מבזקים
יום שני , 26 אוגוסט 2019
דף הבית » השקעות » חזירות לשמה – פוסט התחזית השנתי לשנת החזיר

חזירות לשמה – פוסט התחזית השנתי לשנת החזיר

בקרוב (5 בפברואר) תסתיים לה שנת הכלב ותחל שנת החזיר הסינית, ובכך, שנה סינית חדשה תגיח לאוויר העולם. תיזמון מצוין לאחד מהפוסטים העתיים האהובים עלי, וזה שבו אני מביך את עצמי באופן עקבי – פוסט התחזית השנתית לכלכלת סין בכלל וליחסי סין-ישראל בפרט.
ראשית, הבה נראה כיצד הבכתי את עצמי בשנה החולפת, בפוסט התחזית השנתית לשנת הכלב:
בכל הקשור לכלכלה הסינית ככלל, זו הייתה התחזית שלי:

" הכלכלה הסינית תמשיך לצמוח, כשההימור שלי הוא על שיעורים דומים למדי לשנה הנוכחית, אולי מעט נמוכים יותר (6.6-6.8 אחוזים). היואן צפוי להוסיף ולהתחזק לעומת הדולר, מה שצפוי לפגוע ביצוא הסיני, על כן הממשלה הסינית לא תרשה לו להתחזק מדי."

בכל הנוגע לצמיחה הסינית, התחזית שלי לא מאוד פספסה (במידה ונותנים אמון בנתונים המתפרסמים): על-פי הנתונים הסיניים הרשמיים, הכלכלה הסינית צמחה בשנת 2018 בסך של 6.6 אחוזים (הטווח הנמוך של הערכתי), כשהרבעון האחרון היה חלש למדי והראה נתוני צמיחה של כ- 6.4%.
מדובר באחד מהנתונים הנמוכים ביותר של צמיחה סינית (צמיחה נמוכה יותר נרשמה רק בשנת 1990, בעקבות השלכות אירועי טיינאנמן ב- 1989, כשרבעון אחרון כה חלש נרשם רק בתחילת שנת 2009 בעקבות המשבר הכלכלי הגלובאלי של שנת 2018). יש לציין, אגב, שעל-פי פרסומים לא רשמיים אחרים, הצמיחה השנה עמדה על 4.1% בלבד ואף למטה מכך, אך כמובן שהממשלה הסינית הכחישה זאת ועמדה על כך כי הנתונים שפרסמה הם הנכונים.
לגבי שער היואן – פה בהחלט פספסתי – היואן דווקא נחלש מול הדולר (בחודש פברואר 2018 דולר אחד היה שווה 6.35 יואן וכיום הוא שווה כ- 6.77 יואן) אך ניכרת מגמה מסוימת של התחזקות של היואן מול הדולר בשבועות האחרונים, לאחר שבסוף חודש נובמבר כבר היה נדמה שדולר אחד יחצה סף של שבעה יואן.
הבה נבחן עתה את התחזית שלי בנוגע להשקעות:

"לגבי תחום ההשקעות – למרות דיווחים אופטימיים בעיתונות הישראלית באוגוסט וספטמבר האחרונים, כאילו הרגולציה המסתמנת החדשה מסמנת חדשות טובות להיי-טק הישראלי, הרי שההנחיות שהתפרסמו בסוף דצמבר ע"י ה- NDRC (National Development & Reform Commission), אחד מהרגולטורים המרכזיים בנושא ההשקעות בסין, לא היוו בשורה של ממש, מאחר ולא הקלו בצורה מהותית על נושא ההשקעות הסיניות בחו"ל, גם בתחומים טכנולוגיים שרלוונטיים יותר לחברות הישראליות (למעשה, עתה יש יותר רגולציה על תחומים וחברות שקודם לכן היו פטורים מפיקוח מעין זה – דוגמת חברות בת בחו"ל של חברות סיניות), אם כי נקודת אור בהן היא כי הן הבהירו את הפרוצדורה הדרושה לצורך בחינת ואישור השקעות מעין אלו והגבילו את מתן התשובה לבקשות ההשקעה בפרקי זמן מוגדרים.
כך שלדעתי, בוננזת ההשקעות הסיניות בארץ, כפי שהתרחשה בשנים 2015-2016 לא תחזור על עצמה (אז דומה היה כי כל תייר סיני שמגיע נושא עימו מזוודה מלאה ביואנים) אך הנקודה החיובית היא כי הרגולציה החדשה הפרידה את הבר מן התבן: לא עוד השקעות לא בשלות של חברות ואנשים חצי אפויים, השחקנים שנותרו במשחק בכל הקשור להשקעה בטכנולוגיות ישראליות הינם רציניים ומודעים לבעיות ולדרכים להוצאת כסף מסין ומבחינה זו, המשקיעים הסינים התבגרו והפכו לרציניים יותר. לדעתי המשקיעים הסינים יוסיפו לשחק תפקיד משמעותי גם בשנת 2018 ולא מן הנמנע שנראה לפחות עסקת ענק אחת של רכישת חברה ישראלית גדולה."

ובכן, גם כאן, בזכות התחזית הספק שמרנית ספק מעורפלת שלי, לא פספסתי יותר מדי; אז נכון, לא ראינו רכישת ענק סינית השנה, אבל כן ראינו עלייה בהשקעות הסיניות במהלך השנה, לעומת השנים הקודמות:
לפני נתוני IVC, מתחילת שנת 2018 משקיעים סיניים היו מעורבים ב-12% מסבבי גיוס ההון של סטארט-אפים ישראליים. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לנתונים של השנים 2015 ל-2017, שעמדו על 7.5%-9% מסבבי הגיוס. הסינים אף השתתפו בשישה מתוך 17 סבבי גיוס גדולים (50 מיליון דולר ומעלה) מתחילת השנה, דהיינו 35% המהווים שיא ביחס לשנים קודמות. בנוסף, משקיעים סינים לקחו חלק בכרבע מההשקעות בחברות ישראליות שגייסו השנה 20 מיליון דולר ומעלה.
לגבי יחסי הסחר סין ישראל, זה מה שחזיתי:

"ומה לגבי יחסי הסחר? כאן אין הפתעות, מגמת הגידול בסחר כנראה תימשך, כשאולי-אולי-אולי, כדי לסיים בטון אופטימי ולוקח סיכונים במיוחד, נצליח לעבור את גבול העשרה מיליארד דולרים השנה."

בהקשר זה, האופטימיות שלי לא הייתה אופטימית מספיק – לא רק שיחסי הסחר סין-ישראל חצו את רף עשרת מיליארדי הדולרים, הם, נכון לנתוני חודש נובמבר 2018, עברו את רף 11 מיליארדי הדולרים וצפויים לגרד את ה- 12 מיליארדי דולרים (מלמטה). שיא של כל הזמנים שהפך את סין בשנת 2018 לשותפת הסחר השנייה ויעד היצוא השני בחשיבותו של ישראל, לאחר ארה"ב.
אסיים בציטוט הפוסט שלי שהוא, באופן מעניין, רלוונטי לא פחות גם השנה:

"הערת אזהרה אחת, כיאה לכל חובב תחזיות שרוצה לבטח עצמו מפני התנפצות תחזיתו אל קרקע המציאות: התחזית הנ"ל נכונה במידה ולא יהיו אירועים פוליטיים משמעותיים בהקשר הסיני-אמריקאי: שנת 2017 עברה יחסית בצורה חלקה בכל הקשור ליחסי סין-ארה"ב, מלחמת סחר לא פרצה וביקורו של הנשיא טראמפ בסין עבר ללא בעיות מיוחדות. במידה והבעיות סביב חצי האי הקוריאני יחריפו, או במידה וארה"ב תעשה בשנת 2018 צעד לא זהיר בנוגע לנושא רגיש אחר מבחינה סינית (לצורך הדוגמא – הסטטוס קוו עם טייוואן), הרי שהדרך להידרדרות ביחסים בין המדינות עשויה להיות קצרה ובעלת משמעויות הרסניות לכלכלה העולמית בכלל ולתחזית שלי בפרט."

אז כן, בהחלט היה אירוע פוליטי משמעותי בהקשר הסיני-אמריקני – "חילופי אש" ראשונים במסגרת מלחמת הסחר, שאותה ניבאו מאז עלה הנשיא טראמפ לשלטון, נרשמו השנה בין הצדדים, חילופי אש שהחלו בהטלת מכסים על אלומיניום ופלדה ולאחר מכן – בהטלת מכסים אמריקאים באופן ספציפי על מוצרים סינים בשווי עשרות מיליארדי דולרים שנענו בהטלת מכסים מקבילה סינית ובאיום אמריקאי להעלות את המכסים למאות מיליארדי דולרים.
באופן מעניין, מלחמת הסחר החלה ללא אירוע פוליטי אזורי שזירז אותה אלא בצעדים חד צדדיים של ארה"ב עקב טענות (מגובים בנתונים מספריים חד משמעיים למדי) שיחסי הסחר בין המדינות אינם הוגנים ולכן היא נוקטת בצעדים אותם היא רואה כצעדי הגנה על התעשייה האמריקאית.
למרות שהמהלומות הראשונות של מלחמת הסחר כבר ניחתו, הרי שההשפעה על הכלכלה העולמית, האמריקאית או הסינית עד כה לא הייתה הרסנית (למעט, אולי, הרבעון האחרון החלש שנרשם בסין), בין היתר, מכיוון שנשמעות הערכות שפני הצדדים לפשרה וכי מתנהלות כעת שיחות באווירה חיובית, שיחות שאמורים להסתיים בסביבות חודש מרץ.
אז באקלים פוליטי-כלכלי בלתי ודאי זה, אצא לדרך עם התחזית השנתית שלי לשנת החזיר, בלי דאגות מיוחדות – מאחר וזהו הפוסט האחרון שאכתוב בנושא (אני מסיים את שליחותי וחוזר בקיץ לארץ) ולכשתגיע שעתה של שנת העכברוש לפרוץ לחיינו , אף אחד לא יהיה כאן כדי לשפוט את התחזית שלי (אני יוצא מנקודת הנחה, מבוססת למדי, שאני היחיד שזוכר את הפוסטים שלי שנה לאחר שנכתבו):
הכלכלה הסינית – תוסיף לצמוח, אך בשיעור מתון יחסית לעומת הנתונים שראינו בשנים האחרונות. אחוז הצמיחה "הנורמאלי החדש" של הכלכלה הסינית, להערכתי, הוא אי שם בין 6.2%-6.7% בשנת 2019, כשהסיכוי לטווח הנמוך יותר הוא במידה והצדדים לא יגיעו לסיכומים ומלחמת הסחר תימשך והסיכוי לטווח הגבוה יותר הוא במידה וסין וארה"ב יגיעו לפשרה במרץ הקרוב.
שער היואן – בין הרצון הסיני לשמור על שער יואן נמוך כדי לעודד את היצוא (אם כי לא נמוך מדי) ובין הרצון האמריקאי לקיים מאזן מסחרי הוגן יותר ולראות פחות ממה שהם מכנים "מניפולציה בשערי מטבע" ע"י הממשל הסיני, אני מעריך שהיואן ייחלש מול הדולר וצפוי להגיע לסך של כשבעה יואנים לדולר בשנת 2019.
ההשקעות הסיניות בישראל – להערכתי, באם לא יוטלו מגבלות רגולטוריות כלשהן, ההשקעות הסיניות בהיי-טק הישראלי יוסיפו לצמוח וב- 2019 נראה יותר חברות סיניות משקיעות בחברות ישראליות, מתחילות פעילות בישראל, או אף (וכאן פשוט אעביר את התחזית שלי משנת 2018 לשנת 2019) רכישת חברה ישראלית גדולה ע"י חברה סינית. העניין הסיני בחברות ובטכנולוגיה ישראלית, כפי שאנו חשים אותו כאן בנספחות, לא מצטמצם אלא דווקא צומח בחודשים האחרונים.
יחסי הסחר עם ישראל – קשה להאמין שהצמיחה בסחר, ובאופן ספציפי – ביצוא, שראינו בשנת 2018 תימשך גם בשנת 2019 – אסור הרי לשכוח שאני מסיים את תפקידי כאן , אבל למרות זאת, מאמין שמהמקום השני שסין ניצבת בו כיום כשותפת הסחר ויעד היצוא של ישראל לאחר ארה"ב לא נראה אותה יורדת בשנים הקרובות. אני מאמין שהנתונים של שנת 2019 יהיו דומים למדי לנתונים של שנת 2018, עם חמישה אחוזים של צמיחה או ירידה בסחר.
אז לעונג היה לי לכתוב את פוסט התחזית השנתי (פוסט, שעליו, כאמור, כבר לא אצטרך לתת דין וחשבון עוד שנה) ומאחל לכל קוראי האדוקים (כן, כן, אמא – אני מדבר עלייך) שנת חזיר נהדרת!

ליצירת קשר

כתיבת תגובה

(לא יוצג באתר)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- בייג'ינג סין,, אופיר גור