כיבוד אבות (“שיאו” בסינית,孝, xiào), נחשב לאחד מהעקרונות המוסריים החשובים ביותר בסין זה למעלה מ-3,000 שנה. על פי עקרון זה, הילדים מחויבים לתמוך ולכבד את הוריהם וסביהם, לציית לרצונם ולטפל בהם לאורך כל חייהם.
עקרון ה”שיאו” תופס כיום משמעות לאומית, כאשר סין הינה המדינה עם אוכלוסיית המבוגרים הגדולה בעולם. על פי התחזיות, עד שנת 2050 יהיו כמעט חצי מיליארד בני 60+ בסין. על נתונים אלו נוספת מגמה הפוכה בקרב צעירי המדינה, אשר חלקם באוכלוסייה ממשיך להצטמצם בשל אימוץ מאפייני החיים המודרניים והשלכות מדיניות “הילד האחד”, שהייתה תקפה משנות ה-80 של המאה הקודמת ועד לשנת 2015.
הזדקנות האוכלוסייה משמעותה צורך הולך וגדל לספק שירותי רווחה ובריאות נאותים עבור אותו דור מבוגר, שחלקו באוכלוסייה הולך וגדל. כך למשל, בשנת 2013, למעלה ממחצית מהאוכלוסייה מעל גיל 60 בסין לקתה במחלות כרוניות שונות הדורשות טיפול ומעקב ממושך. אתגר בריאותי זה דורש מהסינים לפעול למציאת פתרונות חדשניים ויצירתיים.
אתגר נוסף ומשמעותי אף יותר של מהפכה דמוגרפית זו הוא האתגר הכלכלי. הצמיחה הכלכלית של סין בעשורים האחרונים הונעה בעיקר בזכות כוח העבודה האדיר שקיים במדינה. אולם, לפי נתונים רשמיים, אוכלוסיית גיל העבודה בסין הצטמצמה ביותר מחמישה מיליון עובדים בעשור האחרון. לא נראה שהמגמה צפויה להיבלם בעתיד הקרוב לאור ירידה מתמשכת בשיעור הילודה במדינה, מה שמוביל רבים לתהות האם סין תצליח לשמר את צמיחתה הכלכלית בצל הזדקנות האוכלוסייה.
לאור מגמה זו, ב-31 במאי הכריזה ממשלת סין על שינוי מדיניות ואישור הבאת ילד שלישי לעולם. זאת, בהמשך לבחינה מתמשכת של אפשרויות להתערבות ממשלתית להגדלת קצב הילודה. במקביל לשינוי המדיניות, המפלגה הקומוניסטית “נלחמת” בתופעת הנישואים המאוחרים ופועלת לעידוד חזרתם של ערכי המשפחה וחשיבותן של נשים כמטפלות בקשישים וילדים, ופרופסור אחד אף הציע לממשלה לתגמל הורים במיליון יואן (כ-156,000 דולר) עבור כל ילד שנולד– הצעה שעוררה סערה רבה ברשתות החברתיות בסין.
תופעת הזדקנות האוכלוסייה תמשיך להעסיק את הממשל הסיני עוד שנים רבות וצפויות להיות לכך השלכות כלכליות וחברתיות משמעותיות. הנספחויות הכלכליות בסין עוקבות אחר תהליכים חברתיים וכלכליים אלו ופועלות לאתר בהם הזדמנויות עסקיות עבור החברות הישראליות.
נכתב על ידי סופיה יורצ’נקו, מתמחה במחלקת סין.
