בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
Emerging Markets
פתיחת פניה חדשה לנספח הכלכלי

הבחירות לפרלמנט האירופי – האם האיטלקים יצביעו בעד הישארות באיחוד?

פורסם ע"י , נספח כלכלי מילאנו, איטליה , בתאריך 21 במאי 2014

הבחירות לפרלמנט האירופי ייערכו בסוף השבוע הקרוב, 400 מיליון בעלי זכות ההצבעה ביבשת ילכו זו הפעם השמינית לקלפיות והן הראשונות המתקיימות מאז שפקד המשבר הכלכלי את גוש האירו

הבחירות מוצאות את הגוש האירופי מפוצל מתמיד. נכון להיום, הפערים בין מדינות גוש האירו עצומים והקיטוב בין דרום היבשת לצפונה בעקבות המשבר הכלכלי גדול. האבטלה במדינות דרום גוש היורו גבוהה פי שלושה מאשר במדינות הצפון, כמעט 26 מיליון בני אדם מובטלים היום באיחוד האירופי רובם מגיעים מדרומה של היבשת. יחס החוב־תוצר גבוה בכמעט 50% בדרום מאשר בצפון ועלות גיוס האג"ח הקונצרניות גבוהה ב־250 נקודות בסיס (2.5%) עבור חברות ממדינות דרום אירופה מאשר במדינות צפון אירופה. אפשר להתייחס לאיטליה בעצם כמיקרו קוסמוס לפיצול ביבשת, בעוד דרומה של המדינה מוכה אבטלה וסובל מבעיות כלכליות קשות, צפון המדינה נחשב לאחד האיזורים הכלכליים החזקים באירופה.

רבים מתושבי דרום הגוש ובניהם גם תושבי איטליה, לא מבינים את הצורך בפרלמנט או במוסדות אחרים של האיחוד ומאשימים את האיחוד במצבם הכלכלי והבחירות האלה מתקבלות אצל רבים מהם בבוז ובאדישות. ‬ב-2009 אחוז ההצבעה בקרב הציבור הכללי עמד על 43% בלבד והפעם ההערכות הן ששיעור ההצבעה יהיה נמוך עוד יותר.

באסיפה האירופית 766 חברים, נציגי 28 המדינות החברות באיחוד. הציבור באיטליה בוחר 73 מושבים מתוך הפרלמנט ובין המפלגות המתמודדות שנמצאות במקום ריאלי להיכנס לפרלמנט: המפלגה של הנשיא המודח סילביו ברלוסקוני, מפלגתו של ראש הממשלה המכהן מתיאו רנזי ומפלגת "חמשת הכוכבים" ברשותו של בפה גרילו, המייצג את קולות המחאה הקוראים לאיטליה לצאת מהאיחוד. ההצבעה לפרלמנט עבור האיטלקים היא בעצם משאל עם המתייחס לביטול גוש האירו, ביטול המטבע המשותף או העמדת תנאים להישארות המדינה באיחוד המוניטרי.

זאת ועוד, באיטליה יש מספר הולך וגדל של תומכים בתיאוריה הטוענת שהמטבע המשותף הוא "הרוע המוחלט" כך לפי מאמר שהתפרסם השבוע בעיתון הכלכלי החשוב IL SOLE 24 ORE. לפי עמדה זו, המטבע המשותף הוא המקור למשבר ולבעיות הכלכליות הקשות של איטליה, המאמר מתייחס בנימה צינית לגישה זו כאילו החוב הציבורי שהתחילו האיטלקיים לצבור לפני שנים, הירידה בפרודוקטיביות של המערכות הציבוריות והמחסור הכרוני ברפורמות במדינה הם באשמת הפקידים בבריסל, העיר בה יושבים רוב מוסדות האיחוד. אולם, עמדה זו הולכת ותופסת תאוצה והצפי הוא כי מפלגות קיצוניות המייצגות אותה יצליחו הפעם להעלות את כוחן ויתפסו מספר לא מבוטל של מושבים.

תפקידו של הפרלמנט האירופי להוות בעצם גוף המתאם ומתווה מדיניות אירופית אחידה בנושאי חוץ וכן בעניינים בין־מדינתיים בתוך היבשת לכן השפעתו של הפרלמנט על ההתנהלות הפנימית של המדינות החברות בו היא לא גדולה אך הוא עולה הרבה מאוד כסף למשלם המיסים האירופי. הוצאות הניהול של כלל מוסדות האיחוד האירופי, הכוללות את עלויות השכר של עשרות אלפי עובדיו, הסתכמו בכ–8 מיליארד יורו ב–2013. סכום זה מהווה 6% מהתקציב הכולל של האיחוד, שהסתכם בשנה שעברה ב–142 מיליארד יורו – יותר מהתקציב השנתי של פורטוגל כולה. ‬

על פי ה"אקונומיסט" הבריטי, המייצג את העמדה השלילית של הממלכה לאיחוד, אם האיחוד האירופי מבקש לקבל לגיטימציה דמוקרטית, יש צורך להחזיר את הכוח לבוחרים על ידי חיזוק הפרלמנט בכל מדינה. משמע, לתת לכל פרלמנט גמישות פיסקלית גדולה יותר ושליטה במדיניות החברתית וחוקי התעסוקה. בנוסף, כך לפי המאמר, על המנהיגים לגלות אחריות ולנקוט רפורמות כלכליות ולא להתחבא מאחורי הפיקציה הנוחה כאילו "אנשים רעים בבריסל או בברלין" מכריחים אותם לנקוט צעדים כואבים. הניסיון מראה כי מדינות בגוש האירופי שהחליטו ואימצו את תוכניות ההבראה כמו אירלנד ופורטוגל מצליחות להשיג שינוי בצורה משמעותית יותר מאשר במדינות כמו איטליה וצרפת המשתהות מאחור.

יונתן הדר נספח כלכלי מילאנו, איטליה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי מילאנו, איטליה, יונתן הדר