונכון להיום, חלק משמעותי מהייצוא האוקראיני הינו תוצרים של תעשיית המזון והחקלאות ומרבית מהיצרנים המקומיים יתקשו לעמוד בדרישותיו המחמירות של הארגון באשר לאיכות המוצרים הדרושה.

לאחרונה נפגשתי עם נציג המשרד האוקראיני לפיתוח כלכלי ושאלתי אותו אודות הצעדים שנעשים כדי לסייע ליצרנים אוקראינים ליהנות מהסכם האס"ח באופן מלא ואכן להגדיל את הייצוא לאירופה. לטענתו, המשרד מוביל מזה מספר שנים תהליכי הרמוניזציה, שנועדו לקרב את כלכלת אוקראינה לזו של האיחוד האירופי, אך כמובן שעדיין יש דברים רבים לשפר, בייחוד בהינתן שתהליכי הייצור אמורים להיות מגובים באימוץ כללי התקינה האירופית ובחקיקה תואמת. חשוב לציין, שתהליכי התאמת המוצרים לשוק האירופי מצריכים מהאוקראינים לבצע השקעה כספית משמעותית שצפויה להקשות עליהם עוד יותר.

לאחר שבחמש השנים האחרונות, היקף השקעות הזרות באוקראינה הצטמצם בחצי (ואף יותר לפי מקורות שונים), הממשל החדש מנסה בכל כוחו למתג את המדינה כיעד השקעה אטרקטיבי ומקדם לשם כך רפורמות שונות שנועדו לשפר את הסביבה העסקית במדינה. השר החדש לפיתוח כלכלי, פאבלו שרמטה (Pavlo Shermeta), אף הציב לעצמו יעד של הבאת אוקראינה לרשימת עשרת המדינות המובילות בעולם מבחינת "קלות ניהול עסקים", תוך 5 שנים. אמנם מדובר ביעד שאפתני' אך הוא עשוי להיות ישים במידה והממשל החדש באמת יאמץ את הרפורמות החיוניות בתחום המיסוי, רישום חברות ועוד. בהקשר זה' ראוי לציין נגזרת נוספת של הסכם האס"ח והיא שמעתה ואילך, משקיעים אירופאים יוכלו לפעול במדינה באופן חופשי יותר.

התחושה כרגע היא שהבנק העולמי, ארגון ה- IFC והאיחוד האירופי מתחרים ביניהם במתן הצהרות סיוע נדיבות לאוקראינה, כאשר כל אחד מציב דרישות, תנאים וצעדים כואבים שעל השלטון למלא הנוגעים לחיי היום-יום של האזרח האוקראיני הפשוט. יש לציין, כי אוקראינה עושה הכל כדי לקבל את הסיוע המבוקש ומתכננת למלא את רוב הדרישות הללו, אפילו שהן צפויות להשפיע על מחירי השירותים המוניציפאליים, התשלומים הסוציאליים, תעריפי האנרגיה והמים ועוד. עם זאת, הם מודעים לאפשרות שהרפורמה המדוברת עשויה לזרז מהפכה חברתית שנייה, בדומה לזו שהתרחשה ביוון בתנאים דומים.

בינתיים, ארגון ה-IFC) International Finance Corporation) הודיע לאחרונה, שהוא עתיד ליישם תוכנית סיוע לטובת יצרנים באוקראינה, שמבחינתה מדובר כמובן בבשורה חיובית ביותר.

בהחלט נפתחה כאן הזדמנות בלתי רגילה עבור חברות ישראליות, המציעות פתרונות להתאמת תהליכי יצור לסטנדרטים אירופאים. אנו מזמינים את החברות המעוניינות לשמוע עוד לפנות לנספחות המסחרית של משרד הכלכלה בקייב.

 

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה