בזמן האחרון מהדורות החדשות ושערי העיתונים נפתחים במילה ׳׳שחיתות׳׳. זה לא מאפיין רק את ישראל, גם בסין נושא השחיתות נמצא במרכז השיח הציבורי, מאז נפתח קמפיין המלחמה בשחיתות של הנשיא שי ג’ינפינג בשנת 2013. על מה מדבר הקמפיין, מה קורה בפועל ואיך הוא משפיע על עשיית עסקים בסין?
הכתבה פורסמה בגיקטיים
בראש השנה הסיני נהוג לתת מתנה בדמות הונג-באו – מעטפה אדומה עם שטרות כסף בתוכה.
ההונג-באו ניתנת לבני משפחה, לחברים קרובים ואף לקולגות ולאנשי קשר בעבודה, ולכן גם אנחנו נוהגים לשלוח לאנשי קשר מרכזיים מתנות צנועות בדמות בקבוק יין ישראלי וברכה מעוצבת, כדי לכבד אותם לפי מנהג המקום ולאחל שנה טובה.
אבל, למרות טעמו המשובח של היין הישראלי, חלק מהמתנות שנשלחו לאנשי ממשל שאיתם אנחנו בקשרי עבודה שוטפים הוחזרו עם ההסבר שלפי הנהלים הם לא יוכלו לקבל את המתנה.
מדובר בנוהג חדש, שכן מתנות שהיו נשלחות התקבלו בברכה עד לפני שנים מספר, וליתר דיוק בתקופה שלפני הקמפיין הנרחב למלחמה בשחיתות שהשיק הנשיא שי ג’ינפינג בשנת 2013.
מעצרים, חקירות ומאסרים
אחד הנושאים המרכזיים בהם עסק הנשיא שי מאז נבחר להוביל את סין בשלהי 2012 הוא המלחמה בשחיתות, אשר נמשכת במלוא העוצמה עד היום.
במושב הקונגרס ה-19 של המפלגה הקומוניסטית באוקטובר 2017 חזר שי ואמר כי השחיתות היא “הדבר שהעם מתרעם עליו יותר מכל”, והתייחס אל התופעה כאל ה”סיכון הגדול ביותר” עבור המפלגה. הממונה הטרי על המלחמה בשחיתות, ג’או לה-ג’י, טען גם הוא לאחרונה שכישלון במערכה נגד השחיתות יכול “להביל למפלת המפלגה”.
הכרזתו של שי על התכנית למיגור השחיתות בשנת 2013 הובילה לנקיטת צעדים רבים לצמצום תופעות אסורות, כגון קבלת שוחד ופזרנות בממשל הסיני.
רגולציות חדשות נכנסו לתוקף, ובהן: איסור על נסיעה במכוניות פאר או שימוש במכוניות שרד לצרכים אישיים, מניעת קבלת מתנות יוקרתיות, הגבלות על עריכת קבלות פנים גדולות וארוחות רשמיות (כולל הגבלות על מנות ספציפיות בתפריט כמו “מרק קן הציפור”) וכן ביטול הטבות מיוחדות שמהן נהגו ליהנות חברי המפלגה הקומוניסטית, כגון חניות חינם והחזקת כרטיסי מועדון אקסקלוסיביים.
המאבק בשחיתות הוגדר על ידי שי ככזה שאינו מרחם על אף אחד – לא על פקידים זוטרים אותם כינה “זבובים”, ולא על גורמים בכירים אליהם התייחס כ”נמרים”.
ואכן, מאז שהחל הקמפיין מזכירי מפלגה ומושלים שעמדו בראש פרובינציות וערים בסין, שרים וסגני שרים, אנשי צבא ופקידי ממשל בכל הרמות – נעצרו, נחקרו ונאסרו.
ההערכה היא שמסוף 2012 ועד היום הועמדו למשמעת מעל מיליון גורמי ממשל. המחשה מעניינת למפת המעצרים, החקירות והמאסרים שבוצעו במסגרת הקמפיין ופורסמו בפומבי על ידי הרשויות עד לסוף שנת 2016, אפשר למצוא כאן.
דומה כי יציאה לקמפיין כה רחב ומורכב דורשת נחישות ואמונה בעקרונות של מוסר וטוהר המידות, אבל זו לא בהכרח הייתה הסיבה היחידה לניהול המלחמה העיקשת בשחיתות: בתקופה בה הצמיחה הכלכלית של סין נמצאת בהאטה, הגידול המהיר בשחיתות כבר לא יכול היה להיעלם מתחת לפני השטח.
ההשפעה של השחיתות הורגשה יותר ויותר על ידי האוכלוסייה, ותוצאותיה ניכרו בנתוני המקרו של כלכלת המדינה. לכן, בהחלט ייתכן כי לא הייתה לנשיא ברירה, אלא לפעול באופן פומבי למיגור השחיתות.
תיאורטית, הייתה לשי האפשרות לבצע שינויים מבניים במבנה השלטוני בסין, כגון הגברת השקיפות או קיום הפרדת רשויות מלאה יותר.
אך למעשה צעדים כאלו היו עלולים להחליש את כוחם של המשטר הקיים ושל המפלגה הקומוניסטית השלטת, ומעבר לכך – צעדים מסוג זה נעשים לרוב מתחת לפני השטח ולרוב לא זוכים לתהודה ציבורית כמו מאבק פומבי שמציג לציבור את פניהם של המושחתים.
לחלופין, שי בחר לפעול לשינוי הנורמות הפנימיות בתוך המפלגה ולנקוט יד קשה כנגד מי שלא יתאים את עצמו לנורמות הללו. יש הטוענים כי הדרך הפרסונלית שנבחרה אפשרה לאכוף את הנורמות החדשות באופן סלקטיבי, ככלי להחלשת יריבים בתוך המפלגה הקומוניסטית.
בכך, בעוד מטרת הקמפיין מושגת וכספי השוחד והבזבוזים מצטמצמים באופן משמעותי, הנשיא יכול לפעול כדי לחזק את יציבות ואחידות המפלגה סביבו.
המגמה הזו צפויה להימשך, במיוחד עם הרחבת הסמכויות של הגוף שאחראי על המלחמה בשחיתות, ובהן האפשרויות לבצע מעצרים מנהליים ולמנוע מחשודים בשחיתות מלראות עורך דין.
עולם העסקים משתנה
מאז תחילת הקמפיין סין כולה עוברת שינוי נורמטיבי. מדובר בתהליך שאורך זמן רב ומשפיע לא רק על גורמי הממשל, אלא גם על עולם העסקים הסיני ועל הגורמים הזרים שמעורבים בו.
לדוגמה, בשנת 2013 סין היוותה 29% משוק המותרות העולמי, הכולל נכסים, משקאות חריפים, תכשיטים, מכוניות, תיירות ועוד.
ב-2012 צריכת מוצרים ושירותים אלו בסין צמחה ב-7%, ובשנת 2013, לאחר שהחל הקמפיין, רק ב-2%. כך גם בעולם מלונות היוקרה: המלונאים הסינים, שעבורם לקוחות ממשלתיים היוו 40% מהתפוסה לפני הקמפיין, נאלצו להתמודד עם צניחה של יותר ממחצית האורחים לאחר תחילת הקמפיין.
לא מן הנמנע שאחת הסיבות המרכזיות לכך היא המלחמה בשחיתות.
המעורבות הממשלתית בעולם העסקים בסין ניכרת בכל הרמות ובכל התחומים, מה שהצריך גם חברות מתחומים אחרים להתאים את עצמן למצב החדש, ובעיקר לשנות את נורמות ההתנהגות מול גורמים ממשלתיים ומול גורמים עסקיים הנסמכים על קשרי ממשל בפעילותם.
גם העובדה שאנשי ממשל עלולים להיכנס ללא התראה מוקדמת לתהליכי חקירה, ואף למאסר, הובילה חברות להביא בחשבון את האפשרות שגורם ממשלתי “ייעלם” בתקופה קריטית להשלמת עסקאות.
לשכת המסחר ארה”ב-סין ערכה סקר להבנת הצעדים המרכזיים שנוקטים חבריה לצורך התמודדות עם השינויים שהוביל הקמפיין. ראשית, נמצא שהכרחי לעקוב בקפידה אחר החקיקה המרובה והמתעדכנת ברמות הממשל השונות.
חברי הלשכה הדגישו את חוקי ההגבלים העסקיים והחוק הפלילי, שמטילים קנסות כבדים ואף עונשי מאסר על חברות ויחידים בגין מתן שוחד מסחרי או לעובדי ציבורי, וכן בגין רווחי מונופולים.
הקושי עם חוקים אלו הם שהם אינם מפורטים דיים, ולכן על חברות לעקוב בדריכות אחר שינויים בהם ואחר יישום אכיפתם בפועל, על אף שלעתים האכיפה סלקטיבית ואינה עקבית.
צעד שני שנוקטות חברות בינלאומיות, שלרוב מגבשות נהלים גלובליים בנושאים אלו, הוא הקמת צוותים מקומיים שאחראים על התאמת נוהלי החברה לחקיקה המקומית, ועל עדכון מטות החברות בכך. בד בבד, חברות החלו לדרוש מעקב פנימי על הוצאות על לקוחות סיניים, כגון ארוחות, בידור ומתנות.
לפי הסקר, החברות מגבילות את ההוצאה הבודדת ל-50 דולר בממוצע.
צעד נוסף הוא השקעת מאמצים בהכשרת עובדיהן לעמידה בכללי המשחק החדשים והמתחדשים, בעיקר כשמדובר במיזם משותף (JV) עם חברה מקומית.
אז אמנם קמפיין המלחמה בשחיתות של הנשיא שי יכול להיתפס כאמירה ערכית ועקרונית שמצביעה על שינוי נורמטיבי במערכות הממשל הסיניות, אך לא מן הנמנע שיש ממש בטענות כי המושג “מלחמה בשחיתות” מהווה כלי למימוש אינטרסים פוליטיים.
כך או כך, על חברות שעושות עסקים בסין להכיר את הקמפיין ואת ההשלכות הפוטנציאליות שלו, ולבצע מעקב אחר עדכוני חקיקה ואכיפה בנושא.
מומלץ להיזהר לא רק מהאפשרות ששותף עסקי-ממשלתי, הקריטי להשלמת עסקאות ייעלם לפתע, אלא גם ממתנה שיכולה להיראות תמימה אך עלולה לסבך אתכם עם המערכות הסיניות.
