במסגרת הסבב הרביעי של הקונגרס ה-12 (ה- NPC), הציג לי קה-צ’יאנג, ראש ממשלת סין, את עיקרי היעדים של הרפובליקה לחמש שנים הבאות. בתכנית החומש קיימות לא מעט שאיפות מעורפלות המייעדות לסין הצטרפות לרשימה המכובדת של המעצמות שמייצאות ידע ומספקות פתרונות טכנולוגים מתקדמים במגוון תחומים. הממשל מעונין לבצע ‘מיתוג מחדש’ למדינה, כך שזו תהפוך ממדינה אגררית בעלת תעשייה כבדה מזהמת למדינה עתירת טכנולוגיה וקנין רוחני. מטרת העל היא להפחית באופן הדרגתי את ייצור הסחורות לשאר מדינות העולם, לייצב את רמת הזיהום ולהפחית משמעותית את הפגיעה באיכות הסביבה.
קה-צ’יאנג מציב יעד מרכזי לקידום תהליך העיור לצד פיתוח חקלאות מודרנית. המטרה היא לבצע איזון בין האזורים העירוניים לאלו הכפריים ולצמצם את אי השיוויון הקיים בין העיר לכפר. נכון להיום, התושבים העירוניים משתכרים למעלה מפי שלושה מהאוכלוסייה הכפרית. לא מדובר רק ברצון לצמצם פערים חברתיים או פיתוח תשתיות אלא תכנית להעצמת הכלכלה הכפרית שסומנה כמרכיב חיוני שיאפשר את מימוש פוטנציאל הצמיחה של סין.
בשנת 2014, ענף החקלאות (כולל דייג) היווה רק 9% מהתוצר הלאומי הגולמי של סין. ענף הבנייה היווה 7% (וצמח מ 5% בלבד משנות ה-2000 המוקדמות). עם פתיחת הכלכלה למערב, רבע מהתוצר הסיני מיועד ליצוא, כאשר עיקר פריטי היצוא הם מוצרי צריכה, רכיבים אלקטרונים ותקשורת, מכונות תעשייתיות, ביגוד וטקסטיל. למרות שסין מצליחה להביא למחזורי יצוא גבוהים, כולל בענפי הטכנולוגיה ואלקטרוניקה, הערך המוסף הנובע מכך הוא נמוך, כיוון שיצרנים מחוץ לסין מנצלים את כוח העבודה הזול בסין לייצור רכיבים בלבד, בעוד שהמחקר והפיתוח נעשה במדינות המקור של החברות הזרות.
קיים לחץ מתמשך להגדיל את הצמיחה בסין, ולצורך כך הממשל מתכנן להעתיק חלק נכבד מהמתיישבים הכפריים לערים. לראייתם של מתווי המדיניות, ישנה חשיבות במתן אפשרות לתושבות עירונית עבור 100 מיליון תושבים מתוך כלל האוכלוסיה הכפרית. התכנית היא לייצר דיור נוסף בערים חדשות, בנית “כפרים” בתוך הערים והרחבת ערים קיימות, כך שיאפשרו ל-100 מיליון תושבים נוספים להגר מהכפר ולהיקלט בערים.
יעד הממשל הוא כי עד שנת 2020 הערים בסין יאכלסו כ-60% מהאוכלוסייה הסינית, ואילו 45% מהסינים צריכים להיות רשומים בפועל כתושבי קבע בערים. לצד תהליך העיור, ניכר כי לא מזניחים את המשך תהליך הפיתוח המהיר של הטכנולוגיה החקלאית. זו תביא לגידול בהכנסות החקלאים, שנכון להיום מהוות 14% מהתוצר הלאומי של סין.
על פי תחזיות מומחים, נראה כי בשנת 2019 שוק מוצרי החקלאות בסין יגיעו לשווי של למעלה מ1.5 טריליון דולר, עלייה של 43.5% משנת 2014. קצב גידול צמיחה שנתי של שוק מוצרי החקלאות בין השנים 2014-2019 צפוי להיות 7.5% (ראו מטה טבלת צפי צמיחה).
Table 1: China agricultural products market value forecast: $ million, 2014–19
| Year | $ million | CNY million | € million | % Growth |
| 2014 | 1,062,548.1 | 6,582,273.1 | 800,188.8 | 7.8% |
| 2015 | 1,156,474.8 | 7,164,130.0 | 870,923 6 | 8.8% |
| 2016 | 1,254,812.3 | 7,773,311.0 | 944,980.0 | 8.5% |
| 2017 | 1,346,862.5 | 8,343,543.8 | 1,014,301.6 | 7.3% |
| 2018 | 1,440,208.2 | 8,921,801.7 | 1,084,598.8 | 6.9% |
| 2019 | 1,524,490.4 | 9,443,913.3 | 1,148,070.5 | 5.9% |
| CAGR 2014–19 | 7.5% |
Figure 1: China agricultural products market value forecast: $ million, 2014–19
אמנם קיימת אבטלה שהולכת וגואה בענף החקלאות בסין ורבים מהחקלאים לא רואים ברכה בעמלם, אך ענף החקלאות מעסיק במישרין כ-60% מהאוכלוסייה העובדת בסין. צריכה של מזון, וגידולים חקלאיים בפרט, ממשיכה לצמוח באופן עקבי ופיתוח טכנולוגיה בתחום החקלאות יאפשר לשמור על יציבות המחירים ולהבטיח את איכות המזון. יחד עם זאת, עשויה לייצר עודפי מלאי שיובילו לירידה במחירי השוק.
כדי לפתור את הבעיה הזאת, הממשל הסיני יקדם מנגנון פיקוח על מחירים בתחום החקלאות, וכן יעביר לחקלאים מכסות גידול בהתאם לביקוש בשוק הסיני, בדגש על גידולי תירס. במקביל, הממשל פועל רבות למציאת פתרון תעסוקתי למסת עובדים קריטית שבעתיד תיוותר ללא פרנסה, בייחוד עם חדירת הטכנולוגיה לאיזורים הכפריים שתוביל לירידה בביקוש לעבודת כפיים (וכבר היום יוצרת אבטלה).
מלחמה בעוני היא עוד אחד מיעדיה הבולטים של הממשל. כחלק מתהליך העיור הממשל צופה כי מעל ל-10 מיליון תושבים כפריים יצאו ממעגל העוני. השלטון המרכזי בסין יבצע חלוקה מחדש של ההון ויגדיל ב-43.4% את ההשקעה באזורים המוחלשים. במחוזות המתפתחים יוקמו קרנות ממשלתיות לפיתוח ושיפור איכות החיים של האוכלוסיה, ויוטמעו ערוצים שונים לתמיכה בעסקים מקומיים שיפעלו למתן שירותי פיתוח עסקי למקומיים.
כחלק מתכנית התמיכה הלאומית, תבנה תשתית חדשה במחוזות המתפתחים, כגון דרכים, תשתיות מים, מאגרי חשמל ואנרגיה, גישה לאינטרנט ופיתוח מערך לימודי במטרה לאפשר מימוש של פוטנציאל הצמיחה בקרב האוכלוסיה הכפרית.
המלחמה בעוני היא הכרחית, וכל דרגי הממשל הונחו לפעול למיגור העוני. נראה כי התכנית תחייב את כל המחוזות המבוססים במזרח סין להתיישר לפי ההנחיות מהשלטון המרכזי. ייתכן ויוטלו מסים גבוהים יותר על אוכלוסיה מבוססת, יחול פיקוח הדוק יותר על תאגידים פרטיים, רשות ההגבלים העסקיים שפועלת תחת רשות ה- SAIC תכנס לפעולה ותבצע פעולות אכיפה נרחבות במטרה לשמור על חלוקה שוויונית יותר, במטרה להגן על הצרכנים החלשים ועסקים קטנים.
היעד של הממשל הוא כי עד שנת 2020, האספקה, האיכות ובטיחות הגידולים ושאר מוצרי החקלאות יהיה ברמה גבוהה יותר. לצד זאת, להבטיח התקדמות של חקלאות מודרנית, העצמת החקלאים ופיתוח כפרים מודרנים.
כדי לעמוד ביעדים הממשל הסיני מקדם יוזמות כדוגמת פיתוח ושימור של מים לצרכי חקלאות, פיתוח תעשיית זרעים מודרנית ומיכון חקלאי. במקביל לקידם הפעילות החקלאית בקנה המידה הראוי לגודלו במדינה, החלו בפעולות לשיפור יכולת השינוע וההפצה האיזורית של התוצרת החקלאית (כמו סלילת דרכים ומסילות), הוגבר הפיקוח על הסטנדרטים לאיכות המזון וקיים פיתוח מתמיד של המסחר החקלאי. הפיתוח בא לידי ביטוי במתן הטבות, סובסידיות ופיקוח על המחירים.
בשנים האחרונות ה-NDRC פרסם חקיקה בתחום החקלאות ובטיחות המזון. קיים דגש רב על חיזוק המדיניות, לצד תמיכה והגנה על החקלאים בסין. הממשל פרסם את תכנית פיתוח החקלאות, ‘National Sustainable Agriculture Development Plan’ שמתווה את דרך פיתוח החקלאות ל-15 שנים הבאות. לצד תכניות גרנדיוזיות, ניתנות גם סובסידיות יותר ממוקדות ומיידיות, כגון תכנית הסובסידיות הניסיונית הנקראת ‘Three Agricultural Subsidy Policies’. מטרת התכנית לסבסד פעילות של חלקאים בעלי אדמות גידול בהיקף פעילות בינוני.
החקיקה בתחום בטיחות המזון הולכת ומסתעפת החל משנת 2006, שנה שהייתה לנקודת מפנה, לאחר מחדל אבקות החלב שהביא לפגיעה בלמעלה מ-300,000 תינוקות בסין. בשנת 2009 פורסם החוק המרכזי, Food Safety Law, שעודכן בשלהי שנת 2015, ומקיף את עיקר האספקטים בבטיחות מזון. תחת חקיקה ראשית זו מפורסמים מדי יום סטנדרטים חדשים במגוון רחב של נושאים, החל מתחום תוספי התזונה, לייבלינג ואריזה, פורמולות לתינוקות, ועד לדרישות היגיינה במוצרים, כגון היגיינה בשיווק בשר טרי.
הממשל ידאג לסובסידיות במידת הצורך, ויבצע את הרפורמה הנדרשת כדי להצליח במשימה המרכזית – אתגר האכלתם של כמעט חמישית מפיות העולם תוך עמידה בביקושים וללא פגיעה באיכות המזון.
לצורך כך, יקימו ברחבי המדינה איזורי גידול יבולים חקלאיים, אשר להם תסופק הגנה מיוחדת שתאפשר פיתוח יבול באיכות גבוהה, תיבנה תשתית נוספת שתאפשר יצירת עשרה מיליון דונמים נוספים לטובת גידולים שונים, ויוגדלו השטחים בהם פועלת מערכת מיחזור מים והשקייה על פני 1.33 מיליוני דונם.
על פי תחזיות מומחים, בשנת 2019 שוק מוצרי החקלאות בסין צפוי לגדול בהיקף של 11.3% ובקצב הצמיחה השנתי של השוק בין השנים 2014-2019 צפוי לעמוד על 2.2% (ראו טבלה מטה).
Table 2: China agricultural products market volume forecast: million units, 2014–19
| Year | Million units | % Growth |
| 2014 | 1,617.5 | 3.6% |
| 2015 | 1,660.1 | 2.6% |
| 2016 | 1,696.2 | 2.2% |
| 2017 | 1,732.2 | 2.1% |
| 2018 | 1,768.7 | 2.1% |
| 2019 | 1,800.2 | 1.8% |
| CAGR 2014–19 | 2.2% |
מקור: MARKETLINE
Figure 2: China agricultural products market volume forecast: million units, 2014–19
מבחינת התשתיות, יתווספו 200,000 קילומטרים של דרכים חדשות שיובילו לכפרים וכן ישדרגו כבישים קיימים. כמו כן, יבחנו פרויקטים שונים למיחזור זרעים ויקודמו פרוייקטים של חדשנות בתחום האגריטק ומדעי החקלאות. יקודמו יוזמות של טכנולוגיה ירוקה, שתביא לתשואה גבוהה במינימום עלויות גידול, ויוגבר הפיקוח על השימוש בחומרי הדברה, כל זאת במטרה להוריד לרמות אפסיות את השימוש בדשנים כימיים או קוטלי חרקים למיניהם.
תחום המים גם הוא בראש סדר העדיפויות של הסינים. כחלק מתכנית החומש מתכננים להמשיך לטהר את מאגרי המים ולהפכם לראויים לשתייה.
בנקודה זו התעשייה הישראלית יכולה להשתלב ולתרום מניסיונה העשיר בתחום האגריטק. הסינים מבקשים לייבא את הידע הנחוץ להם, בין אם על ידי רכישת טכנולוגיות או על ידי עידוד הקמת מרכזי מחקר ופיתוח בסין. כדי לעשות זאת, הסינים מוכנים לשלם מחירים גבוהים ביותר ואף לספוג הפסדים לטווח קצר, ובלבד שיגרפו רווחים בטווח הארוך.
הכתבה נכתבה על ידי דניאל זוהר, קצינת מדיניות סחר בנספחות הכלכלית בבייג’ינג.
