בחודש שעבר התקיים בבייג’ינג סמינר של XIN Forum. מדובר בפורום חדשנות, שנערך ביוזמת אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת צ’ינגחוואה במטרה לעודד חדשנות ושיתוף פעולה בין יזמים בשתי האוניברסיטאות. XIN Forum הקים מרכז משותף בתל אביב שנקרא XIN Center, אודותיו ניתן ללמוד באתר Xincenter.
לקראת הסמינר, פנו אליי נציגי XIN וביקשו שאעביר הרצאה קצרה בת 10 דקות על יחסי המסחר בין ישראל לסין. חשבתי לעצמי, שאמנם נחמד מצידם להציע לי לנאום, אך כיצד ניתן למקד נושא מורכב כמו יחסי הסחר בין ישראל לסין בזמן כה קצר? נניח שאתחיל לתאר את הסחר שהתנהל עד היום, האם אתמקד במה שמתרחש היום, או שמא בכלל אנסה להבין מהו הצעד הבא בפיתוח קשרי הסחר?
לבסוף, החלטתי לדבר על העתיד, אבל כיוון שקשה לנבא מה יהיה, החלטתי להציג את שהיה, להסביר את השינויים המתרחשים היום, ולהמליץ על הצעדים הבאים לפיתוח קשרי הסחר בין ישראל לסין.
היה…
רבות דובר בעניין קשרי המסחר בין ישראל לסין. הדרך המסורתית באמצעותה אנו נוהגים לבחון את קשרי המסחר בין המדינות היא באמצעות נתוני יצוא ויבוא, שבדרך כלל נמדדים על ידי רשויות המכס בכל מדינה.
ממעבר על נתוני המסחר בין ישראל לסין, ניתן להסיק, כי לא מדובר בהיקפי מסחר גדולים מדי, על אף שישנה מגמה חיובית.
בתמונה ניתן לראות, כי נתוני המסחר עולים, אך בקצב שאינו מספק. היקפי הסחר נמדדים באותה שיטה כבר עשרות שנים, אבל בינתיים העולם כבר התקדם ויש מקום להניח, כי לא כל המסחר שמתנהל כיום עובר דרך רשויות המכס. אם כך, היכן ניתן לראות את התוצאות של הפעילות העסקית הענפה, שאליה אנו נחשפים יום-יום בין חברות סיניות לבין חברות ישראליות?
הווה
נראה שכיום ישנם נתוני סחר רבים, שאינם באים לידי ביטוי במדדים המסורתיים. השקעות, שיתופי פעולה במחקרים אקדמיים והקמת מרכזי מו”פ הם רק דוגמאות לאותם נתונים, שאינם נלקחים בחשבון.
בעבר, החברות האמריקאיות היו אלו שמשקיעות או רוכשות חברות וטכנולוגיות ישראליות. אוניברסיטאות ישראליות היו משתפות פעולה עם אוניברסיטאות אמריקאיות ואירופאיות בלבד והחברות הבינלאומיות, שהקימו מרכזי מו”פ בארץ, בדרך כלל לא באו ממדינות אסיה בכלל ומסין בפרט.
בשנים האחרונות, אנו רואים שינוי מגמה משמעותי. מאז שנת 2010 חברות סיניות כגון: Alibaba, Fosun Pharma Baidu, ZTE, Pingan ו-Lenovo, החלו להשקיע ולרכוש חברות טכנולוגיה ישראליות וחלקן אף הקימו, בעקבות כך, מרכזי מו”פ. בימים אלה גם חברות הטכנולוגיה Huawei ו- Xiaomi החלו בתהליך הקמה של מרכזי מו”פ בארץ.
ניתן לראות גם, כי שיתופי הפעולה באקדמיה הולכים ומתרבים. כך למשל, הקרן של LI KA SHING מקדמת שיתוף פעולה בין הטכניון לבין אוניברסיטאות בסין על ידי השקעה כספית אדירה בסך 130 מיליון דולר. הקמת מרכז החדשנות המשותף של אוניברסיטת צ’ינגחוואה עם אוניברסיטת תל אביב בהשקעה כספית של כ-300 מיליון דולר, גם היא דוגמה ליזמות משותפת בעולם האקדמיה.
כיום, החברות הסיניות מתחרות בחברות האמריקאיות על המקום הראשון בהשקעות בחברות ישראליות ונראה, שמגמה זו תלך ותגבר.
אנו בנספחויות הכלכליות ברחבי סין פועלים יחד עם החברות הישראליות על מנת להמשיך ולחשוף את התעשיה הישראלית למשקיעים פוטנציאליים. בתחילת חודש ינואר יתקיים אירוע השקעות גדול בבייג’ינג, שאליו מוזמנות החברות הישראליות על מנת להציג את מוצריהן ולהיפגש עם משקיעים מובילים מכל רחבי סין.
להרשמה לאירוע ההשקעות- לחצו כאן.
יהיה
השאלה שנשאלת היא- מה הצעד הבא? יש להיזהר לא להתנבא ועל כן אנסה לסקור את הנושאים, שכדאי יהיה לקדם על מנת להמשיך ולפתח את היקף המסחר (המסורתי והמודרני) בין ישראל לסין.
- גישור תרבותי – עדיין קיים פער עצום בין הידע של הישראלים על סין לבין מה שקורה בסין בפועל. בכיוון ההפוך, בסקר שנעשה לאחרונה, כ-75% מהסינים ציינו, כי הם כלל לא מכירים את ישראל. לכן, יש להמשיך ולדחוף לקידום התיירות ולהעמקת ההיכרות בין שתי המדינות. היכרות מאפשרת ליזמים משני הצדדים לקדם עסקים באופן יעיל יותר וחשדני פחות.
- שירותים נלווים- לכל חברה ישראלית יש את השירותים הנלווים, שמסייעים לה לפעול בארץ ובעולם. עורכי דין, רואי חשבון ויועצים הינם חלק מההווי העסקי של כל חברה. כיום, לרוב נותני השירותים קיימת רשת של שותפים או סניפים ברחבי ארה”ב ובאירופה, אך טרם פותחו שותפויות מקבילות עם נותני שירותים סיניים. פיתוח תשתית לשיתופי פעולה בתחום השירותים הנלווים לעסקים יהווה קפיצת מדרגה לפעילותם של חברות ישראליות בסין.
- שיתופי פעולה ממשלתיים- נושאים כגון: קידום הסכם אס”ח, קידום הסכם בילטראלי להקלות בוויזות עסקים ותיירות ותכניות חילופי סטודנטים אלו נושאים, שהממשלות הישראלית והסינית צריכות להמשיך לקדם במטרה ליצור סביבה ידידותית להמשך פיתוח היחסים בין המדינות.
בימים אלו אנו כבר עומלים לקידום היעדים הללו ונמשיך לעשות כן ביתר שאת בשנים הקרובות. חשוב שהקהילה העסקית בישראל תתגייס אף היא לנושא ותמשיך לשאוף לחיזוק וקידום הסחר בין ישראל לסין.
