כשחברות ישראליות בוחנות את הכניסה שלהן לשוק הסיני, הן לרוב מסתכלות לעבר בייג’ין הבירה או ערי החוף ובראשן שנגחאי. ואכן, ערים אלה היוו הקטרים המרכזיים של הצמיחה הכלכלית המהירה שעברה סין בעשורים האחרונים, ובהן היו טמונות ההזדמנויות העסקיות המרכזיות. כתוצאה מכך, שם התפתחו קהילות עסקיות ישראליות, שהיוו גורם משיכה נוסף לחברות ישראליות שרצו לחדור לשוק הסיני. אבל, ההתפתחות הכלכלית של אזורים אלה הובילה להתעשרותם, להעלאת יוקר המחיה והמשכורות בהם, וכן למיצוי חלק ניכר יותר מהפוטנציאל הכלכלי שלהם, שהוביל בתורו לירידה בצמיחה. כל זאת, ביחס לאזורים אחרים בסין ובראשם אזור דרום-מערב סין.
אזור דרום-מערב סין, שאוכלוסייתו מונה כ-250 מיליון איש, צפוי להיות אזור בעל צמיחה גבוהה מהממוצע בסין בשנים הקרובות.
- ההזדמנויות העסקיות באזור:
- כלכלת האזור מגוונת ומורכבת מ: חקלאות, מחצבים, תיירות, תעשיות רכב, אווירונאוטיקה, אלקטרוניקה, פארמה, מכשור רפואי ועוד
- הממשל הסיני משקיע כספים רבים ומקדיש תשומת לב מיוחדת לפיתוח האזור
- מעמד הביניים צומח בקצב מהיר ודורש תנאי מחיה טובים יותר, מזון בטוח, אוויר ומים נקיים, מוצרי צריכה איכותיים, שירותי בריאות מתקדמים וכו’
- מספר החברות המחפשות אפיקי השקעה ושיתופי פעולה מחוץ לסין הולך וגדל
- עלויות הייצור באזור נמוכות ביחס למזרח סין
- בינואר 2017 תתחיל את פעילותה השוטפת נספחות מסחרית חדשה בקונסוליה הישראלית בצ’נגדו, שתהיה אחראית על אזור דרום-מערב סין. חברות הפועלות במזרח סין ומעוניינות להרחיב את פעילותן למערב, או חברות שמעוניינות לפרוץ לשוק הסיני מכיוון חדש, מוזמנות ליצור קשר עם הנספח המסחרי, יאיר אלבין
כלכלת דרום-מערב סין מגוונת מאוד וטומנת בחובה הזדמנויות רבות עבור חברות ישראליות. מצד אחד האזור כולל את המחוזות סיצ’ואן, יונאן וג’ויג’ו (Sichuan, Yunnan, Guizhou) שמרבית התוצר שלהם מורכב מחקלאות ומחצבים. רמת הפיתוח החקלאי במחוזות אלה אינה אחידה וניתן למצוא בהם חקלאות משפחתית-מסורתית יחד עם חקלאות הכוללת טכנולוגיה מתקדמת, אותה מעודד הממשל. מבחינת מחצבים, ניתן למשל למצוא באזור את מאגרי הגז הטבעי הגדולים בסין ואת מאגר עפרות הברזל השני בגודלו במדינה. מצד שני, בירת מחוז סיצ’ואן, צ’נגדו (Chengdu), ועיר המחוז צ’ונגצ’ינג (Chongqing) הן ערים מפותחות בעלות תעשייה מתקדמת בתחומי הרכב, האווירונאוטיקה, האלקטרוניקה, הפארמה, המכשור הרפואי ועוד. ענף מוביל נוסף באזור זה הוא ענף התיירות.
הזדמנויות נוספות לחברות ישראליות נוצרות עקב הגידול המהיר של מעמד הביניים באזור, שהינו משכיל יותר ועשיר יותר, וכן דורש תנאי מחיה טובים יותר. בתוך כך, מיליוני אזרחים מחפשים אחר מזון בטוח, אוויר ומים נקיים, מוצרי צריכה איכותיים, שירותי בריאות מתקדמים וכו’. במקביל, ניתן למצוא יותר ויותר חברות שמגדילות את מחזור העסקים ואת הרווחים שלהן משנה לשנה, ושמחפשות אפיקי השקעה ושיתופי פעולה חדשים מחוץ לסין. כמו-כן, בדומה לשאר המדינה ובעקבות הנחיית הממשל בבייג’ינג, גם אזור דרום-מערב סין מבקש לעודד חדשנות ויזמות, נושא ההופך את ישראל למוקד עניין מרכזי. ועדיין, למרות הפיתוח המהיר של האזור, עלות הייצור בו נמוכה יחסית למזרח המדינה. זאת, מכיוון שהוא עדיין מפגר יחסית ברמת הפיתוח שלו וביוקר המחיה והמשכורות בו, ומכיוון שמועברים אליו תקציבים רבים מהממשל המרכזי לצורך פיתוח ומשיכת חברות, כפי שיפורט מיד.
מתוך מטרה לזרז את צמצום הפערים אל מול המזרח, הממשל הסיני משקיע כספים רבים ומקדיש תשומת לב מיוחדת לפיתוח אזור דרום-מערב סין. בראש התכניות הממשלתיות נמצאת תכנית “Go West” שמזרימה כספים רבים לצרכי פיתוח תשתיות, עידוד חדשנות ומשיכת חברות מקומיות וזרות, למשל דרך הטבות מס וסובסידיות. ציר צ’נגדו-צ’ונגצ’ינג מושך אליו חלק גדול מהכספים הללו. כמו-כן, דרום-מערב סין מהווה נדבך מרכזי בתכנית “דרך המשי החדשה” (One Belt One Road). במסגרת זו ניתן לציין, למשל, את חניכת רכבת המשא שמגיעה מפולין לצ’נגדו בתוך 12 ימים בלבד, וכן את הפיכת העיר צ’ונגצ’ינג למרכז לוגיסטי משמעותי בלבה של סין. לבסוף, גם בתכנית החומש ה-13 של סין לשנים 2016-2020 הוגדרו יעדי פיתוח למערב המדינה, ובהם: שימור נתוני הצמיחה הגבוהים ביחס לממוצע הארצי, העלאת רמת החיים של התושבים, ופיתוח של התשתיות, של התעשייה המקומית ושל המשאבים הטבעיים.
בטבלה לעיל ניתן לראות את התוצר של כל אחד מארבעת המחוזות בדרום-מערב סין, וכן את שיעור הצמיחה בו בין השנים 2014-2015. התמ”ג של אזור דרום-מערב סין עמד בשנת 2015 על כ-7 טריליון יואן סיני (כ-1.015 טריליון דולר ארה”ב). מתוך נתון זה, כ-3 טריליון מקורם בסיצ’ואן, כ-1.57 טריליון בצ’ונגצ’ינג, כ-1.37 ביונאן וכ-1.05 בגויג’ו. שיעור הצמיחה של האזור בין השנים 2014-2015 עמד בממוצע על 9.5%, כאשר צ’ונגצ’ינג הובילה עם שיעור צמיחה של 11% וגויג’ו עם שיעור דומה של צמיחה של 10.7%. אחריהן נמצאת יונאן עם שיעור צמיחה של 8.7% ולבסוף סיצ’ואן עם 7.9%. כל זאת, בעוד שיעור הצמיחה של סין באותה התקופה עמד על 6.9%. כמו-כן, לפי מקורות שונים, בעוד תחזית הצמיחה לשנים 2016-2020 של מחוז סיצ’ואן צפויה להיות דומה לממוצע בסין, כ-6.5% שנתי בממוצע, תחזית הצמיחה של הבירה צ’נגדו וכן של המחוזות צ’ונגצ’ינג, יונאן וגויז’ו, עומדת על בין 8-9% צמיחה שנתית ממוצעת.
יחד עם ההזדמנויות הרבות שמציע האזור, חשוב לשים לב גם לאתגרים שהוא מציב. ראשית, הפעילות העסקית הזרה בו מצומצמת ביחס למזרח סין, ולכן לתושבי האזור עצמם יש פחות היכרות עם זרים ועם תרבות עסקית מערבית. בין היתר, אחוז קטן יותר מהאוכלוסייה דובר אנגלית בהשוואה, למשל, לבייג’ינג או שנגחאי. שנית, העובד הממוצע באזור הינו בעל כישורים פחותים ביחס לעובד הממוצע במזרח סין. שלישית, על אף התפתחות נמלי הסחורות בנהר וביבשה, לא ניתן עדיין להקביל אותם לנמלים הימיים הגדולים והוותיקים במזרח, לא מבחינת יעילות ולא מבחינת עלות שינוע הסחורות דרכם. לבסוף, הרגולציה באזור זה מורכבת יותר והבירוקרטיה מעורבת יותר בנעשה בעולם העסקי.
על אף האתגרים, מדינות רבות בעולם זיהו את פוטנציאל הפיתוח בדרום-מערב סין והקימו באזור בשנים האחרונות קונסוליות שכוללות משרדים מסחריים, במטרה להכיר אותו לחברות מתחומן ולסייע להן לפעול בו. מדינת ישראל לא נותרה אדישה ובהחלטת ממשלה החליטה גם היא להצטרף למרוץ ולפעול כדי לסייע לחברות ישראליות לממש את הפוטנציאל הרב הקיים באזור. על-כן, בין היתר, נפתחה בשנת 2014 קונסוליה כללית בעיר צ’נגדו, בירתו של מחוז סיצ’ואן, ובחודש ינואר 2017 תחל הנספחות המסחרית בקונסוליה את פעילותה השוטפת. הנספחות מכסה ארבעה מחוזות בדרום-מערב סין: סיצ’ואן, צ’ונגצ’ינג, יונאן וגויז’ו (Sichuan, Chongqing, Yunnnan, Guizhou).
חברות ישראליות הפועלות סין ומעוניינות להרחיב את פעילותן למערב, או חברות שמעוניינות לפרוץ לשוק הסיני מכיוון חדש ומלא פוטנציאל, מוזמנות ליצור קשר עם הנספח המסחרי, יאיר אלבין. כמו-כן, הנספח צפוי להגיע לביקור בישראל באמצע חודש ינואר וישמח לתאם פגישות עם חברות המעוניינות בכך. לצורך יצירת קשר, נא לשלוח מייל לכתובת: Chengdu@israeltrade.gov.il.
