במסגרת קווי היסוד לתכנית החומש לשנים 2021-2025, הממשל הסיני הציג לראשונה חזון לעצמאות טכנולוגית. האם יש מקום לחברות ישראליות להשתלב בחזון הזה?
בסוף אוקטובר, על רקע פרסום קווי היסוד של תכנית החומש ה-14 של סין לשנים 2021-2025, ציין שר המדע והטכנולוגיה הסיני וואנג ג’יגאנג (Wang Zhigang) שסין צריכה לקדם הסתמכות עצמית על טכנולוגיה כאחד מעמודי התווך להתפתחות הלאומית שלה. הוא הדגיש כי אין העיקרון הזה צריך לבוא על חשבון שיתוף פעולה עם מדינות אחרות, אלא שהוא יביא לשיתוף פעולה המבוסס על הדדיות והוגנות. לדבריו, סין לעולם לא תסגור את דלתותיה ותנסה להמציא הכל בעצמה. הפיתוח והחדשנות של המדע והטכנולוגיה הסיניים תלויים יותר ויותר בעולם, וההקדמות של העולם גם נהיית תלויה יותר ויותר על תשומות מסין. יחד עם זאת, הדגיש וואנג, זו תכנית החומש הראשונה בה ניתנת קדימות לנושא העצמאות הטכנולוגית.
השאיפה של הממשל הסיני להתעצמות טכנולוגית אינה חדשה. כבר בתכניות חומש קודמות ניצבו החדשנות והטכנולוגיה בקדמת הבמה, כמו גם בתכניות ספציפיות יותר כמו אסטרטגיית Made in China 2025 שפורסמה בשנת 2015 ונועדה להביא את סין ממדינה יצרנית למדינה יוצרת. אולם, תכנית החומש שמתגבשת בימים אלה וצפויה להתפרסם במרץ 2021, באה על רקע המחלוקת עם ארה”ב שהגבילה גישה של מספר חברות סיניות לטכנולוגיות אמריקאיות, וכן על רקע משבר הקורונה שהביא לאי יציבות בשווקים העולמיים ולדיונים על הגברת הפרוטקציוניזם במדינות רבות. ניתן גם לראות את גישת ההסתמכות העצמית כמשתלבת באסטרטגיית ה-“dual circulation” שהוצגה בחודש מאי האחרון וגם מוזכרת בקווי היסוד של תכנית החומש. לפי אסטרטגיה זו, הממשלה הסינית תשים דגש רב יותר על הביקושים בשוק המקומי לתוצרת סינית ותצמצם את ההסתמכות על הייצוא כמרכיב מרכזי בצמיחת הכלכלה, על אף שתמשיך לעודד אותו.
טכנולוגיה מתקדמת תוצרת סין, מקור: Sutterstockמבחינת יכולות, סין נמצאת במקום בו העצמאות הטכנולוגית לא נראית כחזון רחוק במיוחד. כיום יש במדינה יכולות טכנולוגיות וחדשנות מוכחות, שיחד עם יכולות הייצור שלה מובילות לכך שמוצר טכנולוגי יכול להיות מומצא, מפותח, מיוצר ומוכנס לשימוש בקרב קהל צרכנים של עשרות מיליוני בני אדם, וכל זאת באופן עצמאי ובתוך גבולות המדינה. רבות מהטכנולוגיות האלה מיוצאות לאחר מכן לשווקים בינלאומיים. כך, כמו שמוצרים המיוצרים בסין על ידי פירמות זרות מציפים את העולם כבר שלושה עשורים, בעשור האחרון נחשפנו ליותר ויותר מוצרים וטכנולוגיות סיניות שהיום כבר מוכרות ונפוצות ברחבי העולם. מחשבים וטלפונים חכמים, תשתיות תקשורת, כלי רכב חשמליים, אפליקציות ותכני בידור, מכשור תעשייתי, ועוד – עבור כל אלה כבר ידוע שסין היא מבין השחקנים המשפיעים בעולם.
העניין הסיני בטכנולוגיות זרות
קשה לחזות מה יביא עמו העתיד בנוגע לעוצמת ההשפעה של האסטרטגיה החדשה, אך ניתן ללמוד על המגמה הכללית מהנעשה בסין בשנים האחרונות. כאמור, גם אם לא הושם בעבר דגש על הסתמכות עצמית על טכנולוגיה, הממשלה הסינית מעודדת כבר שנים להביא טכנולוגיות זרות לסין. כך, חברות בינלאומיות גדולות שמעוניינות לזכות בנתח מהשוק הסיני העצום בתחומים מסוימים ו\או לזכות במכרזים ממשלתיים, מבינות שעליהן להעביר לפחות חלק מהיכולות הטכנולוגיות שלהן לתוך סין ולחשוף אותן בשוק המקומי. לדוגמה, במשך שנים היו הגבלות על יצרניות רכב לפעול בסין ללא העברת טכנולוגיה משמעותית, נושא שאפשר בין היתר את צמיחת יצרני הרכב המקומיים. הנשיא שי הורה על תהליך של ביטול הגבלות אלה בשנת 2018, בשלב בו היצרנים המקומיים כבר היו בעלי יכולת להתחרות על השוק הסיני (וכיום הם מהווים כ-40% מהשוק) ועל שווקים בינלאומיים אחרים. ועדיין, השוק הסיני מהווה אחד ממנועי הצמיחה הגדולים של מרבית חברות הרכב הבינלאומיות.
כידוע, מרבית החברות במשק הישראלי אינן חברות גלובאליות שנכנסות לקטגוריה הזו, ורובן מנסות למצוא לקוחות לטכנולוגיות ייחודיות ואף נישתיות יותר. חלקן, למשל מפתחי אפליקציות, לא יכול להרשות לעצמו לשתף חלק משמעותי מהטכנולוגיה, שכן המוצר כולו מבוסס על טכנולוגיה ספציפית ואפילו רק על רעיון טוב שלא חשבו עליו קודם. עבור חברות כאלה, במיוחד אם רף ההעתקה מהן נמוך, לא הייתי ממליץ להתחיל לפעול בשוק הסיני עד שלא יתבססו בשווקים אחרים ו”נוחים” יותר. חריג לכך הוא מקרה בו החברה הישראלית רואה בסין כשוק היעד המרכזי שלה ו\או אם היא שוקלת להעתיק את מיקומה לסין. אז, במקביל להעברת הטכנולוגיה, עובדיה יכולים להיכנס לקטגוריה נוספת של “משיכת טאלנטים” שהממשלה הסינית מעודדת גם כן. במקרה כזה, החברה תוכל למצוא משקיעים לפעילותה בסין ביתר קלות, ולקבל אפילו תמיכה מוסדית, למשל בדמות משרדים ושירותים נלווים בחינם באחד ממאות פארקי התעשייה במדינה.
לחברות בינוניות שכבר פועלות בעולם ושיש להן מוצר מוכח עם טכנולוגיה ייחודית, יש סיכויי הצלחה גבוהים יותר בסין מאשר לחברות הזנק צעירות. אבל, גם הן צריכות לקחת בחשבון את השאיפה הסינית לצבירת ידע טכנולוגי. ייתכן מאוד שבבואן לחפש לקוחות או משקיעים בסין, הן תיחשפנה להתלהבות גדולה מהטכנולוגיה שלהן, אותה כדאי להן לקחת בערבון מוגבל. אחת המשימות העיקריות של נציגי החברה הישראלית תהיה להבין האם ההתעניינות הזו – מטרתה לבחון שיתוף פעולה עסקי כלשהו, ניסיון לחלץ כמה שיותר מידע מהותי על הטכנולוגיה עצמה, או שמא ניסיון לשכנע אותם להעביר את פעילותם לסין. גם הצעות השקעה תהינה לרוב השקעה ב-RMB בתחומי סין ולא השקעה בחברה בישראל, בין היתר בגלל המגבלות שמטיל הממשל הסיני על השקעות מחוץ למדינה. מניסיוני, כנראה שמרבית הגורמים עמם ייפגשו נציגי החברה יהיו מהסוג שהם לאו דווקא מחפשים, אך אין זה אומר שהתמדה ובחינת אפשרויות נוספות לא יביאו אותם לחברות שכן תתעניינה לקיים עמן קשרים עסקיים מהותיים.
עד כמה יישאר מקום לטכנולוגיות ישראליות בסין במסגרת האסטרטגיה החדשה?
מתוך כל זאת, להערכתי בהחלט יש מקום לטכנולוגיות ישראליות בשוק הסיני גם במהלך תרחיש אפשרי של שאיפה לעצמאות טכנולוגית. הממשלה הסינית מעודדת תחרות ופתיחות, ויש הערכה בקרב הציבור הסיני למותגים זרים ורצון עז להכיר מוצרים חדשים וטכנולוגיות חדשניות. מעמד הביניים הגדל, העלייה באיכות החיים וההון הזמין בסין מגבירים את הביקושים לגיוון, לאיכות ולחדשנות. כמו-כן, חברות פרטיות שרבות מהן פועלות ומתחרות בשווקים הגלובאליים, מחפשות פתרונות טכנולוגיים לבעיות בהן הן נתקלות.
אך יחד עם זאת, על חברה ישראלית שמעוניינת לפעול בשוק הסיני להגיע זהירה ומוכנה לשוק. ראשית, על החברה לשים לב שייתכן והשותפים הפוטנציאליים שלה ישאפו להעביר את היכולת הטכנולוגית אליהם, יותר מאשר להשאיר אותה אצל הישראלים ורק לשלם עבור השימוש בה, במיוחד אם הדבר נעשה בעידוד הממשל. זה יכול להיות כמובן פתח פוטנציאלי להשקעות בחברה הישראלית, אך גם כאן יש לקחת בחשבון את ההגבלות על השקעות מחוץ לגבולות סין. מגמה זו יכולה להתחזק בהינתן אסטרטגיית ההסתמכות העצמית. שנית, התחרות על מוצרים שכבר קיימים בשוק הסיני יכולה להפוך לקשה יותר אם במסגרת האסטרטגיה החדשה הממשל הסיני יעודד יותר צריכת טכנולוגיה מקומית כדי להגביר את הביקושים לתוצרת הסינית. כמו-כן, עדיין יכולים להיות חסמים בכניסה לשוק כגון מכסים או רגולציות שונות שיקשו על התחרות עם מוצרים מקומיים, וישנם תחומים מסוימים בהם הסינים עלולים להקשות על כניסת שחקנים זרים לזירה, בין אם מטעמי פרטיות, ביטחון או סיבות אחרות.
לבסוף, האסטרטגיה החדשה יכולה להשפיע גם על חברות המעוניינות להקים ישות משפטית בסין ולפעול בה “מבפנים”. חוק ההשקעות החדש שנכנס לתוקף בינואר השנה בכדי, בין היתר, להקל על חברות זרות להשקיע בחברות מקומיות, כולל גם הגברת השוויוניות בכל הנוגע לאחזקת חברה מקומית על ידי גורמים זרים. על פניו, מהלך זה מאפשר לגורם הזר לשלוט יותר מאשר בעבר על איזה חלק מהטכנולוגיה שלו עובר לחברה הסינית. מצד שני, חוק זה יכול לשמש ככלי נוסף עבור מימוש אסטרטגיית ההסתמכות העצמית. ניתן ללמוד זאת בין היתר מדבריו של שר המדע והטכנולוגיה וואנג באותו נאום שהוזכר בפתיח: “בתוכנית החומש ה-14 סין תמשיך לפעול כדי לחזק את ההגנה על קניין רוחני, ותשפר את האווירה החוקית ואת המדיניות שלה כדי לתמוך במחקר ובחדשנות, ולספק יותר הזדמנויות ונוחות עבור מדענים זרים לעבוד במדינה (תרגום י.א.)”.
אנו בנספחויות הכלכליות בסין נשמח לסייע לכל חברה לקבל החלטה על כניסה לשוק הסיני, לגבש תכנית עסקית, לאתר שותפים פוטנציאליים, וכן ללמוד את הרגולציה המקומית ולהתגבר על חסמי סחר. אפילו אם הסינים יחליטו לדהור לעבר הסתמכות עצמית, תדעו שגם לכם יש על מי לסמוך כאן.
