במסגרת פסגת ASEAN האחרונה חתמו סין ו -14 מדינות נוספות על הסכם השותפות הכללית האזורית המקיף ה- (RCEP- (Regional Comprehensive Economic Partnership Agreement.
מדובר בהסכם הסחר החופשי הגדול ביותר בהיסטוריה.
לאחר תקופת משא ומתן שנמשכה שמונה שנים, כשברקע משתלבים גורמים כגון האטה בצמיחה העולמית, שיבוש בדפוסי הסחר, והתרחקות ארה”ב מ”רב-צדדיות”, חתמו 15 המדינות על ההסכם למרות פערים ארוכי שנים. הודו, לפחות בשלב זה, בחרה שלא להצטרף להסכם למרות שהאיחוד הותיר את הדלת פתוחה להצטרפות עתידית שלה.
אם ההסכם יאושר על ידי לפחות שש מדינות החברות ASEAN ושלוש מדינות שאינן חברות ב-ASEAN, הוא ייכנס לתוקף כבר במחצית השנייה של 2021.
הצדדים להסכם הן 10 המדינות החברות בהתאחדות הלאומית בדרום מזרח אסיה (ASEAN), סין, יפן, דרום קוריאה, אוסטרליה וניו זילנד. המדינות החברות בהסכם מהוות 29% מהתוצר הגלובלי וכ -30% מאוכלוסיית העולם.
בעוד סין משמשת צד במספר הסכמי סחר בילטראליים (דו-צדדיים), זו הפעם הראשונה שהיא חותמת על הסכם סחר מולטילטרלי (רב-צדדי) אזורי.
המטרה העיקרית של הסכם הסחר החדש היא הקמה של שותפות כלכלית מקיפה המבוססת על הסכמי ASEAN , ומונחית על ידי מערכת כללים ותקנים משותפים, הסרת חסמי סחר, ייעול תהליכים וגישה טובה יותר לשווקים.
פרטי הסכם ה- RCEP – מה המשמעות עבור משקיעים זרים?
הסכם הסחר כולל 20 פרקים הנכללים בדרך כלל בהסכמי סחר חופשי. נראה שההסכם כולל צעדים משמעותיים להרמונזציה של כללי מקור וחיזוק בתחום הקניין הרוחני. עם זאת, נשמעת ביקורת על כך שאין התחייבויות מספקות בתחום המסחר האלקטרוני והשמטה של סעיפי הגנה בנושאי עבודה והגנה על סביבה בהשוואה להסכם הסחר הטראנס פאסיפי – CPTPP.
כללי מקור
אחד השינויים המשמעותיים ביותר במסגרת ה- RCEP הוא שכללי המקור יאוחדו לכל הגוש. המשמעות היא שמשקיעים ידרשו תעודת מקור אחת בלבד למסחר באזור מה שייתר את התהליכים הארוכים של בדיקת כלל הקריטריונים הספציפים בכל מדינה.
סחר בסחורות – מכס מופחת
במסגרת ה- RCEP, יבוטלו המכסים על כ -92% מהסחורות. ההפחתה תיושם בהדרגה במהלך 20 השנים הבאות, בהתאם לתוכנית ההתחייבויות של כל צד. מהלך זה יאפשר למדינות המשתתפות לזכות בגישה מועדפת לשוק זו עם זו. עם זאת, חלק מהסחורות החקלאיות וסחורות המוגדרות רגישות לא יוחרגו מהפחתות מכס אלה.
סחר בסחורות – הליך מכס פשוט
נהלי מכס מופשטים ותקנות משופרות להקלת סחר יאפשרו ניהול יעיל ושחרור מהיר של סחורות, כולל שחרור משלוחים מהירים וסחורות מתכלות תוך שש שעות מההגעה לנמל הכניסה.
סחר בשירותים
במסגרת ההסכם, לפחות 65% מתחומי השירותים יהיו פתוחים לחלוטין למשקיעים זרים, עם התחייבויות להעלות את תקרת מגבלות החזקת המניות הזרות בענפים שונים, כגון שירותים מקצועיים, תקשורת, שירותים פיננסיים, שירותי ממוחשבים ושירותי הפצה ולוגיסטיקה.
בדומה לשיטת הרשימות השליליות בסין, הסכם ה-RCEP כולל ‘רשימה שלילית’ בה השוק יהיה פתוח לחלוטין לספקי שירותים זרים, אלא אם כן הוא מופיע ברשימה.
השקעות
RCEP מבקש להקל על התהליך הנדרש לכניסה, התרחבות או פעילות של משקיעים במדינות המשתתפות בהסכם. ההסכם כולל מנגנון מובנה ליישוב סכסוך בין משקיעים למדינה שיכול להתעורר בין המדינות החברות.
הגנה על קניין רוחני
ההסכם מעלה את הסטנדרטים של הגנת קניין רוחני ואכיפה בשטח המדינות המשתתפות. מלבד הבטחת זכויות ההגנה על זכויות יוצרים וסימנים מסחריים, ההסכם עוסק גם בהגנה על סימני מסחר נוספים (סימני קול, מגוון רחב יותר של עיצובים תעשייתיים) וזכויות יוצרים דיגיטליות.
מסחר אלקטרוני
ההסכם מכסה תחומים כגון הגנת צרכנים ברשת, הגנה על מידע אישי, שקיפות, מסחר ללא נייר, שימוש בחתימות אלקטרוניות והתחייבויות לגבי זרימת נתונים חוצה גבולות.
רכש ממשלתי
מדינות המשתתפות בהסכם התחייבו לפרסם חוקים, תקנות ונהלים בנוגע לרכש ממשלתי, והזדמנויות למכרזים במידה וקיימות. דבר זה אמור לאפשר שקיפות רבה יותר לעסקים למצוא הזדמנויות בשוק הרכש הממשלתי באזור..
המשמעות של הסכם RCEP עבור משקיעים בסין
הסכם RCEP הוא בעל חשיבות רבה לאזור, לסין ולמשקיעים זרים. יישומו של ההסכם ייצור את גוש הסחר הגדול ביותר באסיה והוא צפוי להסתכם בהיקף מסחר של 12.4 טריליון דולר.
עבור האזור, מדובר בהסכם כמעט בלתי אפשרי, לקבץ 15 כלכלות מאוד שונות לעבודה משותפת והרמוניזציה. ההסכם גם יוצר לינקייג’ים להסכמי סחר בילטראליים ומולטילטראליים שקיימים כבר, למשל, באמצעות להסכם ה-, CPTPP(שנחתם לפני כשנתיים ע”י 11 מדינות מהפסיפיק לאחר פרישת האמריקאים מההסכם) והסכם שרשרת האספקה החדש של ניו זילנד-אוסטרליה-יפן-הודו.
עבור משקיעים הפועלים ברחבי ASEAN, סין והמדינות הנוספות – נראה שההסכם מביא עימו חדשות טובות עם הליכי מכס יעילים יותר, כללי יסוד אחידים יותר ושיפור הגישה לשווקים מה שצפוי למשוך השקעות לאיזור. כנראה שהזינוק בפעילות באזור ימשוך גם יותר חברות גלובליות לפעול ולהגדיל באיזור את פעילות שרשרת הערך העולמית.
כמו כן, גוש סחר חדש זה ככל הנראה יביא לשטף גדול יותר של סחורות ממדינות בהן עלויות הייצור הן גבוהות – כגון אוסטרליה, יפן, ניו זילנד, דרום קוריאה וסינגפור למדינות בעלות עלות עבודה נמוכות יותר, כגון קמבודיה, לאוס ומיאנמר. עם זאת, מכיוון שחלק גדול ממדינות ה- RCEP כבר מחזיקות בהסכמי סחר חופשי בילטרליים ביניהן , השפעת הסחר הגדולה ביותר תהיה על מדינות שאין ביניהן הסכמים כאלה ביניהן כגון: יפן-סין, יפן-דרום קוריאה ויפן-ניו זילנד.
עבור סין, יפן היא השותפה השנייה בגודלה בסחר אחרי ארה”ב, ומחזיקה בנתח של 6% בייצוא הכללי וב-8% אחוזים בייבוא.
על פי ניתוח שערך בנק DBS, חיסכון המכס בסין על יבוא מיפן יסתכם בכ- 7.3 מיליארד דולר בכל תחומי ציוד התחבורה, מכונות וציוד חשמלי, כימיקלים, פלסטיק, גומי ומתכות. עם זאת, בהתחשב בגודלה של סין, חיסכון זה יתורגם להשפעה יחסית של 0.05 אחוז מהתוצר. על פי הערכות כלכלנים מאוניברסיטת ג’ונס הופקינס, הסכם RCEP יתרום 186 מיליארד דולר לגודלה של הכלכלה העולמית ו -0.2% לתוצר המקומי הגולמי של המדינות החברות בו.
הסכם זה מעיד על ההשפעה ההולכת וגוברת של סין בזירת הסחר האזורית והעולמית. נשיא סין, שי גי’נפינג הכריז שארצו שוקלת להצטרף להסכם ה-CPTPP ואת החשיבות הרבה שהממשל הסיני מייחס להסכמי אס”ח, שותפות והשקעות בילטראליים ומולטילטרליים עם מדינות נוספות באסיה ובעולם.
ובהקשר הישראלי,
ישראל וסין מנהלות משא ומתן להסכם אס”ח משא ומתן המהווה ביטוי של מדיניות מינהל סחר חוץ שבמשרד הכלכלה והתעשייה לגוון את יעדי היצוא של התעשייה הישראלית. בנוסף למו”מ עם סין, מתנהלים משאים ומתנים עם האיחוד הכלכלי האירו-אסייתי, וייטנאם והודו. המשא ומתן עם דרום קוריאה הושלם וצפוי להיחתם בזמן הקרוב.
בכל שאלה, צרו קשר
