מאז שהכריז הנשיא הסיני, דנג שיאופינג, על הרפורמה הגדולה ומדיניות הפתיחה ב-1978, עם אוכלוסייה של כ-950 מיליון איש וכלכלה שהיוותה פחות מ-2% מכלכלת העולם. סין נמצאת בתהליך מתמיד למשיכת השקעות זרות ישירות Foreign Direct Investment (FDI) . על מנת ליישם את המדיניות, סין התחילה עם הקמה של ארבעה אזורים כלכליים מיוחדים (ומגודרים) בחוף הדרום מזרחי ב-1978. נכון לשנת 2023, הוקמו 21 אזורי סחר חופשי, כשבסין אוכלוסייה של 1.4 מיליארד איש והכלכלה השנייה בגודלה בעולם, המהווה 18.6% מכלכלת העולם.
בנוסף לאזורים אלו קיימים גם מספר רב של מחוזות פיילוט מקומיים המקדמים סחר והשקעות זרות בדרכים שונות.
השקעות זרות ישירות (FDI) נפוצות בסין בתצורות הבאות:
- משקיעים זרים בלבד או במשותף עם שותפים סיניים לפתיחת עסקים בסין
- משקיעים זרים בלבד או במשותף עם שותפים סיניים להשקעה בפרויקטים בסין
- משקיעים זרים הרוכשים מניות ציבוריות, נכסים או הון עצמי של חברות סיניות
- תצורות אחרות המוכרות על פי חוקים או מועצת המדינה (הרשות המנהלתית העליונה של סין)
*על סוגים השונים של הישויות המשפטיות הרלוונטיות לחברות ישראליות, ניתן למצוא בסדרת המאמרים שפרסמנו בעבר:
הענק האדום: כל מה שרציתם לדעת על הקמת חברה וכניסה לפעילות בסין
הענק האדום: כל מה שרציתם לדעת על הקמת חברה וכניסה לפעילות בסין – חלק ב’ בסדרה
הענק האדום: כל מה שרציתם לדעת על הקמת חברה וכניסה לפעילות בסין – חלק ג’ בסדרה
הענק האדום: כל מה שרציתם לדעת על הקמת חברה וכניסה לפעילות בסין- ניהול ההון האנושי
עד לפני כ-30 שנה, חברות זרות בסין היו מעטות ושימשו, בעיקר, כספקיות של סחורות המעשירות את השוק המקומי. אבל היצרנות ההולכת וגוברת, כח עבודה צעיר ומלומד שהתרחב, והתמריץ של סין לייצא סחורות, דחפו את הכיוון העסקי של השקעות זרות במהירות מהשוק המקומי הסיני לשוק הבינלאומי. בשל כך הפכה סין בהדרגה למכונת הייצור של העולם.
עד כמה תורמות החברות הזרות הללו לתוצר הלאומי של סין? על פי נתונים רשמיים:
- בשנת 2007 הן תרמו ל- 58% מהיבוא והיצוא הלאומי
- בשנת 2013 הן תרמו ל-33% מהתמ”ג ו-27% מהתעסוקה
- בשנת 2021 הן תרמו לשתי חמישיות מהיבוא והיצוא הלאומי, שישית מהמס הלאומי, וכעשירית מהתעסוקה בערים.
התרשים שלהלן מציג את קצב הצמיחה בהתאמה של התמ”ג וההשקעות הזרות הישירות של סין משנת 2008 עד 2022. לאורך תקופה זו הכלכלה הושפעה מגורמים חיצוניים כגון מיתון כלכלי בארה”ב ובאיחוד האירופי,
מלחמות סחר, מגפת הקורונה, וגורמים פנימיים כאירוח משחקים אולימפיים, חילופים בהנהגת השלטון המרכזי, יוזמת חגורה והדרך, ומדיניות האפס-קוביד. כל אלה השפיעו על התמ”ג של סין ומן הסתם, על משיכת השקעות זרות ישירות, אך כפי שניתן לראות – קצב הצמיחה של השניים הפך להיות יותר ויותר בהתאמה זה עם זה.
בסין משיכת השקעות זרות ישירות מתבצעת על ידי מדיניות ויצירת תמריצים ברמה כלל ארצית (ממשל מרכזי) ומקומית (ממשלות מקומיות – כשבסין עשרים ושניים מחוזות, ארבעה מחוזות עירוניים, חמישה מחוזות אוטונומיים ושני אזורים מנהליים מיוחדים).
מלבד אזורים מיוחדים שבהם ניתנות הקלות על עסקים זרים, ישנה רשימה של תעשיות המעודדות השקעות זרות (רשימה לבנה) ורשימה שלילית להשקעות זרות (רשימה שחורה) של תעשיות שאינן נגישות להשקעות זרות. שתי הרשימות מתעדכנות מעת לעת, כמעט מדי שנה. רשימת התעשיות המעודדות הולכת ומתארכת ומשלבת תעשיות המעודדות השקעות זרות באזורים מרכזיים ומערביים, בעוד שהרשימה השלילית מצטמצמת יותר ויותר עם הזמן. מספר הפריטים ברשימה זו ברמה הכללת ארצית עמד על 190 בשנת 2013, וצומצם ל-31 נכון לשנת 2022.
ממשלות מקומיות בסין מעודדות השקעות ישירות באיזורן, ובדרך כלל מתמקדות בהגדלת היצע החברות הזרות בעיקר כדי שהעסק יוכל להועיל לתמ”ג המקומי, לתעסוקה וליצוא.
דוגמה מצוינת אחת היא מפעלי ההרכבה הענקיים של חברת פוקסקון למוצרי אפל. עם פתיחת המפעל הראשון שלה בשנזן, פוקסקון הרחיבה במהירות את האימפריה העסקית שלה לסצ’ואן, שאנדונג, ג’יאנגסו והנאן ומשמשת כספק מרכזי למוצרי אפל. כ-60% מכלל מכשירי האייפון שיוצרו בשנת 2020 היו ממפעלי פוקסקון בסין. ממשלות מקומיות מוכנות לעשות הכל כדי להקל על הפעילות העסקית, כולל משאבי קרקע, מכס, מיסוי וכו’ – ובתמורה, המפעלים הללו מייצרים ערך עצום עבור המארחים. לדוגמה, המפעל בז’נגג’ואו (מחוז הנאן), תרם כ-60% מסך היבוא והיצוא של מחוז הנאן בשנת 2020.
מגיפת הקורונה הביאה לעולם “הפתעות” רבות. מדיניות האפס-קוביד הקפדנית של סין תרמה בתחילה להתאוששות מהירה של הכלכלה (קפיצה מהירה בשנת 2021), ורמת אמון גבוהה מצד משקיעים זרים (עלייה בהשקעות זרות ב-2021). אך כאשר מדיניות האפס-קוביד הפכה קפדנית מידי ולאורך זמן רב, כשבמקביל מדינות אחרות למדו לחיות לצד הקורונה, מכונת הייצור של העולם כמעט עצרה בשנת 2022 בשל הסגרים התדירים. בהמשך לדוגמה לעיל, ההתפרצות במפעל פוקסקון בז’נגג’ואו הובילה לעיכוב חמור באספקת מכשירי אייפון. זו רק דוגמה אחת, אבל משקפת מגמה שיכולה לפגוע בהשקעות זרות בסין, ותוכניות להעברת קווי ייצור מסין למדינות אחרות כדי להפחית את הסיכון של פגיעה בשרשרת האספקה.
בדצמבר 2022, סין הסירה בבת אחת את כל מדיניות האפס-קורונה, הכלכלה הסינית ספגה מכה לא קלה עם המדיניות המתמשכת וגרמה לחששות בקרב משקיעים זרים.
הממשל הסיני מרכז מאמץ מיוחד לשיקום הכלכלה, למשיכת השקעות זרות, ליצירת ודאות עסקית לחברות מקומיות וזרות ולכן נראה שאנו הולכים לקראת מדיניות ידידותית יותר ואזורי פיילוט מקומיים נוספים, במטרה למשוך השקעות זרות.
חברות ישראליות, בבחינת האסטרטגיה שלכן לשוק הסיני, מומלץ לבחון פעילות באחד מאיזור הסחר המיוחדים או איזורי הפיילוט. נשמח לסייע בהבנת האפשרויות השונות.
