אם יש מגמה בולטת, שאפיינה את שנת 2014, הרי היא מגמת ההשקעות הסיניות בהיי-טק הישראלי. הכוונה אינה להשקעות הסיניות בחברות גדולות מתחומים אחרים (דוגמת ההשקעה של Chem-China במכתשים-אגן, אפשרות ההשקעה של Bright food בתנובה, ההתעניינות הסינית בהשקעה בכלל ביטוח), אלא למעורבות הולכת וגדלה של חברות וגופי השקעה סיניים בהשקעות בחברות טכנולוגיה ישראליות, בין ישירות, בין באמצעות השקעה בקרנות הון הסיכון הישראליות.
מי שקורא את מדורי הטכנולוגיה/ההשקעות בעיתונים הכלכליים השונים בארץ רואה, שכמעט לא עובר יום בלא שמתפרסמת ידיעה על השקעה סינית נוספת בקרן או בחברה. לא מדובר על השקעות ענק, דוגמת ההשקעות שפורטו קודם, אלא על השקעות שנעות בדרך כלל בין 5-25 מיליון דולר. בין החברות הסיניות, שהיו פעילות בהשקעות בישראל במהלך השנה החולפת (מקרים שפורסמו בעיתונות), ניתן למנות את Baidu, Qihoo360, PingAn ועוד.
מה שהחל כטפטוף ב- 2013, הפך לזרם יציב הרבה יותר בשנת 2014 ובשנת 2015, לפי כל הסימנים, הולך להתגבר. בין הסיבות לכך’ ניתן למנות את הרצון של חברות סיניות רבות, שעד לשנים האחרונות שאפו להעתיק את השוק, לחולל שינוי מחשבתי ולהתחיל להוביל אותו.
מעבר לכך, היריבות בין חברות סיניות לחברות אמריקאיות על השליטה בשוק העולמי גורמת לחברות הסיניות לחפש חדשנות במקומות מחוץ לארה”ב. ישראל, במהלך השנה האחרונה, הפכה ל”Buzz Word” – אמרת ישראל, אמרת טכנולוגיה, אמרת חדשנות.
בשבועות האחרונים יצא לי לבקר בכמה כנסי השקעות מקומיים. כנסים שלאו דווקא הוקדשו לישראל. כנסים שנכחו בהם נציגים ממדינות דוגמת ארה”ב, קנדה, צרפת, פינלנד ועוד. גם בכנסים הללו, ישראל תפסה נתח משמעותי מהפוקוס בבמה המרכזית של הכנס. אין ספק, הספר (הלעוס למדי בבלוגים של נספחים מסחריים, אני מודה) – “אומת הסטארט-אפ” עשה לנו שירות מצוין, אך בסין ה”באזז” בנוגע לישראל הולך כברת דרך נוספת.
ההתעניינות בנוגע להשקעות בישראל מגיעה לנספחות המסחרית בבייג’ינג מכל הכיוונים – מזרועות השקעה וטכנולוגיה של חברות טכנולוגיה מוכרות וידועות בסין, מקרנות השקעה מקומיות וגם ממשקיעים פרטיים. מרבית הכסף הינו “כסף חכם”, שמשקיע בכיוונים שבהם הוא רוצה לצמוח (אם כי יצא לי להיתקל גם ב”כסף טיפש” שפשוט נוהה אחר הטרנד של השקעות בישראל).
חשיבות הכסף החכם הינה בכך, שמעבר לכסף, החברות הסיניות לוקחות חלק פעיל בניהול או התווית הדרך עבור החברה הישראלית המושקעת. החברות הישראליות, שעד עתה ראו את השוק האמריקאי כזה שעל צרכיו יש לענות, יתחילו להבין לעומק את צרכיו של השוק הסיני, שעד עתה לא ידעו להבינו לעומק, ושהולך וצומח בקצב מהיר יותר מזה האמריקאי.
הראשונות לזהות את שינוי המגמה היו העומדות בראש שרשרת המזון של ההייטק הישראלי, קרנות הון הסיכון הישראליות, שבייג’ינג הפכה ליעד חובה בגיוסים שלהן.
מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והנספחויות המסחריות בסין זיהו אף הם את הצורך בפעילות ממוקדת מול הגופים הסינים על מנת לענות על הרצון שלהם להשקיע בטכנולוגיות ישראליות ונושא ההשקעות הולך ותופס נתח הולך וגדל מפעילות הנספחויות.
בסוף החודש תגיע לסין (הונג-קונג, שנגחאי ובייג’ינג) משלחת של למעלה מעשרים קרנות הון סיכון ישראליות, כשהנספחויות המסחריות מתאמות עבורן פגישות עם גופים סיניים שמתעניינים בהשקעות בארץ.
שנת 2015, שנת הכבשה הסינית שתחל בקרוב, צפויה להביא בכנפיה שינויים רבים להיי-טק הישראלי. שלב החזון והדיבורים על הפנים מזרחה מתחלף לשלב המעשים, שלב הכסף.
