במהלך השנתיים האחרונות כבר לא ניתן להתעלם מהאיזכורים התכופים על תעשיית ה- Virtual Reality (הדמיה מלאה של הסביבה באמצעות מכשיר סלולרי או מחשב באופן שגורם למשתמש לחוש שהוא נמצא באותו סביבה מדומה ללא שימוש באמצעים חיצוניים). מה שהחל כדיונים בקרב חובבי גיימינג וגאדג’טים כבר מזמן החל לזלוג למעגלי המיינסטרים. מומחים מאמינים שטכנולוגית ה-VR תשנה את הדרך בו אנו עובדים, משחקים, לומדים ונרגעים. אולי זה עדיין קשה לדמיין את היום בו ה- VR יממש את התחזיות, יהיה נגיש לקהל הרחב וישנה את אורח חייהם של מיליונים, אבל בסין היום הזה ממש מעבר לפינה. על פי ממצאי חברת הייעוץ Canalys יותר משש מיליון ערכות VR ימכרו בשנת 2016 כאשר 40% מתוכם ימכרו בסין. עם מעל ל-560 מיליון משתמשים בפלאפונים חכמים עם גישה לאינטרנט, ומאחר שמחירי מערכות VR מתקדמות המתממשקות עם מחשבים או קונסלות משחק והמערכות האוטונומיות עדיין יקרות, זה רק טבעי שמערכות המובייל VR הזולות משמעותית תופסות תאוצה בסין. ב-2015 שווי שוק ה-VR בסין עמד על 230 מיליון דולר והצפי הוא שעם הפיתוחים הטכונולוגים והרחבת השירותים והתוכן ב-2020 שווי השוק יזנק ל-8.5 מיליארד דולר.
אין זה מפתיע ששלושת ענקיות האינטרנט המקומיות: Tencent ,Alibaba ו- Baidu השקיעו לאחרונה 1.1 מיליארד דולר בחברות חומרה, תוכנה ותוכן הקשורות לתעשיית ה-VR. בשונה מהגישה של חברות טכנולוגיה אחרות כמו HTC, Google, Samsung, Facebook ו-Sony המשקיעות תקציבי ענק בפיתוח מערכות VR מתקדמות, חברות האינטרנט הסיניות מיצבו עצמן כגורמים מתווכים כאשר הן משקיעות בעשרות חברות סטארט אפ המתמקדות בתוכן ושימושים של ה-VR ומאפשרות לחברות הסטארט אפ הללו גישה לפלטפורמות שלהן ובו בעת מחכות גם להתגבשות מובילי השוק בתחום של משקפי VR.
השימושים והתכנים העכשווים ל-VR בסין מגוונים. על פי סמנכ”ל שיווק של חברת HTC המייצרת את מערכת Vive , שני השימושים המרכזיים ב-VR של גברים בסין הם צפייה בתוכן ומשחקים בעוד נשים משתמשות בטכנולוגיה לצפייה בתוכן וחינוך. כיום, אין שחקן אחד מוביל לתוכן ה-VR בסין, אך מפתחים של משחקים, נותני שירותים וספקי תוכן מקומיים פועלים במרץ כדי להיות מוכנים ליום בו מערכות ה-VR יעשו את קפיצת המדרגה. לדוגמא, חברת IQIYI הסינית (חברה בת של Baidu) – המפעיל את אתר תוכן הוידיאו הגדול בסין, משתפת פעולה עם לא פחות מ-300 שותפים ליצירת תוכן ופיתוח חומרה ל-VR. כבר היום, יש להם אפליקציה לסרטוני וידיאו המכסים 360 מעלות למערכות VR עם סרטונים של כוכבות פופ קוריאניות, ראפטינג פראי ועד שלל סרטונים של ספורט אקסטרים. בנוסף, הם פועלים במרץ ליצירת סרטים וסדרות אשר התוכן ישתנה בהם בהתאם להעדפות המשתמש.
Alibaba לעומת זאת, מפתחת חוויות קנייה חדשניות למערכות VR עבור 400 מיליון המשתמשים שלהם. החברה מפתחת פורטל קניות הנתמך ב-VR המאפשר למשתמשים חווית קניות מקוונות תלת מימדית או במילים אחרות, בקרוב נוכל לראות את המוצרים השונים שאנחנו רוכשים מזוויות שונות ובתלת מימד את כבר במהלך הרכישה. מטרת העל של Alibaba היא קודם כל להקל ולשפר את חווית הקניות עבור הצרכנים ובאותה עת גם להנגיש את טכנולוגית ה-VR למוכרים בפלטפורמה.
מעבר לקניות, משחקים וצפייה בסרטים, נסו לדמיין את עצמכם לומדים דרך מערכת VR. בשנים האחרונות חינוך מקוון צובר פופלריות חסרת תקדים בסין ומחוצה לה. בשלב הבא, בעזרת טכנולוגית ה-VR, תלמידים ירגישו מעורבים יותר וחווית הלימוד שלהם תשתפר. על אף שזה נשמע כמו תסריט דמיוני, כבר היום יש דוגמאות לחברות סיניות המפתחות פלטפורמות לימוד אינטראקטיביות ל-VR. לדוגמא, בסוף אפריל, חברת החינוך המקוון XINGSHUAI גייסה 46 מיליון דולר בסבב B לטובת בניית מערך שיעורים מותאם ל-VR. מנהל השוק הסיני, בחברת HTC סבור כי פלטפורמות חינוך יהוו את אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של טכנולוגיית ה-VR בסין. אין זה סוד שחינוך הוא אחד הנושאים עליהם הורים בסין מוכנים לההשקיע כסף רב. VR למעשה יאפשר לכל ילד נגישות לחינוך ברמה הגבוהה ביותר תוך הרגשה שהוא נמצא בכיתה ומוקף בתלמידים.
אודות לכמות היצרנים המקומיים הרבים, ספקי התוכן, והחיפוש של הצרכנים הסינים לטכנולוגיה חדשנית, אין ספק שזוהי רק תחילת הדרך של תעשיית ה-VR בסין או כמו שדואן יואצ’יאו, יועץ בחברת Canalys צוטט: “תעשיית ה-VR היום היא כמו בימי הביניים כאשר סוסים משכו עגלות”, כלומר זה רק קצה הקרחון. על פי יחידת המחקר של באידו, כיום לפחות 200 סטארטאפים פועלים בתחום ה-VR בסין כאשר הפוטנציאל הגלום בשוק המקומי מבטיח את כניסתם העתידית של חברות רבות אחרות.
המירוץ הקיים בסין אחר פיתוח תכנים חדשים ל-VR וכמות השחקנים העוסקים בתחום פותחים דלתות לחברות עם תוכנות לעיבוד ועריכת תוכן ייעודי ל-VR. תחומים נוספים בהם יש מקום לחברות בתחום להתבלט הם חומרה מתקדמת, פיתוח פלטפורמות ייעודיות, טכנולוגיה הקשורה לממשק עם המשתמש (User Interference) כמו מעקב אחר תנועה ומחוות (Gesture Control) , ומעקב אחר תנועת עיניים(eye tracking). בנוסף, שימושים חדשניים הקשורים לייעול שירותי הבריאות (Healthcare) יוצרים עניין בשוק המקומי. למרות הפוטנציאל וההזדמנויות הגלומות בתחום, הטמעה של טכנולוגיות ישראליות בתחום הזה איננה פשוטה ותחייב גמישות וסבלנות.
נשמח לשמוע מחברות ישראליות מהתחומים הללו שחושבות על השוק הסיני, לסייע לכם למצוא את ההזדמנויות הנכונות ולהתנהל תחת הרגולציה הסינית.
הפוסט נכתב על ידי עידו רוזנמן, קצין סחר בנספחות המסחרית בשנחאי.
