לא מעט שואלים ושואלות אותי איך זה להיות נספחת כלכלית בסין וכמה משפיעה העובדה שאני אישה ואמא על העבודה שלי ועל הצורה שבה מסתכלים עלי.
בשפה הסינית הסימן שמשמעותו טוב (hao 好), מורכב מסימן של אמא וילד, הסימן שמשמעותו שלווה/בטחון ( an 安) מורכב מסימנים של אישה בבית והסימן שמשמעותו זכר (男 nan), מורכב מסימן של שדה ומחרשה. כלומר, על פי הלוגיקה הסינית העתיקה, אישה עם ילד זה טוב, בטחון ושלווה מתקיימים כשהאישה בבית וזכר תפקידו לעבוד. אף על פי שכבר בימיו של מאו, המפלגה הקומוניסטית הביאה לשינויים מפליגים במעמד האישה הסינית ועודדה את הנשים הסיניות לצאת לעבוד, גם היום האחריות לגידול הילדים מוטלת ברובה על נשות המשפחה הסינית.
בחברה המודרנית הסינית, לרוב המשפחות יש ילד אחד. לאחר שלזוג נולד ילד, בדרך כלל האמא של האב, שבשלב הזה בערך יוצאת לפנסיה, עוברת לגור עם המשפחה הצעירה, לפעמים במרחק טיסה ארוכה מביתה שלה, על מנת לסייע בגידול הנכד, כך שהאמא הסינית, החפצה לפתח קריירה, יכולה לעשות זאת מבלי שמופנות אליה אצבעות מאשימות, להפך, זו הנורמה החברתית המקובלת ובמציאות הכלכלית הסינית הנוכחית, אין לה הרבה ברירות. היא מצופה לצאת לעבוד, שכן קשה למשפחה להתקיים כשרק אחד מבני הזוג עובד. ישנם כפרים, שבהם ההורים עובדים בערים סמוכות והילדים נמצאים רוב השבוע אצל הסבא והסבתא וסבתם מגדלת אותם.
הגורם הכלכלי כל כך משמעותי בתכנון המשפחה הסינית, שאפילו ישנה מגמה של יותר ויותר נשים, שלא רוצות ילדים ורואות בכך מעמסה כלכלית והן מכונות DINK (קיצור שמשמעותו dual income, no kids).
על פי מחקר, שנערך על ידי בנק HSBC בחודש שעבר, נשים יזמיות באסיה נוטות להצליח יותר, בהשוואה למקבילותיהן במדינות המערביות. המחקר מצא, שנשים באסיה, אשר פתחו עסקים משלהן, עשו זאת כחמש שנים מוקדם יותר- כשהיו בנות 29 ולא באמצע שנות ה-30 לחייהן.
המחקר מבוסס על סקר בקרב יותר מ-2,800 בעלי עסקים, ששווים מעל ל- 1 מיליון דולר ולפיו, 40% מכלל היזמים בהונג קונג, סינגפור וסין, הן נשים ורובן מתחת לגיל 35. בהונג קונג לבדה הנתון מרשים יותר, כאשר נשים יזמיות מהוות כ-48% מכלל היזמים- השיעור האזורי הגבוה ביותר בסקר. במדינות מערביות שנבדקו, שיעור הנשים מבין היזמים עמד על 31% בלבד. האחוז הנמוך ביותר נמצא בגרמניה, שם רק 21% מבעלי העסקים היו נשים. הסטטיסטיקה אכן מעודדת עבור הנשים האסייתיות: 51% מהיזמים האסייתיים ששווים הוא יותר מ-15 מיליון דולר הן נשים, בהשוואה ל-33% במערב.
על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל נשים מהוות כיום כ-35% מהעובדים בשוק ההיי-טק, אבל מהוות פחות מ-10% ממייסדי חברות סטארט-אפ טכנולוגיות. לאחרונה, לי אבירם שושני, מנהלת ענף ניו מדיה במכון היצוא הישראלי פתחה ביוזמה למפות את הנשים היזמיות, שהקימו ועומדות בראש חברות בישראל. הרשימה פתוחה לעריכה ונכון לכתיבת שורות אלה היא מכילה מעל ל-130 נשים.
לשמחתי, כששואלים אותי איך זה להיות נספחת כלכלית אישה בסין אני יכולה לספר, שאני חלק מנבחרת נשית משובחת- בשנת 2012 מונתה הנספחת הכלכלית הראשונה בסין, נועה היינמן, שיושבת בגואנגז’ו ואחראית על דרום סין. בשנה שעברה יצאתי לשנגחאי ואני אמונה על מזרח סין והחודש התבשרנו, שבקיץ תצטרף אלינו אסתי פרץ בורק, שתשב בהונג קונג. ב-2016 נהיה לראשונה 6 נספחים ונספחות במרחב הסיני, מחציתן נשים.
למעשה, זה לא יוצא דופן לראות נשים בעמדות בכירות בממשלה או בחברות סיניות. דווקא בקהילות הזרים בסין (expats או בסינית laowai), די נפוץ לראות משפחות, שעברו לסין בגלל עבודתו של הגבר, כאשר הנשים נשארות בבית. האירועים של הגנים ובתי הספר הבינ”ל נערכים בשעות הבוקר מתוך הנחה ברורה, שהאבות לא מצופים להגיע והאמהות פנויות. בקבוצת הייחוס הזו, אני קצת מיוחדת.
מול הסינים והסיניות, העובדה שאני אישה לא כל כך משנה, למעט אולי העובדה, שהיא מייצרת חיבור טוב עם נשים סיניות בכירות, שאיתן אני נפגשת. נראה, שכולנו מנסות למצוא את נוסחת הקסם לאיזון בין הקריירה למשפחה. אשת עסקים סינית, שמנהלת קרן השקעות גדולה שיתפה אותי וספרה שדרך החינוך, שחמותה ואמא שלה מחנכות את הבת שלה לא תואמת את השקפת העולם שלה והיא השלימה עם העובדה, שהיא לא תוכל לבלות עם בתה את כמות הזמן שהיא הייתה רוצה, אז היא מתמקדת באיכות ובזמן האיכותי שלהן יחד היא מלמדת את בתה להיות עצמאית, סקרנית וביקורתית, מה שבעיניה הדור של הסבתות פחות מדגיש בחינוך.
ברשימת המיליארדים העולמית של פורבס, הייצוג של נשים מיליארדריות, שעשו את הונן בעצמן, לא מייצג את חלקן של הנשים באוכלוסיה. ליפן, קוריאה הדרומית, סינגפור ומלזיה עדיין אין נשים, שנכנסו לרשימה. בהודו יש אחת, בהונג קונג יש שתיים ובסין יש עשר. באופן יחסי לעולם, הנתונים האסייתים דווקא מרשימים- בארה”ב יש 18 נשים, שהפכו למיליארדריות, לאחר שצברו את הונן בעצמן. באנגליה אחת ובצרפת, גרמניה ושווייץ אין אף אחת.
ג’ק מא, יו”ר עליבאבא והאדם השני העשיר ביותר בסין, צוטט לפני שנה כשאמר: “אחד מהסודות של עליבאבא הוא שיש לנו הרבה נשים. נשים חושבות על אחרים לפני שהן חושבות על עצמן וזו נקודה מרכזית לעליבאבא, שמספקת שירותים ללקוחותיה”. על פי מא, 47% מהעובדים בעליבאבא הן נשים ו-33% מבעלי התפקידים הבכירים הן למעשה בכירות.
ברשימת נשות העסקים המובילות בסין של מגזין Fortune לשנת 2015, ניתן למצוא נשים מרשימות, העומדות בראש חברות מובילות, כמו: Huawei, Great Wall, Gree Electric ועוד. ועדיין, השמות שם לא מוכרים בסין ובעולם כמו מקביליהן הגברים.
מה שנותר לנו לקוות הוא, שלא נסתפק בציטוטים חיובים של אנשים בשיעור קומתו של מא, אלא שנראה יותר נשים מובילות במעמדו בסין, בישראל ובכלל.
