בשנת 2016, חברות סיניות השקיעו בחברות זרות למעלה מ-250 מיליארד דולר, עלייה של יותר מ- 180% ביחס לשנת 2015. על אף כמות הייצוא המשמעותית של התעשייה הסינית ויחד עם משיכת דיבידנדים של חברות בינלאומיות, סין נותרה עם מאזן מסחרי שלילי וגירעון של למעלה מטריליון יואן ברזרבות מט”ח. במשך שנים, החזיקה סין בכמויות רבות של עתודות מט”ח דולרי על מנת שזה יהווה את קלף המיקוח החזק ביותר שלה במלחמה מול ארה”ב בסוגיות סחר שונות. בעקבות מגמה זו, הוחלט במועצה הלאומית של סין לפעול לאיזון המט”ח תוך הגבלת והחמרת הקריטריונים לאישור עסקאות.
בדיקה מעמיקה יותר שהתבצעה על ידי הבנקים לפני כל השקעה כמו גם דרישה למסמכים נוספים נועדו למנוע הלבנת כספים, התחמקות מתשלום מיסים והברחת הון אל מחוץ לסין בעסקאות מומצאות. פעולות אלו יצרו מצב בו השקעה והוצאת כסף זר מחוץ לסין עשויים להתארך זמן רב יותר מבעבר.
לאחרונה ניתן להבחין בהתקרבות הדרגתית בין שתי המדינות. לראייה ניתן לראות עלייה בכמות הביקורים המשמעותיים של גורמים סינים בישראל כמו יו”ר ומייסד עליבאבא ג’ק מא וביקורו הראשון של טרי סונג, מנהל בכיר במחלקת ההשקעות הגלובליות והשותפויות האסטרטגיות של חברת JD.com, חברת הקניות המקוונות השנייה בגודלה בסין אחרי עליבאבא, המחזיקה בכ-25% מנתח השוק בסין עם למעלה מ-300 מיליון משתמשים פעילים. בנוסף, הגיע לישראל הנציג הממשלתי הבכיר ביותר ב-18 השנים האחרונות, סגן הנשיא וואנג צ’ישאנג (Wang Qishang). בנוסף, התקרבות זו באה לידי ביטוי, החל מתחילת השנה, גם במעורבות גדולה יותר של משקיעים סינים בהייטק הישראלי.
לפני נתוני IVC, מתחילת שנת 2018 משקיעים סיניים היו מעורבים ב-12% מסבבי גיוס ההון של סטארט-אפים ישראליים. מדובר בעלייה משמעותית ביחס לנתונים של השנים 2015 ל-2017, שעמדו על 7.5%-9% מסבבי הגיוס. הסינים אף השתתפו בשישה מתוך 17 סבבי גיוס גדולים (50 מיליון דולר ומעלה) מתחילת השנה, דהיינו 35% המהווים שיא ביחס לשנים קודמות. בנוסף, משקיעים סינים לקחו חלק בכרבע מההשקעות בחברות ישראליות שגייסו השנה 20 מיליון דולר ומעלה.
לאור הנתונים המרשימים הללו עולות שתי שאלות מתבקשות, האחת – מה הגורם לעלייה הזו? והשנייה – כיצד בוחרים הסינים במי להשקיע?
לעלייה בהשקעות ישנם מספר גורמים כאשר אחד הגורמים המרכזים הוא הגעתם של בכירי ממשל סינים לישראל כמו גם שרים ישראליים לסין אשר נותנים לגיטימציה וביטחון למשקיעים הסינים שנכון וכדאי להשקיע בחברות ישראליות. במהלך ביקורו בישראל, סגן נשיא סין ציין שהממשל שם לו למטרה את קידום הטכנולוגיה והמדע במדינה. לטענתו, הכוונה לעבור ממדיניות של צמיחה מהירה לצמיחה איכותית. על מנת לייצר צמיחה איכותית מעודדת הממשלה הסינית רכישת טכנולוגיות שיקדמו מטרה זו.
משתנה נוסף ומשמעותי בתהליך קבלת ההחלטות התווסף השנה לשיקוליהם של משקיעים סינים והוא מלחמת הסחר בין סין וארה”ב. אי לכך, מחפשים המשקיעים יעדי השקעה נוספים וישראל הינה בעלת פוטנציאל מתאים.
בבחינת אופקי ההשקעה של הסינים ניתן לראות שכיום המשקיעים מגלים מעורבות בחברות בוגרות יותר, שמגייסות סכומים גדולים יותר. ב-2015 הם היו מעורבים ב-31 סבבים של עד 10 מיליון דולר, וב-21 סבבים של יותר מ-10 מיליון. השנה, 2018, מעורבות ב- 25 סבבים של עד 10 מיליון ו- 27 של יותר מ-10. אף של-IVC אין פילוח מדויק של הסכומים שהסינים משקיעים במסגרת הסבבים, בארגון מעריכים שמדובר כיום על כ-7% מההון המגויס, לעומת 5-6% בשנים קודמות. אולי לא מדובר במהפכה אדומה, אבל כן במגמה מובהקת שעשויה להפתיע יזמים שנחשפו לצד אחר של המשקיעים מסין שלאחר ביקורים רבים של משלחות ודיונים מתישים, המגעים הסתיימו ללא השקעה בפועל.
אנו מזהים שמשקיעים סינים נוהגים ללכת עם הזרם ולכן שני התחומים המובילים בהם בוחרים הסינים להשקיע כיום הינם טכנולוגיות מידע ותוכנה ארגונית (IT & Enterprise Software) ותחום מדעי החיים (Life Science) . כך, הגיוס הגדול ביותר השנה הינו של חברת ההיי-טק insightec, מתחום מדעי החיים, גייסה כ-150 מיליון דולרים בהשתתפות משקיעים סינים. בתוך כך, תחומים המתפתחים בעולם בכלל ובסין בפרט כגון הבינה המלאכותית (AI), ערים חכמות (Smart Cities) ועוד.
בכל התהליך ישנה התרבות וישנם המנהגים. לדוגמא, בחברה הישראלית מקובל להפריד בין קשרים אישיים לעסקים. בסין, המצב הפוך. כלומר, החשיבות ניתנת דווקא ליחסים הבין-אישיים ולאמון הנבנה בין הצדדים. אין זה אומר כי סינים ישקיעו או יחתמו על עסקה רק בשל יחסי ידידות או חנופה כלפיהם, אך הם בהחלט רואים זאת כהכרח להכיר לעומק צדדים נוספים שהישראלים לא היו משייכים כרלוונטיים לעסקים.
כאן נכנס המקום שלנו – הנספחות הכלכלית בבייג’ינג תשמח לסייע לחברות ישראליות הנמצאות בתהליך השקעה. לעיתים כמה טיפים “מקומיים” שיקלו ויכוונו לתקשורת מותאמת תרבות ישנו את התמונה או כל עזרה אחרת שנוכל לתרום מהידע הנצבר והיכרותנו את השוק והתרבות בסין. פעמים אף מכתב תומך מהנספחות המבהיר כי אנו מכירים את החברה הישראלית ואת פעילותה יוכל לעזור למשקיע הסיני כאשר הוא מגיש את טפסי העברת הכספים לבנק.
הפוסט נכתב ע”י קצינות הסחר עמר הנדל וקורל אדר
