משבר אנרגיה גלובאלי הוא כבר עובדה מוגמרת, עם מחירי אנרגיה מאמירים בעשרות אחוזים. אלו נגרמים בחלקם בגלל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה המשפיעה על ההיצע העולמי ובחלקם נגרמים בגלל ביקושים עודפים לאנרגיה. מקורות האנרגיה הגלובאליים הינם עדיין מקורות אנרגיה פוסילית (נפט, פחם, גז) ואלו מצטרפים ללחץ הגובר על מדינות העולם, במיוחד המדינות המפותחות, לצמצום התלות שלהן בדלקים פוסיליים ולעבור לאנרגיה מתחדשת.
משבר האנרגיה לא פוסח על אוסטרליה. היא לאחרונה מוצאת את עצמה מצד אחד בין הרצון לצמצום התלות באנרגיה בלתי מתחדשת ולהצבת יעדים שאפתניים להפחתת פליטות וגזי חממה לבין התלות הקיימת על מקורות פוסיליים ומחירי אנרגיה מאמירים.
כשחושבים לרוב על יצואניות הדלקים הפוסיליים נוטים לחשוב על מדינות המזרח התיכון, מרכז אסיה או צפון אמריקה. לא רבים יודעים שאוסטרליה היא יצואנים הגז המונזל (LPG) הגדולה בעולם ויצואנית הפחם הגדולה בעולם, בפער ניכר. היא אחראית לכ-36% מיצוא הפחם העולמי ולכ-25% מיצוא הגז מונזל העולמי. שוק האנרגיה האוסטרלי, לאור משאבי הטבע האדירים העומדים לרשותה, עדיין נשען במידה רבה על דלקים פוסיליים כגון פחם (40%), נפט (34%) וגז טבעי (22%). אם לוקחים בחשבון את צריכת האנרגיה עבור חשמל אז פחם משחק תפקיד גדול אפילו יותר (75% משוק החשמל).
כמו בכל העולם, מחירי האנרגיה בשוק המקומי צפויים לעלות בעשרות אחוזים במהלך התקופה הקרובה. מדובר בגזירה משמעותית על משקי הבית אשר כבר כיום סובלים מאינפלציה משקית של קרוב ל 8%. הלחץ על משקי הבית לא מגיע רק מכיוון שוק האנרגיה אלא גם מעליית מחירי המזון ובעיקר עליית מחירי הדיור. דו”ח ה IMF האחרון מציב תמרור אזהרה לכלכלה האוסטרלית עם מחירי דיור שיצאו מאיזון וכי שוק הדיור הוא misaligned וקרוב להתרסקות. הדו”ח מציין כי המחירים גבוהים בכ-50% ממה שמשקי הבית יכולים לעמוד בהם. לאור אלו, הממשלה הפדרלית, בשיתוף ממשלות המדינות המרכיבות את אוסטרליה (States and Territories) העבירה תוכנית לקביעת מגבלה על מחיר האנרגיה (פחם וגז) במטרה להקל על משקי הבית. חבילת הפיצוי הזו עומדת על כ-1.5 מיליארד דולר אוסטרלי (שווה ערך ל-3.5 מיליארד שקלים) וצפויה לחסוך לאוסטרלים מאות דולרים בשנה בחשבון החשמל.
מן העבר השני, בעוד שהתנודתיות במחירים מדרבנת כלכלות לצמצם את התלות בדלקים אלו, ישנו את מימדת האקלים וההתחממות הגלובאלית, הנגרם במידה רבה בגלל שריפת דלקים פוסיליים. לאחרונה אוסטרליה הצהירה כי עד לשנת 2050 היא תגיע לעמדת Net Zero Emissions – יעד המשקף הפחתה של 43% בפליטות חממה. יעד זה מפעיל לחץ רב הן על מפעלים ועסקים, במיוחד על המזהמים שביניהם, והן על קובעי המדיניות בממשלה הפדרלית ובממשלות המקומיות.
ואיך זה קשור לישראל?
רבות מהחברות המקומיות שאנו פוגשים במסגרת הפעילות שלנו רוצים לשמוע על החדשנות הישראלית. כמובן שבמוקד העשייה נמצאות התעשיות והסקטורים המסורתיים לפעילות כגון סייבר, ציוד רפואי, בריאות דיגיטלית, פינטק, אגרוטכנולוגיה ועוד. עם זאת, כמעט בכל הפגישות עולה הצורך מצד החברות לשלב טכנולוגיות או חברות שמתייחסות באופן כזה או אחר למשבר האקלים, לצמצום צריכת אנרגיה וצמצום פליטת חממות. אלו מגיעים מצד חברות שאינן עוסקות באופן ישיר בתחום האנרגיה, כגון בנקים, חברות טלקום, נדל”ן, תעשייה ועוד.
לכן, בשנה הבאה (2023) אנו בנספחות המסחרית צפויים לקיים מספר אירועים בתחום ה ClimateTech והאנרגיה.
חברות ישראליות עם חדשנות ייחודית בתחום ה ClimateTech ? מוזמנות ליצור איתנו קשר על מנת לבחון כיצד ניתן להשתלב באחד מהאירועים הללו במהלך השנה החדשה.
מקור: https://www.statista.com/chart/27839/biggest-liquefied-natural-gas-exporters/
