שנת הכבשה (הויראלית, הדיגיטאלית והניידת)

מכרה סינית שלחה לי לכבוד ראש השני הסיני (שחל השנה בפברואר), באמצעות ה- WeChat (סוג של Whatsapp מקומי), ברכה דיגיטאלית – איור של שק מטבעות, שכשלחצתי עליו קפצה לי הודעה, כי זכיתי ב- 0.07 יואן (קצת פחות מחמש אגורות). לא ידעתי מה בדיוק אני אמור לעשות עם הסכום, עד שהיא חזרה אלי וכתבה לי בהתרגשות, כי הסכום (האקראי, מסתבר) שקיבלתי מעיד על סגולותיי הג’יימס בונדיות (ברור) והעובדה, כי מתוך 100 האנשים ששלחה להם את הברכה והכסף אני הייתי האדם ה- 77, שפתח את הברכה, מעידה על שנת כבשה מופלאה הצפויה לי (ברור בריבוע).

מעטפות אדומות הן חלק מהתרבות הסינית. בכל ראש השנה הסיני מחליפות ידיים מיליארדי מעטפות אדומות בין חברים וקרובי משפחה. בתוך המעטפות- כסף מזומן, לעתים מדובר בסכום סמלי (כמו במקרה שלי), לעתים בסכומים מכובדים הרבה יותר.

אבל המסורת הסינית אינה קופאת על שמריה. היא מתפתחת, כפי שמעידה המעטפה המאוירת שקיבלתי באמצעות ה- WeChat. את המעטפות האדומות הפיסיות הולכות ומחליפות פלטפורמות דיגיטאליות שונות.

דוגמא נוספת למהפכה הדיגיטאלית, שעוברת על סין, ניתן לראות בהיסטריית ה- Chunwan (התוכנית הפופולארית ביותר על פני כדור הארץ, במקרה שלא שמעתם עליה) ב- 18 בפברואר האחרון, ערב השנה הסינית החדשה.

התוכנית הודיעה, שתחלק חצי מיליארד יואן (כ- 300 מיליון שקלים) ל- 800 מיליון צופיה, באמצעות WeChat. כל שהיו הצופים צריכים לעשות הוא להיכנס לחשבון ה- WeChat שלהם, לאפשר את אפליקציית ה- Shake (נענוע) ואז לצפות בתוכנית. בשלוש נקודות לאורך התוכנית, הודיע המנחה לצופים להתחיל לנענע את הטלפונים שלהם ואז מאות מיליוני צופים החלו לנענע את המכשירים הניידים שלהם בציפייה לזכות בכסף.

בסופו של דבר, חולקו במהלך התוכנית 700 מיליון יואן, כ-420 מיליון שקלים. הגל הראשון של המעטפות האדומות הדיגיטאליות החל ב- 22:30. במהלכו נרשמו 7.2 מיליארד נענועי טלפונים, 810 מיליון נענועים בדקה. 120 מיליון מעטפות אדומות חולקו. סיכויי הזכייה עמדו על 1/60.

הרשת הסינית הוצפה בתמונות של משפחות שלמות יושבות בערב השנה הסינית החדשה ומנענעות את הניידים שלהם, כמו גם בדרכים שונות ומעניינות לנענע מספר רב של טלפונים ניידים בו זמנית.

בסין ניתן לראות שני כוחות מרכזיים ומנוגדים בכל הקשור לרשת האינטרנט ולפלטפורמות ניידות המשתמשות בה. מצד אחד, הסינים, כפי שמעיד מקרה ה- Chunwan, הינם מאמצים נלהבים של טכנולוגיות חדשות ושל כל פלטפורמה, שתאפשר להם לתקשר ולקבל מידע (ומעטפות אדומות) בקלות רבה יותר.

מצד שני, הממשלה הסינית מתייחסת בחשש לטכנולוגיות הללו, כפי שמעידה הצנזורה הגוברת על אתרים (בין היתר- גוגל), אפליקציות (אתר האפליקציות של אנדרואיד חסום לחלוטין לשימוש והורדה) ורשתות חברתיות (דוגמת פייסבוק) בסין. טענת הממשלה הינה, כי היא שמחה לאפשר “שימוש הולם” בנ”ל, אך מתנגדת לתכנים, שאינם הולמים בקנה אחד עם מה שהיא תופסת ככזה. בנוסף, הממשל הסיני מנסה לנטרל כלים שנועדו לעקוף את הצנזורה (דוגמת VPN’s).

בין שני כוחות מנוגדים אלו מתפתח העולם הדיגיטאלי הסיני ולמרות בעיות ומכשולים, הוא מתפתח בצורה מעוררת התפעלות.

בשנת 2014 היו בסין כ- 649 מיליון משתמשים ברשת האינטרנט, כ- 48% מהאוכלוסייה הסינית ו- 5% תוספת למשתמשים בשנת 2013. המשתמשים באינטרנט באמצעות הטלפונים החכמים עמדו על 557 מיליון איש, גידול של 11% לעומת שנת 2013.

ל- 35% ממשתמשי האינטרנט בסין יש טאבלט, 16% מהם משתמשים בטלוויזיה חכמה. 91% מבעלי הטלפונים החכמים משתמשים באפליקציות מסרים מיידיים (דוגמת WeChat, שהוזכרה קודם לכן, לה כ- 440 מיליון משתמשים נכון לסוף שנת 2014 ולפני שה- Chunwan והפרסים שחילקה הוסיפו עוד כמה מיליונים).

לאחרונה פורסם, כי במהלך שנת 2014 עלה המחזור של חברות משחקי הרשת בסין ב- 145% והגיע לסך של כ- 4.4 מיליארד דולרים. מספר המשחקים במשחקים אלו בסין במהלך השנה החולפת עמד על 358 מיליון איש.

חברות האינטרנט הגדולות בסין מבינות, כי יותר ויותר סינים מעדיפים להתחבר לאינטרנט באמצעות הטלפונים החכמים שלהם, מה שמסביר, בין היתר, את רכישת חברת הטלפונים הניידים הסינית Meizu בסך של 590 מיליון דולרים בחודש שעבר ע”י עליבאבא (Alibaba), שהשקיעה בין היתר גם בחברת Visualead הישראלית.

הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה בבייג’ינג מבינה את החשיבות ההולכת ומתעצמת של עולם המובייל, הגיימינג והאינטרנט בסין ואת שלל ההזדמנויות שהוא עשוי לספק לחברות הטכנולוגיה הישראליות.

זו הסיבה, שיחד עם מכון היצוא ושאר הנספחויות במרחב הסיני, יוקם, לראשונה, ביתן לאומי ישראלי בכנס ותערוכת GMIC) Global Mobile Internet Conference), תערוכת האינטרנט, המובייל והניו-מדיה המובילה בסין ומשלחת חברות ישראליות תצא להשתתף בה.

חברות המעוניינות להשתתף, מוזמנות ליצור קשר עמנו או עם לי אבירם, מנהלת ענף הניו-מדיה במכון היצוא- Leea@export.gov.il.

צור קשר עם:

אופיר גור

ליצירת קשר לחצו >>

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל