יוזמת “דרך המשי החדשה” (“החגורה והדרך”) היא כינוי לתוכנית אסטרטגית שהגה נשיא הרפובליקה העממית של סין Xi Jinping בספטמבר – אוקטובר 2013, שמטרתה ליצור חיבור גיאוגרפי, הן יבשתי והן ימי, בין סין לבין שאר מדינות העולם. התוכנית כוללת את מדינות אירו אסיה, דרום -ומערב אסיה, אירופה וכן את מדינות יבשת אפריקה. מטרת התוכנית הינה להקל על העברת הסחורות מסין ליתר מדינות העולם, באמצעות הורדת מחיר השינוע של סחורות והנגשת המסחר בהם. במסגרת היוזמה, סין, באמצעות בנק AIIB (Asian Infrastructure Investment Bank) משקיעה כספים רבים בפרויקטים מחוץ לסין אשר יש בהם גם כדי להביא להשפעה סינית באותן ארצות ו/או יש בהם כדי לממש את חזונה של סין, קרי, התרחבות ההשפעה הסינית על הכלכלה העולמית.
בין ה -25 ל -27 באפריל התקיים בבייג’ינג כנס “One Belt, One Road” לשיתוף פעולה בינלאומי, פסגה זו מפגישה בעת ובעונה אחת בין בכירים מהממשלות השונות, נציגי מוסדות בינלאומיים, אנשי עסקים בכירים, מומחים בתעשייה, משקיעים בפרויקטים ובעלי פרויקטים ממדינות על דרך המשי. הועידה עסקה בעיקרה בהחלפת דעות ויצירת שיתוף פעולה רב-צדדי תוך יצירת הזדמנויות עסקיות חדשות הנובעות מהיוזמה.
עם סגירת הפורום, הצטרפו מנהיגי 37 מדינות לנשיא סין שי ג’ינפינג בחתימה על הודעה משותפת המבטיחה עבודה משותפת עם כניסתו של הפרויקט העולמי לשלב הבא. בפורום הפתיחה בשנת 2017, רק 29 מדינות התחייבו כך. כשליש ממנהיגי אירופה הגיעו לבייג’ינג ונכחו בוועידה, מה שמשקף את מאמציה של סין לשלבם ביוזמה. מלבד ראשי מדינות, נכחו גם משלחות בדרג שר מצרפת, בריטניה ספרד וגרמניה. בהמשך לתמיכה הפוליטית באירוע, הודיע נשיא המדינה, שי ג’ינגפינג במסיבת עיתונאים כי יותר מ -64 מיליארד דולר של עסקאות נחתמו במהלך שלושת הימים וכי 283 “תוצאות מעשיות” הושגו. מזכר הבנות משמעותי נוסף נחתם בוועידה בין סין לממשלת שוויץ לשיתוף פעולה בנושא סחר, השקעות ופיננסים לפרויקטים במדינות צד שלישי לאורך נתיב הדרך.
לפי פרסומים בעיתונות, בסוף שנת 2018, היקף הסחר בסחורות בין סין למדינות השותפות לפרויקט היה למעלה מ -6 טריליון דולר. ההשקעות הסיניות הישירות במדינות אלה הסתכמו ביותר מ -90 מיליארד דולר. עסקים סינים הרוויחו למעלה מ-15.6 מיליארד דולר בהשקעות פיננסיות לא ישירות במדינות השונות שמהוות 13% מההשקעה הלא ישירה של סין במדינות זרות.
בין יתר האורחים, נכח באירוע גם סגן נשיא האיחוד האירופי Maros Sefcovic ובראיון שערך סיפר כי “האיחוד האירופי ישמח להגביר את שיתוף הפעולה עם בייג’ינג כל עוד תהיה שקיפות רבה יותר סביב התכנית”. יש אף הטוענים כי זוהי מזימה סינית לקולוניאליזם כלכלי ואחיזה אסטרטגית במדינות חשובות תוך השתלטות על משאבים, התפשטות מדינית כלכלית ואף צבאית. סין מודעת לביקורת על ניסיונותיה להשיג דריסת רגל במדינות השונות בעולם באמצעות פרויקט זה. בניסיון לשתף מידע וליצור שקיפות שהינה כה חיונית, רוכזו הפעם לראשונה נתונים הנוגעים לפעילות והפרויקטים ב”דרך המשי” על מנת להתמודד עם הביקורת הבינ”ל. המשרד האחראי מטעם הממשל, קבוצת ההנהגה לקידום ה”דרך המשי”, פרסם מסמך שנועד לפרט את התקדמות הפרויקטים.
לאחרונה פרסמה סין מספר מקרי בוחן שיוכחו שכוונותיה עסקיות גרידא. כדוגמא הוצג מקרה שהיה בסרביה שם נרכש מפעל מקומי לייצור פלדה, Smederevo ,שעמד לקראת פשיטת רגל ונקנה על-ידי קבוצת HBIS, הקבוצה הגדולה ביותר בסין לייצור פלדה ומתכות. סין טוענת כי מקרה זה מוכיח כי “הפרויקט מציע יתרונות אמתיים, ובייג’ינג לא רק מבקשת להרחיב את מעגל ההשפעה שלה, אלא היא מציעה עזרה ושיתוף פעולה אמתי”. הסינים משקיעים מיליארדים בבניית תשתיות, בהן צברו ניסיון רב. יחד עם זאת, אין להתעלם שבכך גם מסייעים למדינות, שחלקן נכשלות, לשקם או לבנות מן היסוד תשתיות שיאפשרו פיתוח כללי. מאידך, המבקרים טוענים שזהו בדיוק המקום שבו “חיבוק הדוב” הסיני מסכן את אותן מדינות, את עצמאותן וביטחונן הלאומי כשרוב התשתיות שלהן מוחזקות בידי הסינים.
מלחמת הסחר המחריפה בין ארה”ב לסין והגבלים ממדינות שונות, מערביות בעיקרן, על השקעות סיניות, מעצימות את הביקורת העולמית כנגד חוסר השקיפות ומהות האינטרסים של הסינים. החשש הגדול של המערב הוא שימור היכולות והיתרונות הטכנולוגים שהולכים ונשחקים. כמו כן, בשנת 2019 נרשמה האטה בצמיחה של סין לרמה של 6.2%, מה שמשפיע ישירות על יכולת גיוס האשראי של חברות סיניות. לפי דוח של חברת Coface, חברת ביטוח סחר בינלאומית, מוסר התשלומים של חברות סיניות הורע מאד בשנה החולפת, ובעוד שבעבר דובר על תנאי תשלום של פחות משלושה חודשים כיום מגיעים אף ל- 180 יום בעיקר בענף הבנייה, הרכב, התחבורה והאנרגיה. יתרה מכך, נמצא כי 80% ממקרי עיכוב התשלום של חברות סיניות הסתיימו באי פרעון, מצב המהווה נורות אדומות עבור היצואנים.
גם בארץ נשמעו קולות המביעים חשש מנוכחות סינית גוברת בענף ההייטק ובעיקר מכניסתם והשקעתם של הסינים בתחומים אסטרטגיים כמו תחבורה, אנרגיה ופיננסים. על פי נתוני ה- IVC, מאגר המידע של תעשיות ההייטק הישראלי, בשנה האחרונה היתה מעורבות סינית של 12% מסבבי גיוס ההון של חברות סטארט-אפ ישראליות, כפול מ- 2017. בנוסף, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ניראה כי הרבעון הראשון של 2019 היה חלש יותר והיקף היצוא הישראלי לסין היה נמוך יותר לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
על אף הביקורת הגוברת על יוזמה שנויה במחלוקת זו ואי שקיפות פעילותו של הממשל הסיני, המסר מבייג’ינג במהלך הוועידה היה ברור – תכנית הסחר והתשתית בהיקף של מיליארדי דולרים, חיה וקיימת.
הפוסט נכתב על ידי קצינת הסחר עמר הנדל
