מבזקים
יום ראשון , 26 מאי 2019
דף הבית » חקלאות ואגרוטכנולוגיה » עוני? לא במשמרת של שי

עוני? לא במשמרת של שי

מיגור העוני הוא נושא שנמצא על סדר היום של הממשל הסיני מאז שנת 1986, אבל בשנת 2015 התכנית קיבלה תנופה משמעותית. בניצוחו של הנשיא שי ג'ינגפינג, הממשל הסיני הגדיר שעד לשנת 2020 לא יהיו עוד עניים מרודים בסין. מטרת הממשל היא שאנשים שחיים עתה בעוני קיצוני לא ידאגו יותר ממחסור במזון ובביגוד, ויזכו לשירותי בריאות וחינוך בסיסיים.

 

להורדת דו"ח מפורט אודות תכנית מיגור העוני בסין, ומעורבות מוסדות פיננסיים בינלאומיים בתכנית זו – לחצו כאן

 

ביוני 2015 הזמין הנשיא שי את מזכירי המפלגה של שבע הפרובינציות העניות בסין לסמינר שעסק בתכניות למיגור התופעה של עוני קיצוני. בתכנית הוצגה ההגדרה המחודשת לעוני, אשר כוללת פרטים שההכנסה השנתית שלהם נמוכה מ-2,855 יואן, השווים כיום לכ-1,550 ₪. לפי הגדרה זו, בשנת 2017 חיו עדיין 30.36 מיליון סינים ב-300 אזורים שהוגדרו כאזורים בהם שורר עוני קיצוני. יש לציין כי בפרובינציות מסוימות הרף שהוגדר כעוני שדרוש לטפל בו במסגרת התכנית הוא גבוה יותר. למשל, בפרובינציית צ'ונגצ'ינג הרף עומד על הכנסה שנתית של 3,500 יואן, שהם כ-1,900 ₪.

לצורך יישום התכנית למיגור העוני הוקם מנגנון אשר פועל, בדומה לתחומים רבים בסין, במבנה היררכי המתפרס גיאוגרפית לפי מבנה השלטוני הסיני. בראש הפירמידה עומדת קבוצה לאומית להעלאת ופיתוח העוני (Leading Group of Poverty Alleviation and Development) המוגדרת על ידי ממשלת סין וכוללת בכירים ומומחים מתחומים שונים. תחתיה יושבת בכל פרובינציה קבוצה בעלת מבנה דומה שנקבעת על ידי הממשל המקומי. הקבוצות הן דירקטוריונים של משרדים להעלאת העוני, שתחומי האחריות שלהם כוללים: יישום חוקים ורגולציות, תיאום תכניות עבודה, מימון פרויקטים ברמת הפרובינציה, וכן מעקב אחר יישומם. הפרויקטים המדוברים כוללים: הרחבת תשתיות פיזיות, בניית מוסדות חינוך ובריאות, הגדלת הנגישות התחבורתית, פיתוח אזורי תיירות, השקעה בהכשרה מקצועית ובטכנולוגיות לשיפור התפוקה והעלאת המשכורות, ואף העתקת כפרים שלמים מאזורים מרוחקים ובלתי נגישים לאזורים בעלי תשתית מפותחת יותר.

 

שכונת עוני בסין, מקור: pixabay.com

 

למה לא בישראל?

מי שנחשף לאחרונה לדיווחים על כך שבישראל שיעור העניים הגבוה ביותר מקרב מדינות ה-OECD ואינו מכיר את הבדלי המדידה, יכול לתהות למה בישראל לא מאמצים גישה זהה לזו הסינית. ואכן, כדאי להכיר מספר הבדלים בהגדרת העוני ובדרך מדידת העוני בסין וב-OECD, בכדי שלא להתבלבל.

בסוף דצמבר 2018 פורסם דו"ח העוני של הביטוח הלאומי, שדווח על כ-1.78 מיליון נפשות שחיות מתחת לקו העוני בישראל. קו העוני מוגדר באופן יחסי לנתוני ההכנסה של האוכלוסייה (50% מההכנסה החציונית הפנויה), ולכן הוא גם נקרא "קו העוני היחסי". במדידה של שנת 2017, תחת קו העוני נכנסת כל משפחה בת חמש נפשות שהכנסתה הפנויה נמוכה מ-123,200 ₪ בשנה, כל זוג שהכנסתם הפנויה השנתית נמוכה מ-65,724 ₪, וכל יחיד שהכנסתו השנתית הפנויה נמוכה מ-41,076 ₪.

הבדל נוסף הוא שהתכנית הסינית מתייחסת בעיקר לכפרים או אזורים עניים ולא לאנשים עניים. כך למשל, אדם שהכנסתו השנתית נמוכה מ-2,855 יואן אך גר בעיר גדולה ועשירה, לא ייכלל בתכנית הסינית למיגור העוני. לעומת זאת, סטודנט ישראלי שנהנה מתמיכת הוריו אך בשנת 2017 לא הייתה לו הכנסה רשומה העולה על 41,076 ₪ בשנה, כן ייחשב בסטטיסטיקה הישראלית כעני.

מתוך כך, בעוד התכנית הסינית מתייחסת לנתוני "עוני מוחלט" ושואפת למגר את העוני הקיצוני, אצלנו נתוני "העוני היחסי" מתייחסים לפרטים שהכנסתם מאפשרת להם רמת חיים נמוכה יחסית לרמת החיים בישראל. לכן, יהיה זה שגוי להשליך את העוני הסיני על זה הישראלי.

 

הזדמנות לחברות ישראליות

אז למה בכל זאת אנחנו כותבים על העוני בסין? נכון! כי אנחנו מאמינים שיש כאן הזדמנות לחברות ישראליות להשתלב בפרויקטים במגוון תחומים, בין היתר באזור דרום-מערב סין שארבע הפרובינציות שלו נכללות בתכנית הלאומית להעלאת העוני. רק בשנת 2018, בפרובינציית סיצ'ואן הושקע סכום השווה לכ-18.7 מיליארד דולר ב-22 פרויקטים להעלאת העוני בתחומה, ובפרובינציות אחרות הושקעו גם כן סכומים משמעותיים בפרויקטים מקבילים.

חברות סיניות פרטיות מצטרפות גם הן למהלך, ופועלות כדי לקדם פרויקטים למיגור העוני מיוזמתן. במקרים רבים פרויקטים אלו כדאיים לחברות הללו עסקית, ושיוכם לתכנית "מיגור העוני" מעלה את קרנן בפני הממשל והציבור הסיני. במקרים אחרים הן מקיימות את הפרויקטים ללא המרכיב העסקי, ובכל מקרה פרויקטים כאלו ישווקו כתרומה לקהילה ושותפות למאמצי הממשל. ראו כדוגמא את הפרסומים בנושא של קבוצות הענק הסיניות: Suning ו-Wanda.

בנוסף להשקעה הממשלתית והפרטית הסינית, גם מוסדות פיננסיים בינלאומיים מנהלים פרויקטים משמעותיים באזורים מוכי עוני בסין. למשל, לבנק העולמי ישנם כיום תשעה פרויקטים פעילים בדרום-מערב סין בסדר גודל כולל של כמיליארד דולר, ולבנק הפיתוח האסייתי (Asian Development Bank) יש גם-כן שמונה פרויקטים פעילים בדרום-מערב סין בהשקעה כוללת של כ-450 מיליון דולר.

 

חברות ישראליות המעוניינות ללמוד יותר על הנושא מוזמנות לקרוא את הדו"ח המפורט שנכתב לאחרונה בנספחות המסחרית בקונסוליה הישראלית בצ'נגדו, ולפנות אלינו בכל שאלה הנוגעת לעניין. נשמח לסייע לחברות הישראליות להרחיב את עסקיהן בדרו-מערב סין, תוך כדי תרומה למהלכי מיגור העוני בסין.

 

ליצירת קשר

כתיבת תגובה

(לא יוצג באתר)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי - צ'נגדו, סין, יאיר אלבין