החודש, Doo Bee Toys & Games– חברה ישראלית המתמחה בפיתוח ושיווק משחקי מחשבה ופאזלים לכל הגילאים, חתמה על הסכם הפצה ראשוני של פאזל המחשבה- Hidato עם Anhui Science&Technology Publishing House. החיבור להוצאה לאור התבצע על ידי הנספחות הכלכלית בשנגחאי.
המטרה ב- Hidato, משחק שהומצא על ידי הישראלי גיורא בנדק, הינה למלא את התאים הריקים במספרים עוקבים, החל מ-1 ועד המספר הגבוה ביותר בנמצא, כך שכל המספרים העוקבים קשורים אחד לשני במאוזן, מאונך או אלכסון. בדומה לסודוקו, פאזל מחשבה זה מגיע ברמות קושי שונות ולכן מתאים לילדים ומבוגרים כאחד. 
Hidato כמובן אינו הספר הישראלי הראשון המתפרסם בסין. רבי המכר של יובל נח הררי, קיצור תולדות האנושות וההיסטוריה של המחר צברו פופולריות מרשימה בסין ונמכרים בשלל חנויות ספרים ופלטפורמות מקוונות. בקטגוריית ספרי הילדים, סדרת הספרים של ינץ לוי, הרפתקאות דוד אריה, בו הדוד מספר לשלשות אחייניו על הרפתקאות דמיוניות שעבר במחוזות דמיוניים צבר אף הוא פופולריות רבה בקרב תלמידים צעירים.
ולא רק ספרים ישראלים נמצאים על המדפים בחנויות הספרים. שוק הספרים בסין, מתפתח צומח וחווה שינויים משמעותיים בשנים האחרונות. בעוד כשבועיים נציין בחנויות ובירידים בישראל את שבוע הספר העברי. וזו הזדמנות טובה לבחון מה קורה מעבר לים, בשוק הספרים הסיני. ב-2016 סך מכירות הספרים בסין הגיע ל-10.2 מיליארד דולר, עלייה של 7.3% מ-2015. באותה עת, חלקם היחסי של מכירות הספרים אונליין מסך המכירות הכולל צמח מ-33.2% ל-44.8%. ניתוח מכירות הספרים לפי קטגוריות מראה כי לספרי ילדים ונוער נתח שוק של 23.5% מסך מכירות הספרים בסין. קטגוריה פופולרית נוספת הינה ספרים בתחום מדעי החברה להם נתח שוק של 19.6% ו-26% מסך המכירות אופליין ואונליין בהתאמה.
על פי אותו מחקר, חמשת המוציאים לאור הפרטיים הגדולים ביותר בתחום התוכן הזר הם: Booky (中南博集天卷), Xiron (北京磨铁) , Readinglife (新经典文化), Huazhang Books (北京华章图文) ו- (Dolphinmedia (海豚传媒. הוצאות לאור אלו מתמקדות בעיקר בקטגוריות הספרות, עסקים, פסיכולוגיה וילדים.
רבות דובר על הפוטנציאל הטמון בשוק הסיני עבור סופרים ומוציאים לאור זרים . גידול מעמד הביניים בסין אשר הביא עמו פתיחות מוגברת כלפיי תרבות ותוכן זרים, מספר התיירים והסטודנטים שמבקרים מחוץ לסין ונחשפים לתרבות חדשה והדיגיטציה בסקטור שמאפשרת גישה לתוכן ממספר רב של מכשירים כולם תורמים לפוטנציאל. עם זאת, שוק ההוצאה לאור בסין עדיין רווי במכשולים עבור יוצרי תוכן זרים שרוצים למכור בסין.
ראשית, למרות מאמצי השלטון לאכוף זכויות יוצרים בסין ולמנוע את תעשיית הזיופים, עדיין קיים סיכון ממשי להפצה פיראטית של תוכן. הרגולציה הסינית מטילה את האחריות על הפלטפורמות המפיצות, אך תוכן מזויף ופיראטי עדיין מגיע לשוק במיוחד בערוצים מקוונים.
על פי חוקי ההוצאה לאור בסין, ספרים וספרים אלקטרונים צריכים להיות מאושרים על ידי ה- SAPPFRT- State Administration of Press, Publication, Radio, Film and Television, הגוף המרכזי האמון על צנזורה ועל הנפקת ה- ISBNs– International Standard Book Number, קוד זיהוי בינלאומי ייחודי למהדורה של ספר. בסין הוצאות לאור ממשלתיות הינן היחידות המקבלות מכסה ל- ISBNs והן היחידות המורשות להעביר זאת למוציאים לאור פרטיים וקטנים אשר משתפים פעולה ישירות עם סופרים או מוציאים לאור זרים. לאחרונה, כמה גופי מדיה בינלאומיים מובילים, דיווחו כי הוצאות לאור בסין קבלו מסרים מגורמי שלטון כי יש להגביל את מספר הפרסומים הזרים לילדים לרבות ספרי תמונות וציורים, על מנת לצמצם את כניסת התכנים הזרים המוצגים לילדים המקומיים.
לסיכום, לצד הביקוש הגובר אחר תוכן זר וייחודי על ידי הקוראים והמוציאים לאור המקומיים, ישנם מכשולים בירוקרטיים ואחרים שמחייבים את המתעניינים ב”הכנת שיעורי בית”. ראשית יש לבדוק האם התוכן אותו מעוניינים לפרסם בסין עלול להיות חשוף לבעיות צנזורה. לאחר מכן, יש לחשוב על ערוצי ההפצה המרכזיים לתוכן זאת לפי התוכן עצמו וקהל הקוראים הייעודי. לבסוף, יש לחפש אחר מוציא לאור מקומי עם התמחות בקטגוריה אליו שייך התוכן עצמו.
לפרטים נוספים, אנא פנו אלינו.
הבלוג נכתב על ידי עידו רוזנמן, קצין סחר והשקעות בנספחות המסחרית בשנגחאי
