חובבי האולימפיאדה המושבעים שבינינו אשר עקבו באדיקות אחר שידורי התחרויות יכלו לזהות מספר לא מועט של אנשי צוות זרים המאמנים ומדריכים את ספורטאי הנבחרת הסינית. ליתר דיוק, 29 מאמנים זרים מ-17 ענפים שונים, כגון סיף, כדורסל, אופניים ושחייה צורנית, ליוו את המשלחת הסינית בריו, זינוק משמעותי לעומת סגל האימון בלונדון 2012 אשר כלל 11 מאמנים זרים בלבד. למעשה, מגמה זו בה הממשל הסיני מעודד שילוב של אנשי מקצוע זרים בעלי שם עולמי לטובת שיפור וקידום תחומים שנחשבים לחדשים יחסית וללא מסורת ארוכת שנים בסין קיימת החל מרפורמת הפתיחות למערב, שהנהיג יו”ר המפלגה הקומוניסטית בסוף שנות ה-70 של המאה הקודמת, דנג שיאו-פינג.
קיים הבדל משמעותי בין הצרכים של השלטון בעת הנהגת הרפורמות לצרכי השלטון כיום. בתחילת הדרך סין הייתה מדינה חקלאית ברובה עם יכולות ותשתיות ייצור בסיסיות בלבד. לכן, בשלבים הראשונים, המטרות העיקריות של סין היו צמצום הפערים של יכולות ייצור, צבירת ידע הכרחי לייצור המוני ופיתוח תשתיות מתקדמות אשר יאפשרו לסין להפוך למעצמה התעשייתית שאנו מכירים כיום.
כיום לעומת זאת, הדגשים המרכזים של השלטון הם עידוד חדשנות, יזמות והשענות מוגברת על ידע ואיכות. לי קצ’יאנג, ראש הממשלה הסיני ומס’ 2 בשרשרת הפיקוד של השלטון הסיני, אשר בין השאר אמון על התוכנית הכלכלית הלאומית של סין, הדגיש בכמה הזדמנויות שונות את הצורך של השלטון להקל על עשיית עסקים בסין על מנת לעודד אנשים בהקמת פעילות עצמאית, יצירתית וחדשנית ולקיחת סיכונים תוך שימת דגש על הון אנושי. תוכניות השלטון המרכזי וההצהרות של העומדים בראשו מגובות גם בצעדים קונקרטיים אנו רואים כי בנוסף למגמת הפתיחות לזרים ישנו ניסיון להקל על עשיית עסקים בסין .
בעבר, רישום חברה, בין אם מקומית או חברה בבעלות מלאה זרה היה מותנה בהפקדת סכום כסף מסוים (תלוי בסקטור ובמיקום הרישום) אך חוק חדש שנכנס לתוקף בשלהי 2015, מאפשר לחברות להציע בעצמן את גובה הסכום. בנוסף, בעבר החברות חוייבו להפקיד נתח נכבד מההון המוצהר בעת רישום החברה בעוד כיום, החברה יכולה להחליט על פרק הזמן בו יופקד הסכום זאת בכפוף לאישור התוכנית הכלכלית המוגשת (Capital Contribution plan) בעת רישום החברה.
כמו כן החל מאוקטובר 2015, חברות בינוניות\קטנות עם הכנסות נמוכות מ-300 אלף יואן, מספר עובדים נמוך מ-80, ושווי נכסים נמוך מ-10 מיליון יואן, יחויבו במס חברות בשיעור של 20% במקום 25%. חברות היי טק, כחלק מקידום החדשנות ויזמות, זוכות להטבות מס רחבות אף יותר בשיעור של 15% בלבד. עם זאת, חשוב להדגיש כי הקריטריונים לחברת היי-טק רבים ואף שונים בין הפרובינציות. ההקלות במיסוי אף הן תקפות לחברות מקומיות וזרות.
בזירה הספורטיבית, אירועים עולמיים עם פרופיל גבוה כמו האולימפיאדה אידאלים לחיזוק הגאווה הלאומית. לכן, אין זה מפתיע כי סין שכרה את שירותים של 29 מאמנים זרים כדי שיעזרו למשלחת האולימפית למקסם את מספר המדליות. תופעה זאת כמובן אינה מוגבלת לספורט בלבד. הדגש על פיתוח מואץ של תעשיות עתירות ידע והון אנושי ורצון השלטון שחברות ענק סיניות יתחרו בזירה הבינלאומית מובילה למגמה של משיכת כשרונות לסין. חובבי טכנולוגיה בינכם בוודאי מכירים את הוגו ברה, בעבר סגן נשיא בגוגל שבין השאר היה מעורב בפיתוחי האנדרואיד של גוגל וכיום הוא סגן נשיא בכיר ב- Xiaomi המקומית האחראי לא רק על קשרי חוץ אלא גם על אסטרטגיית החדשנות בחברה. כמוהו גם מייקל אוונס, לשעבר בכיר בגולדמן סאקס שמשמש כנשיא ענקית המסחר המקוון אליבאבא. אוונס אמון על אסטרטגית הצמיחה הגלובלית. מעבר לקריירה העסקית שלו מתהדר אוונס גם במדליית זהב אולימפית כחבר בנבחרת החתירה הקנדית באולימפיאדת לוס אנג’לס 84′ בדיוק עבור אנשים כמותם, הושקה לאחרונה ויזת עבודה חדשה לזרים- ויזת R– ויזה המיועדת לזרים ב”רמה גבוהה” (high-level) עם ידע או סט יכולות בתחומים עם חשיבות מיוחדת בסין. על אף שהמושג “רמה גבוהה” עמום, רוב הפרשנויות סוברות כי הכוונה היא לאנשים בדרגים גבוהים בחברות גדולות, תחומים חדשניים או תחומים ללא מסורת בסין.
מבחינת ויזה, חידוש משמעותי נוסף המדגיש את מגמת השלטון למשיכת כשרונות זרים הינו שסטודנטים זרים מצטיינים הלומדים בתארים מתקדמים בסין, יוכלו לקבל ויזת עבודה לעיסוק בתחומם גם ללא ניסיון תעסוקתי קודם בארץ המוצא. הקלת הבירוקרטיה מתבטאת גם בהגדלת ההיצע של אישורי שהייה ארוכי טווח עבור עובדים זרים (Green Card – Foreigner’s Permanent Residence Card) החיים בסין.
לסיכום, למדיניות השלטון הכוללת הקלה בגיוס כשרונות זרים לחברות מקומיות, הקלת התנאים לחברות הזנק ויזמים זרים להקמת פעילות עסקית והורדת שיעורי הריבית לחברות היי טק ו\או חברות קטנות, ישפיעו לא רק על יזמים השואפים להקים פעילות בסין אלא גם לזרים המעוניינים להשתלב בעמדות מפתח בחברות מקומיות.
נכתב ע”י עידו רוזנמן, קצין סחר בנספחות המסחרית
