בשנת 1995 כיכב קווין קוסטנר בסרט מד”ב עתידני בשם “עולם המים“, סרט שעלות ההשקעה בו נאמדה בכ- 175 מיליוני דולרים, אחד מהיקרים ביותר לזמנו, שהפך עם השנים, למרות הביקורות המעורבות שספג עם צאתו, לסרט קאלט (לגיקים חובבי הז’אנר, כמוני).
כמעט 20 שנה אחר כך והפקה ישראלית יוצאת לדרך (אם כי בסכום צנוע יותר) – עיר המים.
בשבוע שעבר סיים שר הכלכלה, נפתלי בנט, את ביקורו בסין, כשאחד מההישגים המרכזיים של הביקור הינו ההכרזה על “עיר המים הישראלית” ותחילת הפעילות בעיר הנבחרת.
מקורה של היוזמה, שזכתה לכינוי “עיר המים”, הינה בראש הממשלה ושר הכלכלה, כשבמהלך ביקוריהם כאן בשנת 2013 העלו את ההצעה לקחת עיר סינית ולהפכה לדוגמא, המוכיחה כיצד טכנולוגיות מים ישראליות יכולות לשפר את תשתיות המים העירוניות ולייעל את השימוש בכל מערכות המים, טיהור, התפלה, טיפול, שימוש מחדש, השקיה וחקלאות ועוד.
סין מתמודדת עם בעיות מים קשות ומורכבות, כשחלקים נרחבים במדינה סובלים מבצורות מתמשכות או הינם אזורי מדבר נרחבים, זו אולי הסיבה שהסינים אימצו במהרה את ההצעה הישראלית והחלו לבחון ערים המתמודדות עם בעיות מים, על מנת לבחור את העיר המתאימה ביותר לשמש כדוגמא (על-פי הסיכום מולם, על הסינים היה לתת לצד הישראלי שתי ערים פיינליסטיות, מתוכן הצד הישראלי יבחר את העיר המתאימה ביותר לשמש דוגמא).
לקו הגמר הגיעו שתיים, העיר באודינג שבמחוז חביי והעיר שואוגואנג שבמחוז שנדונג. בחודש אוקטובר, ביקר צוות ישראלי בשתי הערים, ובחן את מידת התאמתן לשמש כ”עיר המים”.
מצד אחד, באודינג, אחת מהערים העתיקות בסין, כ- 150 ק”מ מבייג’ינג, עם שטח (כולל האזורים החקלאיים המקיפים) של כ- 22,000 קמ”ר (גדול יותר ממדינת ישראל) ועם אוכלוסייה של כ- 11 מיליון איש. דומה שבממדים האלו, “ארץ המים” ולא “עיר המים” הוא השם ההולם.
מן העבר השני, שואוגואנג, כ- 600 ק”מ מבייג’ינג, עיר של כ- 400,000 איש עם סה”כ של 1.1 מיליון איש כולל האזורים החקלאיים המקיפים, שוכנת לחופי האוקיינוס השקט ולכן סובלת מבעיות דומות לכל עיר השוכנת בסמוך לים (מליחות של מי התהום וכו’).
הקרב היה קצר והתוצאה חד משמעית – שואוגואנג הקטנה (יחסית) ניצחה את הענק הבאודינגי, והיא שתהיה “עיר המים הישראלית בסין”. את ההכרזה הזו נשא במשותף שר הכלכלה, נפתלי בנט, יחד עם סגן מושל שנדונג וראש העיר הזוכה במהלך סמינר לחברות מים ישראליות, שנערך בבייג’ינג בתאריך 24.11.14.
מה השלב הבא? סקירה מקיפה (שתיערך עד חודש מרץ 2015) של המצב הנוכחי בעיר ובעיות המים הקיימות בה, ולאחר מכן, בניית מאגד של חברות מים ישראליות, שיכולו לטפל בבעיות הללו ולהפוך את שואוגואנג למפגן של עוצמת יכולות תעשיית המים הישראלית.
עולם המים, אגב, נחשב בזמנו לאחד מהפלופים הגדולים של קוסטנר, מאחר וההכנסות של הסרט לא הצדיקו את ההשקעה הרבה בו. כולנו תקווה שבמקרה זה, הסוף יהיה אחר.
חברות המעוניינות להשתלב בפרויקט “עיר המים” מוזמנות לפנות לשגרירות המסחרית בבייג’ינג או לתוכנית ניוטק שבמשרד הכלכלה.
