החקלאות הסינית שיגשגה במשך מאות שנות האימפריה הסינית וסיפקה לתושביה מזון וכלכלה שאיפשרו להם במידה רבה להגיע למימדי האוכלוסייה של היום.
הבעיה, כי חקלאות מסורתית זו, לא השתנתה באופן משמעותי לעולם. עוד טרם המהפיכה בסין 1949, כבר ניתן היה לזהות שהאיכרים הסינים עובדים בדיוק באותן השיטות המסורתיות ששירותו אותם נאמנה לאורך דורות רבים.
בעוד שלא התרחשו חידושים משמעותיים בתחום החקלאות לקראת סוף המאה ה-19 במחצית השנייה של המאה ה-20 עת הקמתה של הרפובליקה העממית של סין החל פיתוח מואץ של תהליכי עיור ופיתוח תעשייתי.
כמות המשאבים שהושקעו בתהליכים אלו היתה עצומה ושינתה את כלכלת סין וכלכלת העולם בכלל. הייצור והתיעוש הסיני הגיעו למימדים שהפרו את המאזן העולמי ואנו רואים את תוצאותיהם משתקפים במלחמת הסחר בין סין לארה”ב.
החקלאות ננטשה מאחור, בעוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כ-700 מיליון איכרים זנחו את שדות הכפר לטובת הזדמנויות תעסוקה במפעלים. החקלאים שנותרו מאחור, מזדקנים ומתמעטים לאורך השנים. אף כי אין נתונים רשמיים על גילם הממוצע של החקלאים, ההערכה גורסת שמעל מחציתם מעל גיל 45. באיזורים מפותחים יותר של סין, גיל החקלאים עומד על כ-55 בממוצע.
בנוסף, החקלאות הסינית שהוזנחה לאורך השנים, אינה בעלת פריון מספק ולכן נזנחים גידולי האורז והחיטה לטובת גידולים מניבים יותר, בעיה שמציבה את סין כולה באיום אסטרטגי.
בממשל המרכזי, מבינים את גודל הבעיה שבטווח הרחוק תולה את שלום 1.4 מיליארד התושבים הסיניים בחסדי מדינות אחרות. אף על פי שמלחמה קרובה אינה נראית באופק, וסכנה כזו אינה ממשית לעת עתה, הרי שאספקת אוכל עצמית של מדינה הינה משאב חשוב שאין לוותר עליו.
הממשלה מקצה כיום תקציבי עתק לטובת שידרוג החקלאות, הקצאת שטחים ייעודיים באמצעות הסטת שטחים שנועדו לפיתוח תעשייתי עירוני לפרוייקטי חקלאות ונסיון לסייע לאיכרים המסורתיים להפוך לחקלאים מודרניים. עם זאת, אין לממשל הסיני עניין לנהל את השינוי העצום הזה בעצמה. במקום, היא רותמת את כל עוצמתן של החברות הפרטיות שצמחו על רקע הזנחת החקלאות, לטובת משימת השידרוג. לפיכך, אנחנו ערים לתופעה נרחבת בסין שקונצרנים רבים שעשו את הונם מעסקי הנדל”ן ויזמות, מחפשים כעת הזדמנויות עסקיות בתחום החקלאות ומקימות מחלקות ואף חברות בת ייעודיות.
ברחבי פרובינציית גואנדונג, אשר ידועה בריכוז חברות הענק בתחום הנדל”ן הגדולות נפוצה התופעה. חברות כגון R&F המחזיקה בקבוצת הספורט שבה משחק ערן זהבי, Country Garden, Huafa, Evergrande, ועוד רבות אחרות מצהירות כי פיתוח החקלאות הינו אחד מתחומי הליבה החדשים שלהן. עם זאת, דווקא בתחום החקלאות כאשר ההתעניינות המוגברת מגיעה מחברות פרטיות שרגילות לשורת רווח מהירה, יש לבור את התבן מן הבר. יש לבחון כל מקרה לגופו, והנספחות הכלכלית מנסה לאתר את ההזדמנויות המתאימות ביותר לפי היכרותה עם החברה.
הממשלה אמנם משקיעה בתמריצים ומפשירה קרקעות לטובת חברות הנדל”ן לשימושים חקלאיים, אך בפועל חברות הנדל”ן שמחפשות את הרווח המיידי אליו הן רגילות, אינן בעלות ידע מתאים לבחור את החברות הרלבנטיות ולהתאים את הפרוייקט החקלאי למקום. לעיתים, הן מעוניינות להציב מספר מיזמים חקלאיים קטנים כעלה תאנה בשטח שהממשלה מאשרת כ”חקלאי”, או מרכזי הדגמה והדרכה לחקלאים על מנת שיוכלו להמשיך ולבנות מסביבו. ייתכן, ועובדה זו מהווה יתרון עבור חברות ישראליות רבות שיכולות להרשים בחדשנותן. מאחר ומדובר בפרוייקטים ממשלתיים, המיתוג של הפרוייקט הנובע מחבירה לחברה ישראלית, בייחוד על רקע תמיכה של הנספחות הכלכלית כמייצגת את “הממשלה הישראלית” עשוי להוות קלף מנצח.
שחקניות נוספות בקרב החברות הפרטיות, הנענות לאתגר הממשלתי כוללות את חברות התקשורת והאינטרנט. בשנז’ן וסביבותיה, בה יושבות יצרניות המובייל וענקית האינטרנט Tencent מתפתח טרנד חדש סביב החקלאות המדייקת ושימוש באינטרנט של הדברים לטובת החקלאות. נדמה כי גם החברות הבינוניות וגם הגדולות, בחפשן אחר מודלים עסקיים חדשים להתפתח אליהם, משתלבות היטב עם מדיניות הממשלה ומקבלות תמיכה לכך. רובן מצויות בשלב התחלתי בחקירת כיוונים אלו, אך הנספחות הכלכלית בדרום סין מסבה לטרנד זה תשומת לב רבה, ותמיד שמחה להכיר להן חברות ישראליות חדשניות ומצליחות בתחום.
במקביל לתהליכי עירוב החברות העסקיות בתהליכי פיתוח החקלאות בסין, גורמים בכירים בממשלות המקומיות בגואנדונג, היינאן וגואנגשי שבדרום סין, מחפשים כולם לשפר את איכות החוות החקלאיות שתחת חסותם ומודעים היטב ליתרון היחסי של ישראל בתחומים אלו.
לפרובינציית גואנדונג בפרט, יש עניין מחודש בתחום, דווקא לאור היותה מפותחת תעשייתית וכלכלית והשינוי הארגוני שעבר משרד החקלאות המקומי, כך שיכלול גם את הטיפול בעוני בכפרים.
כעת, מופנית תשומת ליבם לשידרוג החקלאות המקומית, לא רק מתוקף היותה מטרה סופית אלא ככלי לצמצום הפערים בין איכרי פרבריה של גואנדונג העשירה לעריה הגדולות.
אנחנו, בנספחות הכלכלית בגואנג’זו, תמיד כאן כדי להגיד להם מי המדינה הכי מתקדמת שתוביל אותם לעבר המטרה ועובדים כבר עכשיו על הבאת משלחות לAgriIsrael שייערך בשיתוף מינהל סחר חוץ, מכון הייצוא ומשרד החקלאות ביוני הקרוב.
חברות מתחום החקלאות המדייקת, Data ו AI לתחום החקלאות, וחברות טכנולוגיה חקלאיות מכל התחומים, מוזמנות תמיד לפנות אלינו לנספחות.
