סין מתמודדת עם בעיית מים חמורה מראשית ההיסטוריה. צפון ומערב סין הם אזורים שחונים, בעוד שהמזרח והדרום נהנים מכמויות גשם גדולות. כשהקיסרים השונים לא דאגו לניתוב הנהרות כמו שצריך, נגרמו הצפות ענק ומיליונים מתו בתהליך שחזר על עצמו כמה וכמה פעמים. מאז ימי התקופה הקיסרית עברו הרבה מים בנהר והתכנית להזזת הנהרות שהגה מאו ב-1952 יצאה לפועל ב-2014 בדמות תעלה עצומה שבאמצעותה מועברות כמויות אדירות של מים מחוביי כל הדרך לבייג’ינג הבירה.
מלבד בעיית אספקת המים, סין המודרנית מתמודדת עם בעיית זיהום מים חמורה שהבנק העולמי הגדיר כבעלת השלכות קטסטרופליות לדורות הבאים. תהליכי העיור והתיעוש הנרחבים שהחלו בשנות ה-50, יחד עם עלייה אינטנסיבית בכמות האוכלוסייה הסינית לאורך השנים, הובילו להקמת אלפי מפעלים חדשים ולמצב נתון בו יש הרבה יותר שדות שזקוקים להשקיה. המזהמים הגדולים כיום בסין הם חקלאים, שהדשנים והכימיקלים בהם הם משתמשים מזהמים את מי התהום, אך בראש ובראשונה אלו הם המפעלים שפולטים כמויות אדירות של פסולת רעילה וכימיקלים לנהרות של סין ולאוויר שמשנה צורתו, בין היתר, למונסונים של גשם חומצי. כ-80% מתוך 7500 המפעלים המזהמים ביותר בסין ממוקמים על גדות נהרות ואגמים או באזורים מיושבים מאוד, כך שהפוטנציאל העתידי לזיהום, בין אם במכוון ובין אם בשוגג, הוא עצום. אך העובדה המטרידה ביותר, היא שכ-90% ממי השופכין בסין מוזרמים לנהרות ולאגמים בשטחי המדינה מבלי להיות מטופלים כלל. התוצאה העגומה היא שכמחצית מהנהרות בסין אינם ראויים לשתייה, כ-300 מיליון אנשים בסין, שהם קצת פחות מרבע מאוכלוסיית סין כולה, שותים מים מזוהמים כל יום, והנה עוד נתון מדאיג – כ-30 אלף ילדים מתים כל שנה ממחלות שנגרמות בעקבות שתיית מים מזוהמים.
באפריל 2015 השיקה הממשלה המרכזית את “תכנית 10” שנועדה לטפל מן היסוד בתופעת זיהום המים. זו המדיניות המקיפה ביותר שנקבעה עד היום בסין בנושא המים, כשהמטרה היא שיפור משמעותי של איכות מי השתייה של סין עד 2020 והפחתה בזיהום המים, במקביל לפיקוח המתהדק יותר ויותר סביב צווארן של תעשיות ייצור שרמת הזיהום בהן גבוהה מאוד – תעשיות הטקסטיל, נייר, עיבוד המזון, עיבוד המתכות ועוד.
כמיטב המסורת הסינית, הממשלה המרכזית משתמשת גם במובייל על מנת להרחיב את הפיקוח על המפעלים ולהשאיר את אזרחיה אקטיביים ומודעים. אפליקציה בשם Blue Map מאפשרת להעלות צילומים של נהרות מזוהמים, לדווח דרכה ישירות לפלטפורמה ממשלתית רספונסיבית ולתרום לאכיפת הרגולציה אל מול כמות המפעלים האדירה.
גם כאן אצלנו בדרום סין, המכונה לעיתים ה”מפעל של סין”, מנשבות רוחות מרעננות אפעס של שינוי. הרגולציה אכן הדוקה יותר והשמיים כחולים לעיתים קרובות יותר.
ואיך כל זה מתקשר לישראל אתם שואלים? קחו לדוגמה את פרובינציית גואנשי (Guanxi) בדרום סין. הממשלה המקומית בפרובינציה שמה לה למטרה לייעל את תחום איכות ושימור הסביבה, אך על אף המשאבים הרבים שהיא משקיעה בנושא בשנים האחרונות, עדיין קיימים קשיים בטיפול בזיהום האוויר, טיפול בנהרות ובמקורות המים המזוהמים וטיפול באדמות הרבות שזקוקות לטיהור מקיף.
נציגים בכירים מהמשרד להגנת הסביבה בפרובינציה יגיעו לביקור בישראל בחודש הבא, במטרה לחקור וללמוד על טכנולוגיות מתקדמות ועל הניסיון בהגנה סביבתית, תחומים שישראל עשתה לה בהם שם עולמי. המשלחת תיפגש עם חברות בתחום טיהור השפכים, תסייר במתקן לטיהור שפכים ותיפגש עם בכירים ממשרד הכלכלה והמשרד להגנת הסביבה, בתקווה שאלו יסייעו בשיפור השימור האקולוגי, המים, איכות הסביבה והתושבים בפרובינציה ובהמשך גם בפרובינציות נוספות בסין רבתי.
נכתב על ידי מיכל חנוכה, קצינת סחר בנספחות המסחרית-כלכלית בגואנגז’ו
