הצינור שמנתק את מזרח ממערב – הנגזרות הכלכליות של העימות בין אוקראינה ורוסיה

האם הסיבה העיקרית לפרוץ המשבר הנוכחי בין רוסיה ואוקראינה מסתכמת "רק" בדאגתה של הראשונה למיעוט האתני החי בחצי האי-קרים? מרבית המומחים בעולם המערבי סבורים שלא כך הוא הדבר. הדעה הרווחת במערב היא, שאינטרסים כלכליים הם הגורם הראשון במעלה לקיומם של חיכוכים בקרב מדינות חבר העמים לשעבר. הבעיה היא שלאותן מחלוקות עסקיות מקומיות יש נטייה לערב גורמים, שהם מעבר לגבולות הגיאוגרפיים של הסכסוך ולהשפיע גם על מדינות נוספות ובמקרה המדובר, על אספקת האנרגיה של אירופה.

להלן מספר עובדות בסיסות על רוסיה ואספקת הגז הטבעי לאירופה:

  1. מחירו של הגז הטבעי האמיר במאות אחוזים בשנים האחרונות. כך למשל, מחירה של יחידה (mmBTU) שעמדה על כ-2$ בלבד ב- 1992, הגיעה לשיא של כ- 16$ בשנים 2006-08.
  2. רוסיה היא מיצואניות הנפט והגז הטבעי הגדולות בעולם.
  3. מזה מספר שנים שאנו עדים למחלוקות קשות בין רוסיה ושכנותיה ה"פרו-מערביות" בעקבות תקלות באספקה הסדירה של הגז הטבעי.
  4. כ-80% מהגז הטבעי שרוסיה מייצאת מסופקים למדינות אירופה דרך צינורות שעוברים באוקראינה ודרכה למדינות אירופה השונות.

זכורה היטב ההתערבות הרוסית בנעשה בגיאורגיה באוגוסט 2008, בעקבות המשבר שפרץ במחוז דרום-אוסטיה. באותם ימים, ממשלת רוסיה טענה, כי מאחר ומרבית מאזרחי המחוז הבדלני מחזיקים בתעודות זהות רוסיות, היא אינה יכולה לשבת בחיבוק ידיים ויצאה לפעולה צבאית נרחבת נגד גיאורגיה. זכורה פחות העובדה, שהמבצע הרוסי לא הוגבל לאזור הסכסוך של דרום אוסטיה, אלא כלל פעילות נגד אזורים נוספים ובפרט את כיבושן של שתי הערים הגיאורגיות גורי (Gori) ו-פותי (Poti).

התקשורת המערבית, כך נראה, לא מקפידה לעמוד על נקודות הדמיון בין שני האירועים. אך למרות שניתן למצוא קבוצות מיעוטים בעלות שאיפות לאומיות במרבית ממדינות חבר העמים לשעבר, הרי שלגיאורגיה ולאוקראינה יש מכנה משותף רחב בהרבה– השפעה על שוק האנרגיה הרוסי.

כאמור, רוסיה הינה מעצמת אנרגיה עולמית הנהנית מהכנסות אדירות הנובעות ממכירות גז ונפט, בעיקר באמצעות חברת "גזפרום". עם זאת, לא כל הרווחים שגורפת רוסיה מאספקת אנרגיה לאירופה נובעים ממחצבים המצויים בשטח המדינה עצמה. על פי אהרון-דוד קופרמן מהמכון למחקרי ביטחון לאומי, "כיוון שלמדינות מרכז אסיה עתירות המשאבים אין גישה ישירה לים השחור ולאירופה, הן מוכרות לרוסיה גז טבעי בחצי מחיר ואילו רוסיה, בתורה, מוכרת אותו במחיר מלא לאירופה"(INSS, 2008).

אם הגורם שמחבר (ומוליך נפט וגז) בין המזרח למערב, עובר כיום דרך אוקראינה, ובהינתן שהמסלול העוקף עובר בגיאורגיה, ובפרט בגורי ובעיר הנמל פוטי; נראה כי לא הייתה זו מקריות ששני העימותים האחרונים של רוסיה כללו את המדינות האלו. האירופאים יודעים, שאילו יצליחו להתחבר ישירות אל מדינות בריה"מ לשעבר שבמרכז אסיה, הם יוכלו להוריד משמעותית את עלויות האנרגיה שהם צורכים ובו בזמן, להקטין את התלות שלהם ברוסיה המתעצמת. מיותר לציין, כי גם הרוסים מבינים את ההשלכות הכלכליות האדירות של צעד זה וכפי הנראה, לא יבחלו באמצעים למנוע אותו. מכאן, נדמה שהיתרון הגאוגרפי שחולקות אוקראינה וגיאורגיה, אשר חולשות על דרכי המסחר ממזרח למערב, מהווה עבורם "אליה וקוץ בה". ימים יגידו.

צור קשר עם:

אוהד בלומברג

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה