בשנת 2018 נולדו בסין 15.23 מיליון תינוקות, מספר שנשמע מרשים למדי במבט ראשון אך כשלוקחים בחשבון שמדובר בכשני מיליון תינוקות פחות מאשר מספר הלידות בשנת 2017 ובסה”כ – המספר הנמוך ביותר שנרשם בסין מאז 1961, מבינים כי סין עומדת בפני בעיה.
למרות שמדיניות הילד האחד בוטלה בסין בשנת 2016 (כיום כבר מותר לכל משפחה ללדת שני ילדים) הרי שמגמת הירידה בשיעורי הילודה נמשכה גם לאורך השנים 2016-2018 ודמוגרפים צופים כי בשנים הקרובות, המגמה צפויה להימשך, מה שצפוי להביא לכך שהודו (המונה כיום כ- 1.3 מיליארד איש) תחלוף על פני סין (המונה כיום כ- 1.4 מיליארד איש) ותהפוך למדינה המאוכלסת בעולם בסביבות שנת 2024.
דמוגרפים סיניים הופתעו מהצניחה החדה של נתוני 2018 ביחס לנתוני 2017 (שני מיליון לידות פחות, כאמור, הגם שהצפי היה כי מספר הלידות דווקא יעלה בכ- 790,000 לידות עקב ביטול מדיניות הילד האחד)) ומאמינים שסין נכנסה לקצב התכווצות אוכלוסייה מהיר יותר ובשלב מוקדם הרבה יותר משנחזה.
ההערכות המעודכנות, בעקבות נתוני 2018, חוזות כי בשנת 2019 ייוולדו כמיליון תינוקות פחות מאשר בשנת 2018, וכי בסביבות שנת 2027 ייוולדו בסין פחות מעשרה מיליון תינוקות בשנה, זאת לעומת הודו, בה נולדים כ- 25 מיליון תינוקות בשנה במהלך השנים האחרונות.
הסיבה לירידה באחוז הילודה הסיני מוסברת ע”י מומחים בירידה בשיעור הנשים בסין הנמצאות בגיל הפוריות כמו גם בכך שהבאת ילד לעולם וגידולו הינה עסק יקר עבור הסינים.
אכן, יחד עם העלייה ברמת החיים הסינית נרשמה ירידה בשיעור הילודה, מה שמאפיין את רוב רובן של המדינות בעולם (אחת מהתופעות הייחודיות בהקשר זה הינה דווקא ישראל, המדינה בעלת שיעור הילודה הגבוה בקרב מדינות ה- OECD, אך סין צועדת בעקבותיהן של מדינות רבות אחרות ובראשן – יפן, קוריאה ומרבית מדינות אירופה).
יחד עם זאת, אני מאמין שבמקרה הסיני יש סיבה משמעותית נוספת לירידה – מדיניות הילד האחד הינה אחת מתופעות ההנדסה החברתית המשמעותיות שהתקיימו בעולם. אחרי עשרות שנים שאידאל המשפחה שהוצג לאזרח ע”י רשויות המדינה הינו אבא, אמא וילד, מציגות הרשויות בסין כעת אופציות אחרות (שני ילדים למשפחה), אך השלטונות מגלים כי לעשרות שנות אינדוקטרינציה ממשלתית לעידוד משפחות קטנות יש מחיר וקשה לשנות את התפיסות והאידיאלים הקיימים בין לילה. אולי אפילו קשה לעשות זאת תוך דור אחד בלבד.
כיום מונה אוכלוסיית סין הנמצאת הגילאי עבודה (16-59) כ- 900 מיליון איש, והמספר הנ”ל הולך ויורד ברציפות לאורך שבע השנים האחרונות.
מה ההשלכות של שיעור הילודה הנמוך כמו גם כוח העבודה המצטמצם על החברה והכלכלה בסין?
• ירידה בצמיחה הכלכלית – השילוב של שיעור ילודה הולך וקטן יחד עם אוכלוסייה וכוח עבודה ההולכים ומזדקנים צפויים להשפיע לרעה על הצמיחה הכלכלית בסין שצפויה להמשיך ולרדת בשנים הקרובות.
• הסרת מגבלות תכנון המשפחה הקיימות – הצפי הוא כי בקרוב יוסרו מגבלות תכנון המשפחה הנוכחיות (שני ילדים למשפחה) ע”י הרשויות בסין וכל משפחה תוכל להחליט כמה ילדים ברצונה להביא לעולם.
• הקדשת משאבים לאוכלוסייה מזדקנת והולכת – יותר ויותר משאבים יושקעו באוכלוסייה המזדקנת, ובכך השוק לטיפול במבוגרים יילך ויצמח בשנים הקרובות בסין (שרותי רפואה ופנאי, בתי אבות וכו’).
• עידוד וסבסוד טיפולי פוריות – קיים סיכוי כי המדינה תתחיל לעודד ולסבסד טיפולי פוריות בקרב נשים סיניות הרוצות (אך מתקשות) בהבאת ילדים לעולם
• הקדשת משאבים רבים לחינוך, פנאי ורווחת דור ההמשך – פחות ילדים במשפחה פירושם יותר משאבים שמוקדשים לכל ילד (זוג הורים ושני זוגות סב וסבתא לכל ילד, במידה ויש ילד אחד במשפחה שנולד לשני הורים שאף הם ילדים יחידים – מצב נפוץ ביותר בסין) – נושאי החינוך, הרפואה, תרבות הפנאי והעשרה בגיל הילדות זוכה ליותר ויותר שימת לב בסין כמו גם ליותר ויותר תקציבים משפחתיים שמופנים לכיוון.
• תהליכי אוטומציה ורובוטיקה מואצים – המחסור בידיים עובדות כמו גם העלייה בשכר ייאלצו את התעשייה הסינית להתקדם בצעדים מהירים עוד יותר משעשתה זאת עד כה בכל הקשור לתהליכי אוטומציה, רובוטיקה, תבונה מלאכותית ובגדול – קידום המהפכה התעשייתית הרביעית במפעלים ברחבי סין.
כך שהגם שיש בנתונים הקיימים של התכווצות האוכלוסייה הסינית סכנות, יש בהם גם לא מעט הזדמנויות, גם מבחינת חברות ישראליות. הנספחויות המסחריות של משרד הכלכלה והתעשייה בסין ישמחו לעמוד בקשר עם חברות ישראליות הפעילות בתחומים שהוזכרו מעלה.
