לרגל יום המים הבינ”ל, התראיינתי למגזין האיטנרטי The World and Viet Nam Report, ושיתפתי על הטכנולוגיה הישראלית והגישה הישראלית למים, על החברות הישראליות הפעילות בוייטנאם ועל אפשרויות השת”פ בין המדינות, בתקופה שבה וייטנאם מבינה שהעובדה שיש בה הרבה (מאוד) מים, אינה מבטיחה אספקת מים נקיים לכל דורש.
יום המים העולמי 2023, בנושא “להיות השינוי”, מעודד אנשים לפעול בחייהם כדי לשנות את האופן שבו הם משתמשים, צורכים ומנהלים מים. לדעתך, מה משמעות הנושא הזה עבור וייטנאם?
ישראל כבר מזמן שילבה בתרבות שלה פילוסופיית מים עם הכותרת “כל טיפה נחשבת”. עבורנו, כמדינה יבשה ודלה במים, היא הייתה חלק בלתי נפרד מהקיום שלנו והבסיס לכל השאר – חקלאות, תשתיות ועוד.
עבור וייטנאם, השינוי והזווית הזאת מגיעים די מאוחר, שכן וייטנאם באופן מסורתי היא ארץ של שפע מים וכמות הנהרות והאגמים עלולה לבלבל את הציבור לגבי הצורך בפועל להיות זהיר בצריכת מים.
בישראל, כל ילד יודע לסגור את הברז כשהוא מצחצח שיניים או לסגור אפילו ברז ברחוב אם הוא דולף. כשהווייטנאמים יבינו שהמים שייכים לציבור ושאם כולם יחסכו מים, כולם ייהנו ממקורות מים בריאים יותר ונגישים יותר, תראו את השינוי.
האם תוכל להסביר מדיניות או מודל ניהול מים בישראל שעוזרים לה להתגבר על מחסור במים וקשיי אקלים?
ישראל היא מדינה יבשה, כ-60% מאדמתנו היא מדבר ושאר משאבי המים דלים. יתרה מכך, על פי מחקרים, ישראל פגיעה מאוד להשפעות שינויי האקלים וכנראה תתמודד עם תקופת גיוס קשה בשנים הקרובות. מוקדם מאוד, בשנות ה-50, הבנו שאנחנו לא יכולים להסתמך על שנים טובות או משאבים כדי לקנות מים חיצוניים, נצטרך להיות בעלים של פתרונות משלנו וליישם אסטרטגיית מים לאומית הוליסטית.
אסטרטגיה זו כללה שילוב של עבודה במגזר הממשלתי והפרטי, לייצר רגולציות, השקעה במו”פ, השקעה רבה בתשתית לאומית ואזורית ודחיפה של חברות פרטיות להציע פתרונות לשוק. בכך, ישראל היא המדינה המובילה בעולם להתפלת מי הים, לעשות שימוש חוזר במים מליחים ובקולחים בחקלאות ובתעשייה וליישם שיטות חיסכון במים כמו השקיה בטפטוף ותוספות ברז לחסכון במים. שימוש ביתי, מהברז במטבח ועד לראש המקלחת.
ישראל מובילה בניהול מים בהייטק. האם תוכל בבקשה לשתף קצת ניסיון בשימוש במים וטכנולוגיית ניהול מים בישראל?
ישראל משתמשת במפעלי התפלה, מים ממוחזרים וטכנולוגיות מתקדמות לטיפול במים כדי להבטיח שתייה בטוחה ושימושים אחרים. 95% מהשפכים בישראל עוברים טיפול ו-86% מהם נמצאים בשימוש חוזר לחקלאות ותעשייה. המשמעות היא שמצד אחד המגזרים הללו מקבלים מים טריים ונקיים לשימוש אך מצד שני, לא “מבזבזים” מי שתייה.
ישראל בנתה את מתקן ההתפלה הגדול בעולם ו-70% מהמים ששותים הישראלים מגיעים מהים התיכון. בנוסף, חברות ישראליות יישמו את כישרון החדשנות והורידו בשנים האחרונות את אובדן המים הממוצע הלאומי ל-10%, בהשוואה לכ-30% מהממוצע העולמי.
אחרון חביב, מכיוון שישראל נמצאת תמיד במצב של מחסור במים, יש לנו את החברות שיצרו את הטכנולוגיה שמבוססת על תפיסה מהפכנית: קצירת מים מהאוויר. התהליך פשוט ויעיל, והוא יכול להפיק לפחות 800 ליטר מים ביום.
איזה שיתוף פעולה יש לוייטנאם וישראל בניהול המים? מה עלינו לעשות כדי לקדם שיתוף פעולה נוסף בתחום זה?
יעילות מים תמיד הייתה חלק משיתוף הפעולה רב השנים בין וייטנאם וישראל. אנו פועלים יחד מאז כינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות ב-1993 לפיתוח פתרונות חדשניים למתן מענה לצרכי המים של שתי המדינות. כמה אירועים בולטים כוללים פורום דו-צדדי של שיתוף פעולה סחר וטכנולוגיה בין שתי המדינות. מזכר ההבנות של שיתוף הפעולה בפיתוח וניהול משאבי מים בין מדינת ישראל לנציבות נהר המקונג (MRC), המסייע בבניית יכולת לצוות הטכני של ה-MRC והחברים בו.
פקידים וייטנאמים נוסעים באופן קבוע לישראל כדי להשתתף בקורסים קצרים בנושאי השקיה וניהול משאבי מים. מערכות ההשקיה בטפטוף החסכונות במים ומערכות סינון זרימת הדגים במימון ישראל נכחו באוניברסיטאות בווייטנאם למטרות הוראה, כגון באוניברסיטת החקלאות של הו צ’י מין סיטי. במיוחד הגיעו מומחים ישראלים לווייטנאם כדי להתייעץ בפרויקטים הקשורים למשאבי מים. לאחרונה, בנובמבר 2022, מומחים מרשות המים ומומחים בריטיים שוחחו עם משרד החקלאות ופיתוח הכפר בתוכנית לתמיכה בניהול המים בדלתא המקונג.
יתרה מכך, משלחת הכלכלה והמסחר הישראלית לוייטנאם ערכה מספר מופעי דרכים וסמינרים עסקיים מדי שנה במחוזות שונים של וייטנאם, וכן סייעה למשלחות לבקר בישראל ובווייטנאם. במגזר הפרטי, לחברות המים הישראליות הטובות ביותר יש קשרי עבודה עם חברות וייטנאמיות וקבוצות חקלאות גדולות כדי ליישם טכנולוגיה ישראלית בווייטנאם.
על מנת לקדם שיתוף פעולה נוסף בין וייטנאם וישראל בניהול מים, חשוב לשתי המדינות להמשיך ולפתח פרויקטים ויוזמות משותפים המתמקדים בשימור מים, שימוש חוזר וניהול. בנוסף, לישראל יש כמה מהפתרונות המתקדמים ביותר בתחום זה כמו חיישנים מתקדמים, צילומי לוויין וטכנולוגיות נוספות לניטור מפלס המים ואיכות המים. רוב אלה עדיין לא מיושמים בווייטנאם, אך יכולים לסייע למדינה לנהל טוב יותר את משאבי המים שלה ולהגיב טוב יותר לשיטפונות ובצורת.
מהם פתרונות המים והטכנולוגיות הספציפיות של ישראל למים הניתנות ליישום בתחומי החקלאות, הייצור וחיי היום-יום של וייטנאם?
שגרירות ישראל בווייטנאם מחויבת לסייע למאמצי המדינה לשפר את הגישה למים נקיים ולהפחית את המחסור במים. פתרונות המים והטכנולוגיות שלנו יכולים לעזור לשפר את איכות המים, להפחית את בזבוז המים ולהגביר את יעילות המים. כמה מהדוגמאות הבולטות הן:
– מערכות אוטומטיות לאיתור ותיקון נזילות, שיכולות להוריד משמעותית את נפח המים ללא הכנסה (NRW).
-מערכות וכלים לניהול נתונים שיסייעו לעיריות וארגונים לא רק לקבל ראייה ממוקדת של מערכות המים שלהם, אלא יסייעו בקבלת החלטות מונעות נתונים ועבודת תשתית חסכונית במערכת הנוכחית.
– מערכות השקיה מתקדמות (לדוגמה – מערכת אלחוטית של Internet of Things (IoT) שיכולות להפחית לא רק את צריכת המים, אלא גם את הוצאות החווה, שעות כוח האדם ועלויות התחזוקה.
אני מאמין שרוב הפתרונות הישראליים רלוונטיים לצרכים ההולכים וגדלים של וייטנאם בתחום המים ואני שמח לראות יותר ויותר שיתופי פעולה שנעשו בשנים האחרונות בין ישראלים לוייטנאמים.
הנספחות הכלכלית והמסחרית של ישראלי לוייטנאם תמשיך לתמוך בעסקים משתי המדינות הרוצים לשתף פעולה ולבחון הזדמנויות עסקיות.
