בסוף השבוע האחרון פגשתי זוג ישראלי נחמד מאוד, שהגיע לטייל בסין ובסך הכל נורא התאכזב. הם ציפו לראות עגלונים ושדות אורז ונדהמו להגיע לבייג’ינג ולראות עיר מודרנית לחלוטין ולהיחשף להכי הרבה רכבי יוקרה, משראו אי פעם.
דיברנו כבר בעבר על כך, שלא רק שסין היא המדינה הגדולה בעולם, אלא שהיא אט אט הופכת להיות השוק הצרכני הגדול בעולם, במיוחד אם אנו מדברים על מוצרי יוקרה או מוצרים למעמד הביניים.
בתחילת החודש התקיים בבית התעשייה בתל אביב סמינר מרתק בנושא “שוק התמרוקים בסין”. האירוע אורגן על ידי התאחדות התעשיינים בשיתוף עם מכון היצוא ועם מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה. נציגי ההתאחדות והמכון פתחו בדברי פתיחה בנוגע לפעילותם לסיוע ליצואנים לפעול בסין. ליארוע הגיעו כ-50 נציגים של חברות ישראליות, יצרניות של קוסמטיקה ותמרוקים נוספים, אשר פועלות או בוחנות את האפשרות לייצא לסין.
הדובר הראשון היה אילן מאור, מחברת Sheng BDO, שדיבר על כלכלת סין ב-2015 ועל הפיכתה לשוק צרכני ממדרגה ראשונה. לדוגמא, סין כיום הינה היצואנית מספר 1 בעולם, אך החידוש הוא, שהיא היבואנית מספר 3 בעולם ומדביקה את הקצב מהר מאוד. חברות סיניות כגון: Lenovo, Huawei, Haier ועוד נחשבות כיום לשחקניות גלובליות לכל דבר ועניין. גם בתחום ההשקעות, הסינים נפתחו בשנים האחרונות וכיום כמות ההשקעות, שיוצאות מסין, כמעט שווה לכמות ההשקעות הנכנסות.
הדוברת השנייה היתה נטע בר-אל, ממחלקת מדיניות סחר, במינהל סחר חוץ, במשרד הכלכלה. נטע הציגה את התוכניות סיוע השונות, שמשרד הכלכלה מספק ליצואנים על מנת לתמוך ולסייע מימונית ומקצועית לחברות מייצאות. מידע לגבי התוכניות תוכלו למצוא באתר מערך כלי סיוע לתעשייה.
הדובר השלישי היה הנספח הכלכלי בבייג’ינג (אני), כאשר התמקדתי בכמה נושאים:
ראשית, הזכרתי את עבודת הנספחות בבייג’ינג וכיצד אנו בנספחות יכולים לסייע לחברות ישראליות (לנושא זה התייחסתי בפוסט קודם).
לאחר מכן, נכנסתי לעובי הקורה בהיכרות עם השוק הסיני בתחום התמרוקים:
גודלו– כיום הצרכנים המרכזיים של מוצרי קוסמטיקה ותמרוקים בסין הינם אנשים בגילאי 25-39, משכילים, בעלי הכנסה גבוהה ומספרם כ-50 מיליון איש. דיברנו על המגמות מבחינת גודל השוק ואפיונו הסוציו אקונומי.
אפיונו– השוויתי בין שוק התמרוקים לבין מוצרים אחרים וניתחתי אלו מוצרי קוסמטיקה נמכרים ולאיזה שוק הם פונים. חילקתי את מוצרי הקוסמטיקה לכמה רמות איכות ומחיר וניתחנו יחד למי הם מיועדים ומהן המגמות בכל אחת מהרמות.
סקירת שוק- סקרתי את שלל השחקנים המרכזיים בשוק הסיני, כאשר ציינתי מתי מדובר בחברה בינלאומית ובמתי בחברה מקומית. גם כאן ניתחנו את המגמות השונות תוך ניסיון לצפות “לאן השוק הולך”.
ערוצי הפצה- חשפתי את ערוצי ההפצה האפשריים למכירת קוסמטיקה בסין, כאשר הצגתי את היתרונות והחסרונות בכל אחד מערוצים ההפצה ומיהם השחקנים המרכזיים בכל אחד מהם.
טיפים נוספים- תמיד כדאי להיזהר עם טיפים עסקיים, אך בהתבסס על החומרים והמחקר, שנעשה העלינו כמה רעיונות מעניינים, כגון באילו ערים כדאי להתמקד וממה להיזהר.
המצגת השנייה שאותה העברתי, בהכנתה השקענו את הזמן הרב ביותר ובמסגרתה הייתה ההשתתפות הרבה ביותר מצד היצרנים, הייתה בנושא “רישום מוצרי קוסמטיקה בסין“.
הצגנו את הגופים הרגולטוריים הסיניים, המעורבים בתהליך הרישום ולאחר מכן בתהליך הייבוא, הסברנו כיצד יש לקטלג את המוצר ומהו התהליך של רישום כל אחד מהמוצרים. דיברנו גם על הבעיות השונות, שעלולות להתפתח במהלך תהליך כזה וכיצד כדאי להתמודד איתן. הצגנו את השותפים השונים, החברים בתהליך הרישום, כגון: היצרן, המפיץ, הסוכן הרושם, והסוכן האחראי וכיצד אנו ממליצים לנהל את מאזן הכוחות בין השחקנים השונים. הסברנו כיצד כדאי להתכונן לבדיקות הסיניות ואיך הם רוצים, שהתווית של המוצר תיראה.
הרצאה זו הייתה טכנית למדי ונכנסה לפרטי הפרטים של תהליך הרישום. תהליך זה הינו רק חלק מהעבודה הקשה, המחכה ליצואני הקוסמטיקה לסין.
הדוברת הבאה, אשר נוכחותה הייתה מפרה ביותר גם במהלך ההרצאה שלי, היתה רינת בכר ממשרד הבריאות, אשר הציגה את הסוגיות החשובות מטעם משרד הבריאות הישראלי, שמהווה גורם חשוב ביותר בתהליך היצוא של חברות קוסמטיקה ישראליות.
למעוניינים, ניתן למצוא חוברת רגולציה, שהופקה על ידנו, הנספחות הכלכלית בבייג’ינג בנושא: “רישום מוצרי קוסמטיקה בסין”.
