כ-10% מכח העבודה בהונג קונג הינם עוזרות בית ממדינות הסביבה כגון הפיליפינים, מלזיה, אינדונזיה ועוד, אשר מהוות כ-4.5% מהאוכלוסיה הכוללת. היום אף פורסם כי לראשונה הגיעו לעיר עובדות ממיאנמר…
במדינות אסיה העשירות, מאות אלפי עובדים ממדינות העניות, מטפלים בילדים, שומרים עליהם, מאכילים אותם- בזמן שההורים עובדים או מבלים. הונג קונג מובילה את התחום:
כל מי שביקר בהונג קונג ביום ראשון מכיר את המחזה של עשרות אלפי (!) עובדות זרות המתיישבות בכל פינה פנויה בעיר- על המדרכות, הגשרים, הספסלים, הגנים וכל מקום שאפשר לשבת בו- ופוגשות חברות, רוקדות, שומעות מוזיקה וקצת משתחררות מהעול הכבד.
מהי, אם כן, הבעיה? הבעיה שעולה לאחרונה בעיתונות היא בעיקר האלימות הננקטת כלפי העובדות, וכן העובדה כי שעות העבודה ארוכות מדי. בנוסף, השכר של העובדות נשחק לאורך השנים. לפי סקר של אמנסטי, חלק ניכר של העובדות מועסקות 17 (!) שעות ביום…
לאור כל זאת, אינדונזיה כבר הודיעה כי החל משנת 2017 היא תפסיק לשלוח עבודות בית למדינות האזור, ויתכן כי מדינות אחרות ילכו בעקבותיה. בינתיים, זרם העובדות אינו נפסק ואף מתגבר ככל שמדינות נוספות נכנסות למעגל העוזרות.
