דומה כי “העוקץ הניגרי” הינה אחת מהונאות האינטרנט המוכרות ביותר בעולם. הונאה מסוג זה מתחילה בד”כ במשלוח דוא”ל לאדם מסוים (למעשה, להמוני נמענים) ובו הצעה שבסופה יכול המקבל להרוויח סכום כספי ניכר.
ישנם נוסחים רבים לנוסח המייל הנשלח, החל מסיפור אישי ועד לפירוט כספי, אך בדרך כלל מסופר במכתב על אדם היודע על סכום כסף מכובד, והוא אינו יכול לגשת אליו מסיבה זו או אחרת. כדי להגיע לסכום זה, הפונה מבקש את עזרת הנמען ועל מנת להתחיל את התהליך, השולח מבקש מסמכים רשמיים של הנמען, חשבונות בנק ומידע אישי נוסף.
הונאת העוקץ הניגרי אינה מוגבלת רק לניגריה, אך נוכלים בניגריה מעורבים בה ביותר, והיא זכתה למוניטין מפוקפק בשל היותה מוקד לעבירות הונאה בדואר האלקטרוני.
עם זאת, ורסיות מקומיות לעוקץ הניגרי קיימות גם בסין, כשבסוג חדש של עוקץ נתקלנו ספציפית בשבועות האחרונים. הבה נסקור את הסוג ה”ישן” של העוקץ הסיני ואת הסוג “החדש” בו נתקלנו לאחרונה (ונקנח בסוג מעט יותר משעשע):
הסוג הישן: הקורבנות שלו הינם בעיקר יבואנים זרים. העוקץ מתבצע באמצעות יצירת קשר (אקטיבי במייל או פאסיבי – באמצעות אתר אינטרנט מושקע) של יצואן או תעשיין סיני שמציע למכור סחורה מסוימת במחירים טובים במיוחד. המחיר הזול מפתה את היבואן הזר לרכוש את הסחורה ולייבא אותה. תנאי התשלום של הסיני דורשים מקדמה מכובדת ולאחר תשלום המקדמה, הצד הסיני נעלם.
מפתיע ככל שזה יישמע, לא מעט יבואנים ישראלים נפלו בפח הזה. כנראה קשה לעמוד בפני מחירים שנראים טובים מדי בשביל להיות אמיתיים (גם אם הם באמת טובים מדי בשביל להיות אמיתיים) ולרווח קל ומהיר.
העצה, היא, כמובן, לא להתפתות לעסקאות שנראות חשודות, לא לשלם מקדמה לפני שמבקרים במפעל ורואים את הסחורה בעיניים ולערוך בדיקה מקיפה על החברה הסינית לפני כל עסקה.
בלא מעט מקרים פנה אלינו היבואן הישראלי רק לאחר שהכסף עבר והחברה הסינית נעלמה מהרדאר ולצערנו, לאחר שהסוסים ברחו מהאורווה אין לנו יכולת ממשית לסייע.
הסוג החדש: בשבועות האחרונים נתקלתי באופן אישי בשני מקרים דומים: חברות ישראליות (דווקא לא מתחום היבוא) קיבלו מייל מגורם סיני שהתחזה להיות בכיר בחברת אנרגיה ממשלתית סינית ידועה (אם כי בכל אחד משני המקרים היה מדובר על חברת אנרגיה אחרת) שטען שהוא רוצה לשתף פעולה עם החברה הישראלית או אפילו (במקרה השני) להשקיע בה.
מאחר וסיפור המעשה נראה חשוד לגורם הישראלי התבקשנו בנספחות המסחרית לבדוק את הנושא וגילינו כי היה סממן דומה בשני המקרים (מעבר לעובדה כי מדובר בשתי חברות אנרגיה ממשלתיות בסין): בשני הניסיונות לקבל את המידע מהחברות הישראליות היה מדובר על מי שהתחזה להיות גורם בכיר בחברה, שבבדיקה שלנו התברר שאותו אדם אכן עובד בה בתפקיד הנטען (אך בבדיקה שלנו מול החברה עלה באופן ברור שהמייל לא נשלח ממנו).
באחד משני המיילים כתובת המייל נחזתה להיות ככזו שיצאה מהחברה (אם כי טעות כתיב בכתובת המייל עשויה הייתה לרמז על בעיה), במייל השני המייל יצא מכתובת מייל שכלל לא קשורה לחברה. כן נשלח קישור לאתר האינטרנט של החברה (שכל אחד יכול להוסיף אותו כקישור, מן הסתם).
בשני המקרים לא התרחש שום נזק והחשד של החברה הישראלית הוביל לפנייה אלינו ולבדיקה שלנו מול אנשי הקשר שלנו בחברות, כך שאימתנו מולם שאכן מדובר בסוג של עוקץ.
יחד עם זאת, מעניין לראות כי השם שיצא לסינים כמשקיעים בחברות ישראליות והלהיטות של חברות ישראליות ליצור קשר עם חברות סיניות או לקבל מהן השקעה הובילה לסוג של עוקץ מסוג חדש.
לחברות ישראליות שמקבלות הצעות מעין אלו במייל אנו מציעים לבדוק היטב כל אימת שנוצר להם קשר בלתי מוסבר עם חברה סינית שמתקדם מהר מדי. הכוונה היא כמובן לא לראות כל חברה סינית כעוקצת בפוטנציה, רק לוודא כי החברה הסינית (ורובן דווקא מגיעות באמת מתוך רצון טוב) הינה אכן מי שהיא טוענת שהיא.
הסוג המשעשע: פאן בינגבינג הינה אחת מכוכבות הקולנוע הידועות (והיפהפיות) בסין. לפני מספר חודשים היא הסתבכה כאשר פורסם בתקשורת הסינית כי היא חשודה בהעלמות מס של מאות מיליוני דולרים. בעקבות כך נעלמה בינגבינג מהעין הציבורית למספר חודשים. את ההודעה הבאה (תרגמתי אותה לעברית מאנגלית – העילגות המסוימת במקור) קיבל אחד מחברי לטלפון הנייד שלו לפני מספר שבועות:
“אני פאן בינגבינג. עכשיו אני צריכה לשלם 8.8 מיליארד יואן קנס, אבל עדיין חסרים לי 2000 יואן. יש לי עדיין שני מיליארד יואן בנכסים סודיים שלא נוח להשתמש בהם. אם תעביר לי את הכסף עכשיו, 2000 יואן, אשלם לך 200,000 יואן אחרי שאשלם את החוב. עכשיו לי צ’ן (בן זוגה של בינגבינג, א.ג.) לא רוצה אותי יותר. אם אתה אדם טוב ואם אחשוב שאתה מתאים, אתחתן איתך. אם נתחתן, הנכסים שלנו משותפים”.
