בשנת 2016, השקיעו חברות ומשקיעים סיניים בחברות שאינן מוסדות פיננסיים שנמצאות מחוץ לסין השקעות שהסתכמו ב-1.129 טריליון יואן סיני (כ-170 מיליארד דולר), כך לפי משרד המסחר הסיני. השווי הכולל של השקעות אלה ראה עלייה של 44.1% מהשנה הקודמת, ובאותה שנה הושקעו כספים סיניים ב-7,961 חברות מיותר מ-160 מדינות ברחבי העולם.
מתחילת 2017 ולתוך 2018, הממשל הסיני החל בכינון רגולציות המגבילות את היקף ההשקעות מחברות סיניות בחברות מחוץ לסין (השקעה ישירה בחברה שמחוץ למדינה – ODI – Overseas Direct Investment), מאחר והתעוררו חששות שנוגעות לירידת ערך היואן הסיני, אי פיקוח על השקעות בסקטורים המוגבלים ע”י הממשל, השארת כספים סיניים מחוץ למדינה ועוד. מ-2017 ועד היום, הרגולציות הסיניות הקשיחו רבות עם משקיעים סינים המבקשים להשקיע כספם מחוץ לסין. הרגולציות וההגבלות חלות על מספר נושאים ובינהם:
- הגדרת סקטורים אסורים, מוגבלים ומעוּדדים להשקעה. כך למשל השקעות שעולות בקנה אחד עם יוזמת “דרך המשי החדשה” של הממשל הסיני, ייחשבו השקעות מעוּדדת. השקעה מוגבלת תחשב למשל השקעה בנדל”ן, והשקעה אסורה תהיה לדוגמא השקעה בטכנולוגיה צבאית.
- חיוב המשקיעים הסינים בהגשת דוחות אינפורמטיביים אודות ההשקעה שלהם בחברה שמחוץ לסין, על בסיס קבוע.
- יצירת כלים ממשלתיים לפיקוח ובקרה על השקעות סיניות בחברות מחוץ לסין כמו למשל בניית פלטפורמה מקוונת לאיגוד מידע חיוני על כלל השקעות אלה או גם בקשות לאישור השקעות מסוג זה.
מהבולטים שבמדיניות הסינית בנושא זה, נמצאת הטלת מכסה שנתית לאומית להמרת מטבע זר, וכפועל מכך הגבלה שנתית של העברת כספים מחוץ למדינה. הפיקוח על המכסה הלאומית מתבצע ע”י SAFE (הרשות למטבע זר בסין – State Administration of Foreign Exchange), כך שהשקעות סיניות אל מחוץ לסין מבוקרות ומאושרות (או לא) על ידו, כמו גם ע”י גופי ממשל נוספים.
על אף מדיניות זו של הסינים, עדיין מתבצעות עסקאות של חבות סיניות עם חברות זרות. אז איך חברה סינית יכולה להשקיע בחברה שנמצאת מחוץ לסין? ישנן מספר דרכים לביצוע ODI:
- החברה הסינית המשקיעה מגישה בקשה לרכישת מט”ח
לאחר קבלת אישורים מהגופים הרלוונטיים, החברה המשקיעה תוכל להגיש בקשת Outbound Money Transfer מבנק סיני מוסמך ובכך לבצע את ההעברה.
על אף שזוהי הדרך הרגילה שבה בדר”כ מוציאים כסף מחוץ לסין, תהליך זה עלול לקחת מספר שבועות לא מבוטל. לעתים החברה הסינית יכולה לטעון שהממשל מקשה על ביצוע ההעברה. ניתן לנסות ולהסתייע בנספחויות הכלכליות בסין, אך אין ערובה להצלחה.
- הלוואה בנקאית של בנק זר לחברה מחוץ לסין – בערבות חברת האם הסינית
חברת אם סינית אשר ממוקמת בסין (חברה א’), מעוניינת להעביר כסף לחברה בה היא מושקעת (חברה ב’) אשר נמצאת מחוץ לסין, באמצעות הלוואה בנקאית. במקרה זה על חברה א’ להגיש בקשה להלוואה לבנק סיני תוך הגשת ערבות נכסים להלוואה. הבנק הסיני יגיש בקשה לבנק במדינת חברה ב’ וייתן מכתב ערבות להלוואה. חברה ב’ תלווה מהבנק הזר והיא זו שגם תחזיר לו את הלוואה. במידה וחברה ב’ לא תחזיר את ההלוואה, ייקנסו הנכסים ששימשו כערבות לחברה א’.
שיטה זו הינה מהירה יותר בדרך כלל משום שאינה מצריכה קניית מט”ח והעברתו. עם זאת, הרשויות בסין חוששות שזו דרך להברחה של כספים ועל כן החמירו את הפיקוח על תהליך זה.
- הלוואה ישירה של חברת אם סינית לחברה בה היא מושקעת אשר נמצאת מחוץ לסין
החברה האם אשר נמצאת בסין (חברה א’) מלווה יואן סיני לחברה בה היא מושקעת אשר נמצאת מחוץ לסין (חברה ב’) דרך Settlement bank מוסמך , בו היא תפתח חשבון בנק ייעודי לשם ההעברה.
מכיוון שמדובר בהלוואה, על חברה ב’ להחזיר אותה אל חשבון הבנק הייעודי שנפתח ע”י חברה א’. במידה וההלוואה לא תוחזר, החוב ייפרע בתור אחוזים נוספים שיהיו בשליטת חברה א בחברה ב’ (עפ”י חוק מ-2009). עפ”י החוק מ-2016, במידה וחברה ב’ לא תחזיר את ההלוואה, תינתן הארכה של שנה.
לאחר קניית המט”ח והשגת כלל האישורים (במקרה זה ייתכן וידרשו אישורים נוספים מגורמים ממשלתיים אחרים, בהתאם לאופי העסקה), החברה הסינית יכולה לגשת אל הבנק ולהגיש בקשת Outbound Money Transfer ולבצע את ההעברה.
יש לציין שעל אף שזו נראית דרך פשוטה, היא אינה נפוצה ויחסית חדשה.
- השקעה ע”י גופים ומוסדות בסין המוגדרים ומאושרים מראש ע”י SAFE
ישנם 3 סוגים של מוסדות סיניים אשר בידם האפשרות לבצע השקעות מחוץ לסין, בהינתן מכסה שנתית המוגדרת ע”י SAFE: משקיע שהוא מוסד (פיננסי בדר”כ), משקיע שהוא שותף מוגבל ומשקיע שהוא בעיקרו גוף השקעות. SAFE מפרסמת תקופתית רשימות של מוסדות מאושרים אלה.
- השקעה מחברה אשר בבעלותה חשבון בנק באזור סחר חופשי
בסין ישנם 13 אזורי סחר חופשי ובכל אחד תקפים חוקים אחרים הנוגעים לעסקים בהם. האפשרות לפתיחת FTA (חשבון סחר חופשי – Free Trade Account ) באיזור הסחר החופשי גם היא כפופה לרגולציות המקומיות. קיום חשבון כזה מקנה לחברה הקלות בכל הקשור לשערי מט”ח, העברות מחוץ לסין וכו’. לדוגמא, אזור הסחר החופשי בשנחאי תומך בהשקעות בחברות מתחום החדשנות הטכנולוגית, וקיום חשבון FTA בו יקנה הקלות בהתאם.
על אף כי נדמה שהאיסורים הסינים מקשיחים ביותר על כלל ה-ODI מסין, עדיין מתבצעות השקעות מסין החוצה. ישנם שחקנים סיניים גדולים ובינלאומיים כגון עליבאבא, פוסון ואחרים שעדיין מבצעים השקעות בחו”ל, וכן חברות ממשלתיות שלעתים מצליחות לקבל אישור לרכישות או השקעות מחוץ לסין.
לפיכך, חברה ישראלית שדנה עם חברה או גוף סיני בהשקעה צריכה לשאול את השאלות הנכונות:
-האם החברה השקיעה מחוץ לסין בשנים האחרונות? אם כן – באיזו דרך?
-האם יש לחברה כספים שנמצאים מחוץ לסין?
-האם מדובר בהשקעה בגוף פיננסי או טכנולוגי\תעשייתי?
כל המידע לעיל נועד על מנת לאפשר לתעשייה הישראלית לשאול את השאלות הנכונות, ולפנות אל הנספחויות הכלכליות בסין לסיוע בעת הצורך.
