צ’ונגצ’ינג הינה העיר המאוכלסת ביותר בסין ובה 33 מיליון תושבים. היא נחשבת לאחת מחמש הערים המרכזיות במדינה והינה אחת מארבע הערים האוטונומיות בה, לצד בייג’ינג, שנגחאי וטיינג’ין. יתרה מכך, סטטוס של “עיר מחוז” ניתן לה בסוף המאה הקודמת בשל היותה מרכז תעשייתי ולוגיסטי חשוב בלב סין. בוודאי תרצו לדעת עוד על תהליך הפיכת העיר למוקד אסטרטגי עבור הממשל הסיני, על היתרונות שלה כמרכז תעשייתי ולוגיסטי ועל התפקיד שמיועד לה בתכנית הגלובאלית של הממשל הסיני “דרך המשי החדשה”. בשביל זה אנחנו כאן, וגם הפוסט הזה.
צ’ונגצ’ינג כמרכז תעשייה היסטורי
צ’ונגצ’ינג ממוקמת בדרך לרמה הטיבטית (Qinghai-Tibet Plateau) ומוקפת בהרים מכל עבר. היא ניזונה מנהר היאנגצה (Yangtze) וגם מנהר הג’יהלינג (Jialing) אשר מתחבר בהמשך לנהר היאנגצה. תבנית הנוף ההררי שלה יצרה לא רק שלושה ערוצי נחל וגאיות נפלאים, אלא גם העניקה לצ’ונגצ’ינג שפע של מקורות מים ומינרלים. כתוצאה ממיקומה על מפגש הנהרות, עם היווסדה בעת העתיקה שימשה צ’ונגצ’ינג כמרכז תחבורתי בדרום-מערב סין, בדרכי היבשה והנהר.
בתקופת המלחמה עם יפן והמערכה לשחרור סין (1931-1949) נבנתה צ’ונגצ’ינג בהדרגה כמרכז תעשייתי כאשר תעשיות סיניות רבות, ובמיוחד תעשיות צבאיות, החלו לעבור לאזורה. 11 מתוך 17 המפעלים הצבאיים שהיו אז בסין הועברו לצ’ונגצ’ינג כדי להתרחק מאזורי הקרבות. מאוחר יותר, בשנות ה-80, החליטה ממשלת סין לצרף את הערים הסובבות את צ’ונגצ’ינג אליה, ובכך להקנות לעיר סמכויות מנהלתיות בדומה למחוז ולחזק את כוחה. במקביל, תעשיית הרכב התפתחה וקודמה בעיר ומאוחר יותר הפכה למובילה בתחומה בסין. חברות מקומיות מפורסמות כגון Lifan, Locin ו-Zongshen, נוסדו באותן השנים והן פעילות בה עד היום. בשנת 1997 שודרג מעמדה של העיר צ’ונגצ’ינג ל”עיר-מחוז”, וכך הפכה לעיר אוטונומית הכפופה ישירות לממשל בבייג’ינג.
צ’ונגצ’ינג כמרכז תעשייה מתקדם
בתקופה שהחלה בשלהי שנות ה-70 של המאה הקודמת, בה החלה סין להיפתח לעולם, פיתחה העיר בהדרגה חמישה ענפי תעשייה מרכזיים: תעשיית הטקסטיל, מזון, תעשייה מכנית, מתכות ותעשיות כימיות. זאת, לצד מרכזי תעשייה מתקדמים של IT, רכב, אנרגיה, מוצרי צריכה וציוד תעשייתי, שהתפתחו בעשורים האחרונים. כיום, צ’ונגצ’ינג הינה מרכז הייצור הגדול ביותר בעולם למחשבים אישיים, מרכז הייצור הסלולרי השני בגודלו בעולם, מרכז הייצור הגדול ביותר בענף הרכב בסין והיא גם המוקד הגדול במדינה של תעשייה רובוטית.
בשנת 2015 סך התפוקה התעשייתית של עיר המחוז עמדה על 2.45 טריליון יואן, ובשנת 2016 עלתה לסך של 2.60 טריליון (עלייה של 6.12%). לפי התוכנית הרשמית, תגיע צ’ונג’צינג לתפוקה תעשייתית בגובה של 4 טריליון יואן עד שנת 2020, מתוכם המטרה היא להגיע לערך מוסף של 1 טריליון יואן.
התפתחותה המהירה של סין והשינויים החלים בה לא פסחו כמובן על צ’ונגצ’ינג והממשלה המקומית משקיעה מאמצים רבים כדי להתמודד עם התחרות במזרח המדינה ולחזק את מעמד העיר כמרכז תעשייתי לאומי. במסגרת זו, ננקטים מספר צעדים. בין היתר, בכדי להרחיב את היכולת התעשייתית של העיר, הוקמו בצ’ונגצ’ינג כ-50 פארקי תעשייה, אשר מתמקדים בתחומים שונים: פארק היי-טק, פארק תעשיות בתחום הרכב, פארק אלקטרוניקה ומוצרי IT ועוד.
בנוסף לכך, בשנת 2015, לאחר השקת תכנית “China Manufacturing 2025”, הכריזה צ’ונגצ’ינג כי היא חותרת לעבר שיפור טכנולוגיות הייצור שלה בעיקר בתחומים הבאים:
- תעשיית הרכב – זוהי תעשייה מרכזית שהייתה אחראית לכ-26% מהתוצר המקומי בשנת 2016. מותגי רכב בינלאומיים כדוגמת Ford ו-Hyundai, הקימו פסי ייצור בעיר, ומותגים מקומיים כגון BAIC ו-Changan קבעו את מקום מושבם בעיר וזוכים להצלחה רבה.
- תעשיית האלקטרוניקה – לצד 58 מיליון מחשבים אישיים אשר יוצרו בעיר בשנת 2016, הייצור האלקטרוני המרכזי בעיר מתמקד בטלפונים סלולריים וצגי LCD, כאשר מוצרי אלקטרוניקה לבישים הינם היעד הבא.
- ייצור מתקדם – בהתאם לתוכנית, נבחרו 10 תעשיות אסטרטגיות בהם תתמקד תעשיית הייצור המתקדם: מוצרי ליבה אלקטרוניים, IoT, רובוטים וציוד חכם, חומרים חדשים, ציוד מתקדם לתחבורה, אנרגיה מתחדשת ורכבים חכמים, ציוד רפואי וחומרים כימיים חדשים, פצלי גז, תרופות ביולוגיות ומוצרים להגנת הסביבה.
צ’ונגצ’ינג כמרכז לוגיסטי מתקדם
כאמור, הודות למאפיינים הגיאוגרפיים של האזור, צ’ונגצ’ינג מהווה מרכז לוגיסטי לדרום-מערב סין מזה שנים ארוכות. כך, ובהתאם לתוכנית הממשלתית הרשמית של דרך המשי החדשה “One Belt One Road” מתוכננים לקום בעיר 3 פארקים לוגיסטיים ו-12 מרכזי משנה לוגיסטיים, אשר יתמקדו בשינוע ואחסון של סחורות, טובין ותוצרת טרייה, ובטיפול במטעני רכבות משא ומטענים אוויריים.
מתוך פארקים אלו, שניים בולטים בייחודם. הראשון הינו פארק הלוגיסטיקה המערבי בצ’ונגצ’ינג, שישמש כתחנת יציאה של מסילת רכבת לצפון-מערב סין ומשם לגרמניה ולאירופה כולה. פארק זה מתוכנן לשמש כמסוף סחורות בינלאומי בלב סין, בדומה למסופי הים הגדולים במזרח, ולחזק את מעמדה של צ’ונגצ’ינג כמרכז מסחר ולוגיסטיקה מודרני. המרכז השני הינו אזור הסחר האלקטרוני החופשי הבינלאומי, אשר יאפשר לחברות מסחר אלקטרוני גדולות כדוגמת Alibaba, JD, DH, OSELL, למסד את קשרי המסחר הבינלאומיים שלהם על בסיס מסילת הרכבת Chongqing-Xinjiang-Europe. החברות הללו כבר פועלות מצ’ונגצ’ינג וסוחרות עם ורשה, דובאי, מוסקבה, טורונטו והו צ’י מין.
ואיך אפשר בלי הזווית הישראלית?
ב-17 ביולי 2017 נחתם מזכר כוונות בין מנכ”ל משרד הכלכלה והתעשייה ו-Israel Newtech, לבין משלחת משקיעים סינים מתחום הקלינטק. המשלחת כללה קבוצות השקעה גדולות מבייג’ין, הנתמכות על ידי הממשל המרכזי, וכן נציגים מאזור הסחר החופשי של צ’ונגצ’ינג שאוזכר לעיל. מזכר הכוונות עוסק בקידום השקעות סיניות בסכום של 140 מיליון דולר בפרויקטים משותפים בתחומי האנרגיה המתחדשת והקלינטק. כפי שקראתם לעיל, ההזדמנויות לשיתופי פעולה הינן רבות ומגוונות וזוהי יכולה להיות רק ההתחלה.
לסיכום, ניתן לומר כי עם התפתחותה של סין ושאיפתה להפוך ל”כוח ייצור מתקדם וחכם”, ממלאת צ’ונגצ’ינג תפקיד מפתח הודות למיקומה האסטרטגי, כוח הייצור הקיים והמתפתח בה, והחשיבות הניתנת ברמה הלאומית להפיכת העיר לעורק יבשתי מוביל לאירופה ולאסיה.
נכתב ע”י אביב דורון, קצין סחר בנספחות הכלכלית-מסחרית בצ’נגדו.
