כתבתי כבר לא מעט בעבר על המהפכה שעברה סין, מכלכלה מוטת ייצור לכלכלה מוטת טכנולוגיה. ענקיות הטכנולוגיה הסיניות (דוגמת עליבאבא, טנסנט, באידו ועוד) פרצו את הדרך להובלה עולמית במגוון של נושאים. אך דומה שהתחום בו הדבר בולט במיוחד הינו תחום האינטליגנציה המלאכותית.
מעבר לעובדה כי נושא זה הוא חשוב במיוחד בכל הקשור להתפתחות כלכלית (למגוון של נושאים מסחריים דוגמת סחר מקוון, מתן שירות, ניהול מאגרי מידע עצומים, נהיגה אוטונומית ועוד), הרי שנושא זה הוא גם חשוב במיוחד בכל הקשור לענייני ביטחון לאומי (גם בסוגיות הקשורות לצבא), והממשל הסיני מקדיש לו משאבים ניכרים, בעיקר דרך תמיכה במיליארדי דולרים במחקר ופיתוח בתחום, מעבר לרוח הגבית שהוא מעניק לחברות פרטיות העוסקות בו.
לא מעט נכתב גם בעיתונות העולמית על חשש בקרב גורמים במערב שסין עוקפת בנושא חשוב זה את ארה”ב ושהדבר עשוי להשליך על זהות המעצמה שתנהיג את העולם במאה הנוכחית.
החברות הסיניות החדשניות ביותר בתחום זה הינן iFlytech שעוסקת בעיקר בנושאי הבנת דיבור ותרגום (כתבתי עליה בעבר פוסט בנושא) וכן שתי החברות – SenseTime ו- Megvii שעוסקות בעיקר בנושאי זיהוי פנים.
בשתי החברות האחרונות יצא לי לבקר במהלך החודשים האחרונים, ולראות את ההתקדמות העצומה שעשו בתחום.
היישומים שהן עוסקות בהן הן רבים ומגוונים, החל בנושאי זיהוי פנים לצורך שימוש בטלפון (הטכנולוגיה של Megvii נמצאת בשימוש בין היתר אצל יצרניות הטלפונים הסיניות Huawei, Xiaomi, Vivo), דרך תשלום בחנויות באמצעות זיהוי פנים, וכלה בנושאים שקשורים לעיר חכמה וביטחון לאומי – זיהוי חשודים, מניעת טרור ועוד.
השימוש בטכנולוגיות של Megvii בתחום זה אומנם נשמע מעט עתידני, אך המערכות של SenseTime ו- Megvii כבר פועלות בשטח, יד ביד עם רשויות הביטחון הסיניות ונותנות לנו טעימה על החיים הצפויים לנו בעידן החדש.
כל מי שמסתובב בסין מודע לכך שמצלמות רחוב נמצאות כמעט בכל פינה, אך השהות בחדר ההדגמה של Megvii גרמה לי לראשונה להתבונן על הרחוב מצד המצלמה ולא מצד הולך הרגל, כך שהבנתי עד כמה אני חשוף להן, וכמוני, מאות מיליוני האזרחים המשוטטים ברחובות.
המערכת של Megvii נותנת לכל אדם הנקלט במצלמות מספר סידורי, שהינו ייחודי לו (מעין טביעת אצבע שמבוססת על פניו) והמספר הזה מופיע שוב כשהוא מופיע בטווח הראייה של המצלמה. המערכת יודעת לזהות (ברמת דייקנות מפחידה ממש) מין, גיל, גובה, פרטי לבוש, מאפיינים יחודיים וכבר כיום מתבצע פיתוח שיאפשר לזהות רגשות, דוגמת מתח, לחץ ועוד.
המערכת של Megvii, המבוססת על אינטליגנציה מלאכותית נקראת SkyNet, והדבר הראשון שעלה בראשי כששמעתי את שמה הינה מערכת האינטליגנציה המלאכותית מהסרט “המחסל”, בכיכובו של ארנולד שוורצנגר, שלאחר הפעלתה ע”י הצבא האמריקאי הביאה לשואה גרעינית ולעליית המכונות החכמות על חשבון המין האנושי. מאחר והמייסד והמנכ”ל של החברה הינו בן 31, לא הייתי מוציא מכלל אפשרות שיש כאן סוג של רפרנס קולנועי.
גם סוגיית הזיהוי המספרי לכל אדם הנמצא במערכת על פי מאפייניו הטרידה אותי מעט והחזירה אותי לסדרת המד”ב האלמותית “האסיר” מ- 1967, בו, ברגעי ייאוש, זעק הגיבור (מס’ 6): “I am not a number, I am a free man!” (וזה בלי קשר לסוגיות שקשורות לזיכרונות היסטוריים אחרים).
אך, כאמור, הטכנולוגיה הזו היא לא מדע בדיוני, היא אמיתית. היישום שלה הביא כבר למעצר של כ- 10,000 אנשים בסין (פושעים, כפי שהגדירו זאת בחברה, אך פשיעה היא, כמובן, הגדרה רחבה) ומן הסתם, לאור ההצלחה, המספרים רק ילכו ויעלו.
כך שניתן לראות שהכיוונים אליהם צועדת סין בכל הקשור ליישום טכנולוגיית האינטליגנציה המלאכותית, הינם כאלו שקשורים באופן הדוק, מעבר לנושאים המסחריים הברורים (טלפוניה, סחר מקוון, מתן שירות, נהיגה אוטונומית), גם לנושאים מתחום הידוק פיקוח שלטוני על פעילויות האזרחים – ולכך יש יתרונות (למשל, מניעת טרור), אך גם חסרונות, שלא ארחיב לגביהן מאחר ואני סבור שהם ברורים מאליהם.
