מדיניות הסחר של סין

מדיניות הסחר של סין נבחנת בימים אלו בארגון הסחר העולמי (WTO). מדובר על דוח שמוציאה ממשלת סין ודוח שמוציאה במקביל מזכירות ה WTO לגבי נתוני מאקרו ומיקרו של הכלכלה הסינית.  57  מדינות לקחו את הבמה ותיאורו את יחסיהן הכלכליים עם סין. בנוסף, הסינים קיבלו שיא של 1,800 שאלות, מצד 34 מדינות בניהן ישראל, על שאלות אלו הם מחויבים לענות בכתב.

כ 40 נציגים שהגיעו מסין ותפסו כשליש מהאולם, המחישו את העוצמה של הענק הסיני. שגרירת הונג קונג והשגריר האוסטרלי שניהלו את הדיון הציגו מספר עובדות מעניינות; סין היא היצואנית הגדולה בעולם, סך הסחר שלה (ייבוא וייצוא) הוא הגדול בעולם, השוק המקומי הצומח צורך הרבה יותר מבעבר ולכן הייצור הסיני הולך ומופנה יותר ויותר לשוק המקומי.

שלוש נקודות מרכזיות הועלו בשאלות רבות ונוגעות למדיניות הסחר הסינית:

• עודף יכולת הייצור של סין באלומיניום, מלט, פלדה ומוצרים אחרים הדורשים אנרגיה רבה, גורמת להיצף השוק העולמי במוצרים אלו, בירידת מחירים ובשימוש בצעדים פרוטקציוניסטיים מצד מדינות. סין התבקשה לרסן את ההיצע מכיוון שרבות מהמחברות הסיניות נמצאות בשליטה או בעלות ממשלתית, ביום השני של הדיון הסינים אכן הודיעו כי לגבי ייצור פלדה הם מתכננים הפחתה משמעותית נוספת, של 100-150 מיליון טון בכושר הייצור, בהמשך להפחתה של 90 מיליון טון שכבר התרחשה.

• סין נהנית מהשקעות זרות בהיקף עצום, כ 120 מיליארד דולר ב 2014 והפוטנציאל להגדלת ההיקף קיים. במרץ 2015 פירסמה סין קטלוג חדש להשקעות זרות במדינה. משקיעים זרים עדיין סובלים ממדיניות שאינה עקבית, שקופה וברורה. שינויים תכופים ברמות שונות של השלטון בדרישות ממשקיעים זרים יוצרים אי וודאות רגולטורית ומהווים חסם להשקעות נוספות.

• חברות ממשלתיות סיניות (SOE) מעורבות עמוקות בפעילות הכלכלית בשוק הסיני. חברות אלו הן למעשה חלק אינטגראלי מהמשטר הקיים. יחד עם זאת, במסגרת חברותה של סין ב WTO ומטבע הבעלות על חברות אלו, הן מהוות חסם לפעילות כלכלית חופשית. לדוגמא, במסגרת הסכם הרכישות הממשלתיות שסין רוצה להצטרף אליו, סין מתבקשת לתת גישה למכרזי רכש של חברות ממשלתיות. למרות שהיא בתהליך הקבלה כבר 8 שנים והגישה 6 הצעות משודרגות, הגישה ל SOE עדיין מוגבלת ומשכך היא לא מתקבלת להיות חברה בהסכם. ביום השני של הדיון הסינים סיפרו כי 80%-90% מהחברות בבעלות ממשלתית היו או הינן בתהליכי רפורמה לשינוי מבני.

לסיכום ניתן לומר כי הכלכלה הסינית מתקבעת ככלכלה הגדולה והדומיננטית בעולם. עם המשך קצב הצמיחה הנוכחי, אם התוכנית השאפתנית של ה NPC להכפיל את התוצר לנפש בין 2010-2020 תתקיים, סין תחזק אף יותר את מעמדה כמובילת סחר גלובאלית.

למידע נוסף, שאלות או הארות אתם מוזמנים לפנות לנספחות המסחרית בג’נבה המקדמת את הסחר עם שוויץ והאמונה גם על סיקור פעילות ארגון הסחר העולמי (WTO).