מבזקים
יום שישי , 20 ספטמבר 2019
דף הבית » השקעות » האימפריה הסינית החדשה? המרוץ הסיני לחדשנות טכנולוגית, העניין הסיני בהשקעות בישראל

האימפריה הסינית החדשה? המרוץ הסיני לחדשנות טכנולוגית, העניין הסיני בהשקעות בישראל

זינוק דרמטי (של הילדה משמאל)

בין השנים 1405 עד 1433, עמד  ז'נג חה (Zheng He), סריס מוסלמי ונצר למשפחה מונגולית, בראש הצי הימי הגדול והמפותח בעולם. הצי הזה לא היה ספרדי, אנגלי, צרפתי או פורטוגלי. היה זה הצי הסיני הקיסרי שמנה כ- 300 אוניות וכ- 28,000 מלחים. עשרות שנים לפני גילוי אמריקה,  יצא צי זה לשבע מסעות והגיע עד לחופי קניה ולכף התקווה הטובה.

אולם, לקראת מחצית המאה ה- 15, הוטל איסור על תושבי סין לבנות ספינות בעלות כושר הפלגה באוקיינוס וכן נאסר על כלל האזרחים לעזוב את המדינה. הדעות חלוקות בכל הקשור לסיבה להסתגרות, דעה אחת היא שהצעד בוצע על מנת להגן על הקיסרות מפני התקפה של שודדי ים. דעה אחרת היא כי המחשבה השלטת בקרב הקיסר דאז היא כי ההשפעות החיצוניות עשויות להזיק לתרבות הסינית ולהשפיע עליה בשלילה, מה עוד שתרבות כה מפותחת יכולה להסתדר בגבולותיה היא. מה שברור הוא כי הצעד הביא להתבדלות והסתגרות סינית פנימית וכאשר מדינות אירופה החלו לבנות אוניות וציים חוצי אוקיינוסים ובעקבות זאת גילו יבשות ואיים חדשים עליהם הניפו את דגלם בשם המלך והכנסייה, לא מצאו מולם שום יריב ממזרח, שרק עשרות שנים קודם לכן, הקדים אותם בהרבה מבחינה טכנולוגית בכל הקשור לפיתוח צי ומסעות באוקיינוס.

ההסתגרות הסינית הביאה בסופו של דבר לכך שציי מדינות אירופה הגיעו גם אליה והכריחו גם אותה לבסוף, לפתוח את שעריה למסחר עימן, כך נפתחה תקופה שנתפסת בהיסטוריה הסינית כתקופה משפילה של כניעות למדינות נחותות תרבותית.

הציביליזציה הסינית היא העתיקה בעולם, עתיקה מזו היהודית. במהלך  אלפי שנות קיומה, פיתחו הסינים את המצפן, את אבק השריפה, את נייר ואת הדפוס, חדשנות אינה זרה לעם ולתרבות הסינים.

תקופות של פתיחות ופריחה תרבותיות לעומת תקופות של נסיגה, התבדלות והסתגרות אפיינו ציביליזציות, תרבויות ומדינות לאורך אלפי שנים. ניתן להזכיר בהקשר זה את תור הזהב של האסלאם ופיתוח האלגברה, האופטיקה והמדעים, אגב פריחת התרבות והאומנות בתרבות זו לפני כ- 1000 שנים. מדיניות הבדלנות שארה"ב בורחת ממנה וחוזרת אליה לאורך 200 השנים האחרונות עשויה אף היא להעיד על התלבטות דומה גם במדינות ותרבויות צעירות יחסית.

הסיבות לשינויים אלו בתרבויות נותרות, בחלקן, לא ברורות, אך מה שברור הוא כי שינויים אלו משפיעים על התפתחותן של אומות, כשניתן לומר שבדלנות וסגירות יובילו קרוב לוודאי לפיגור טכנולוגי וגיאו-פוליטי ופתיחות לתרבויות אחרות עשויה להביא לצמצום פערים ולשגשוג.

סין המשיכה במדיניות הבדלנות וההסתגרות שלה, למעשה, עד למותו של מאו טסה טונג ולעלייתו של דנג שיאו פינג לשלטון ב- 1976, האיש שהניח את היסודות לאימפריה הכלכלית שסין הפכה להיות. היסודות הללו נוצקו הודות לצעדי ה"אביב של בייג'ינג" בהם נקט, הביקור ההיסטורי שלו בארה"ב והמפגש עם ג'ימי קרטר וההסכם עם בריטניה בנוגע להשבת הונג-קונג לסין, כמו גם פתיחת המשק הסיני להשקעות זרות ולמיקור חוץ.

לא חלפו שנים רבות (יחסית) ומסתבר כי הפתיחות השתלמה. סין הפכה לכלכלה השנייה בעוצמתה בעולם, חולפת בדרכה על מדינות דוגמת בריטניה ויפן, שבעבר הלא מאוד רחוק סבלה מנחת זרוען. מיעד להשקעות זרות הפכה סין למדינה בה נצבר עושר רב, ועתה הגלגל מתהפך ומדינות המערב מחזרות אחר הכסף הסיני.

הצי הסיני המפואר של ז'נג חה שב ומוקם לנגד עיננו. גם באופן פיסי (חיל הים הסיני הינו אחד מחילות הים הגדולים בעולם והוא מתעצם באופן רציף) אך גם באופן רעיוני. יותר מהצי הפיסי, השקעות הסיניות משמשות צי כספי, טכנולוגי ותרבותי של אומה. כל משקיע טכנולוגי סיני הוא ספינה שמביאה עימה בבואה למערב כסף וחוזרת עמוסה בטכנולוגיות לצורך הפיתוח הכלכלי הסיני. יותר מהעושר הסיני והעלייה ברמת החיים, הנהירה הסינית אחר טכנולוגיות מתקדמות מסמלת את התקווה האמיתית להמשך ההתפתחות הסינית, והיא-היא הזרז להמשך ההיפתחות למערב בכלל ולמדינת ישראל באופן ספציפי.

קשה להגזים בשם הטוב שיש לישראל בקרב האליטה הטכנולוגית הסינית. עושה רושם שהטרנד עכשיו הוא השקעות בישראל וכל חברה או משקיע סיני שטרם השקיעו בקרן או בחברה ישראלית, נתפסים כ"לא מעודכנים". ישראל היא עתה "המניה החמה" מבחינת המשקיעים הסינים בכל הקשור לחדשנות טכנולוגית ולערך  שאנו מביאים לחברות הסיניות (הן במישור הפיננסי, הן במישור הטכנולוגי). כמה זמן יימשך הבאזז? אין לדעת. כדאי, אבל, לתפוס את הגל הזה כל עוד הוא ממשיך לעלות.

ב- 17-18 ביולי ייערך אירוע השקעות בקרנות הון סיכון ישראליות בבייג'ינג, ב- 19 וב- 20 ביולי תמשיך המשלחת לשנגחאי, במהלך השבוע והביקור יאורגנו מפגשי אחד על אחד לקרנות הישראליות עם משקיעים. משלחת הקרנות הישראליות תקדיש יום עבודה מלא בכל אחד מן היעדים כאשר בכל עיר יתקיים סמינר בו הקרנות הישראליות תצגנה את פעילותן ולאחריו תערוכנה פגישות אישיות עם גופי ההשקעה מקומיים, אשר יתואמו מראש על ידי הנספחים. קהל המשתתפים יהיה מורכב מגופים פיננסיים כגון בנקים, משקיעים מוסדיים, משקיעים אסטרטגיים המעוניינים בגישה ישירה לטכנולוגיה ישראלית וחברות נוספות להן זרועות השקעה ייעודיות. תיתכנה השתתפות גופים נוספים בהתאם להרכב המשלחת הישראלית.

אנו קוראים לקרנות ישראליות המעוניינות להיפגש עם גופי השקעה סינים בבייג'ינג ובשנגחאי, למהר ולהירשם למשלחת. לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם מורן זילברשטיין בכתובת הדוא"ל: Moran.zilbershtein@economy.gov.il

 

ליצירת קשר

כתיבת תגובה

(לא יוצג באתר)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- בייג'ינג סין,, אופיר גור