בואו לשמוע על תכנית החומש הסינית וההזדמנויות העסקיות שעולות ממנה

בתחילת מרץ צבאה על בייג'ינג האליטה של סין לרגל התכנסות "צמד הישיבות", ובסינית ה-  Lianghui

מדובר בשתי הישיבות השנתיות של שניים מהגופים הפוליטיים החשובים בסין – הכינוס הפוליטי המייעץ של העם הסיני (CPPCC) והקונגרס העממי הלאומי (NPC). ה CPPCC מונה חברים ממגזרים שונים, החל מיזמים\ות וכלה בכוכבי\ות קולנוע (!). ה-NPC, המונה כ-3,000 חברים, הוא הגוף המחוקק העליון של סין.

ישיבות אלו, מעוררות עניין בקרב משקיעים זרים, פותחות צוהר לפוליטיקה הסינית וחושפות את סדרי העדיפויות של בייג'ינג והשנה במיוחד, בשל חשיפת תכנית החומש ה- 14 וחזון 2035.

חרף היותה מוקד המגפה, סין הייתה אחת משתי כלכלות 20G בלבד שחוו צמיחה חיובית ב – 2020 – השנייה, היא, טורקיה.

ראש הממשלה הסיני, לי קצ'יאנג, דיווח על יעד צמיחה של מעל ל-6% ב-2021. קביעת היעד, השנה, משקפת מחד את בטחון הממשל בהמשך ההתאוששות הכלכלית, המלווה בצמיחה איכותית ומאידך את מיקוד הממשל ביוזמות כלכליות ארוכות טווח הזוכות לעדיפות על פני צמיחה גבוהה מבוססת הוצאות ממשלתיות חסרות רסן.

נוכח השיבושים בשרשרות האספקה שנוצרו בשנה האחרונה, סין תתמקד בחיזוק היכולות העצמאיות שלה. בדגש על תעשיות אסטרטגיות כ- G5, בינה מלאכותית, חקר המוח, גנטיקה וביוטכנולוגיה, בריאות, חקר החלל והים ומוליכים למחצה –שהוגדרו כבעלות חשיבות חיונית.

מחקר ופיתוח יתועדפו על ידי הגדלת ההוצאות הלאומיות למו"פ והשקעה  בתשתיות לוגיסטיות, שדרוג רשתות אספקה ומערכות אינטרנט. "מיוצר בסין" כבר לא יהיה שם קוד למוצרים לא איכותיים וזולים.

היוזמות מעידות בבירור לאן הכסף הממשלתי ינותב. עם זאת, לא ברור אם סין לבדה תוכל להשיג את  המטרה. סין יזמה בעבר לפחות שלוש יוזמות דומות המתמקדות בשיפור תעשיית המוליכים למחצה עם זאת, רק כ -15% מהמוליכים למחצה מיוצרים בסין, ורק כמחצית יוצרו על ידי חברות סיניות.

היחסים המורכבים עם מדינות המערב חיזקו את האסטרטגיה של הנשיא שי להגן על הכלכלה והיציבות בסין. מצד אחד, נעשים צעדים לפתיחת השוק לתחרות זרה (מעגל חיצוני) אך תכנית החומש וחזון 2035 כוללות תכניות מפורטות לעצמאות כלכלית, וצפויה התכנסות והסתמכות פנימה (מעגל פנימי). לאסטרטגיה זו יכולה להיות השפעה על פעילויות חברות זרות בסין אך גם הזדמנויות להשתלב. כדאי לעקוב אחרי תכניות הממשל בהקשר הזה.

סין הצהירה שתגיע לשיא פליטת הפחמן שלה עד 2030 וניטרלית מפחמן עד 2060. התחייבה לשפר את תמהיל האנרגיה במדינה, כולל הפחתת התלות הגדולה בדלקים מאובנים. עם זאת, נראה שדילמת האנרגיה המשולשת של סין – ביטחון אנרגיה, קיימות וזמינות – עשויה להפריע להגשמת מטרות אלה שכן סין עדיין מסתמכת מאוד על פחם.

סין עשתה התקדמות משמעותית בשיפור הסביבה העסקית, ועלתה ממקום 78 ל -31 במדד הבנק העולמי בקלות עשיית העסקים. אין ספק שנדרשות רפורמות נוספות ושמשקיעים ירצו לראות התקדמות עם פעולות מעשיות יותר.

התכנית כוללת יעדים חשובים נוספים, כהגדלת שותפויות סחר במסגרת הסכמי אס"ח בילטראליים ומולטילטרליים, חינוך ופיתוח כפרי, המהווים נדבך מרכזי בתפיסת הפיתוח החדשה של סין כהמשך טבעי לרפורמות להפחתת שיעור העוני.

לפי תחזיות קרן המטבע הבינ"ל סין תהיה מנוע הצמיחה הגדול בעולם בשנים הבאות, חברות ישראליות יכולות להנות מכך גם כן.

ב-22 ביוני, נספחות משרד הכלכלה בשגרירות ישראל בבייג'ינג, יחד עם מכון היצוא וובינר בנושא. בוובינר זה נספר על יחסי הסחר בין המדינות, הזדמנויות עסקיות שעולות מתכנית החומש החדשה, וטיפים לעשיית עסקים בסין.

ניתן להרשם בלינק זה: https://www.export.gov.il/school/event/school_china_business_opps

בשנה הבאה יציינו ישראל וסין 30 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים. הסחר בין המדינות עולה והסתכם בכ-15 מיליארד דולרים בשנת 2020. סין היא שותפת הסחר השלישית של ישראל אחרי האיחוד האירופי וארה"ב. המדינות מנהלות מו"מ להסכם אס"ח אשר אמור להקל ולהגביר את הסחר ביניהן.

בשנת 2021 כבר ברור שאי אפשר להתעלם מהשוק הסיני, מהגודל והייחודיות שלו, בשל כך למשרד הכלכלה והתעשייה הישראלי 5 נציגויות מלאות שמנוהלות על –ידי נספחות ונספחים כלכליים בסין היבשתית, 2 בבייג'ינג, בשנגחאי, בגואנגזו' ובצ'נגדו, וזאת במטרה לקדם את האינטרסים של חברות ישראליות המעוניינות לפעול בשוק הסיני או שכבר פועלות בו. כשהמטרה שלנו ברורה – לקדם את היצוא הישראלי לסין ולמשוך השקעות סיניות.

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל