כלכלת אוסטרליה מתמודדת עם מציאות כלכלית מאתגרת ומשתנה

עם ממשלה חדשה, האמרת יוקר המחיה ואינפלציה שמרימה את ראשה – כלכלת אוסטרליה מתמודדת עם מציאות כלכלית מאתגרת ומשתנה

ב- 21 במאי השנה התקיימו בחירות כלליות באוסטרליה בהם ניצחה מפלגת הלייבור של אוסטרליה (ALP – Australian Labor Party) בראשות אנתוני אלבניזי.

המפלגה, שחזרה להגה השלטון אחרי כמעט עשור בו שהתה באופוזיציה מתמודדת בין היתר עם אחד הנושאים המרכזיים שהעסיקו את מערכת הבחירות האחרונה: עתיד הכלכלה. המאבק בין הצדדים ובין מנהיגי שתי המפלגות סב סביב השאלה ‘מי משתי המפלגות יטפל טוב יותר בשורת האתגרים הכלכליים שאוסטרליה נדרשת לה’ בהמשך להרעת המציאות הכלכלית של תושבי המדינה בחודשים האחרונים.

אף על פי שמדובר במגמה גלובלית מובהקת ויוקר המחיה מהווה תוצאה של ריבוי האירועים שהכלכלה העולמית מתמודדת איתם בתום שנתיים וחצי של משבר נגיף הקורונה, מגבלות וסגרים חסרי תקדים במדינות רבות (שבאוסטרליה באו לביטוי ב 4 סגרים מתישים במטרה להגיע לאפס הדבקה בקהילה), הרי שלאורך זמן אלו הביאו איתם השלכות קשות על שרשראות הייצור, ההובלה, הלוגיסטיקה והאספקה הגלובליים ולביטוי המידי שכולל התייקרויות, עליות מחירים – ושיעורי אינפלציה שמתחילים לאבד שליטה.

אל מציאות השנתיים האחרונות הצטרפה סדרת סנקציות נרחבת של מדינות המערב כולל אוסטרליה בעקבות המלחמה שפרצה באוקראינה. כך, אם משבר הקורונה והפגיעה בסחר ובהובלה בעקבותיו תרמו לתחושת מחסור, הרי שהמלחמה המתמשכת באוקראינה החמירה את מגמת ייקור תשומות האנרגיה והחריפה את הפגיעה בשרשראות האספקה, ההובלה והלוגיסטיקה ואת אוסטרליה למציאות מורכבת שלא זכורה כמותה זה עשורים.

מצד אחד, פתיחת גבולות המדינה בחודש בפברואר השנה סיפקה תמריץ חשוב לתעשיות התעופה, התיירות ואיתם למדיניות ההגירה של עובדים בעלי מקצועות נדרשים (Skilled Workers) שקריטיים מאוד לשוק העבודה המקומי במסגרת תהליך ההתאוששות וחזרה לשגרה. אלו תרמו לשיעורי אבטלה היסטוריים נמוכים שעומדים על 4% בלבד ומשקפים שיעור שלא זכורים כמותם זה כמעט 20 שנה.

בנוסף לכך ששנת 2021 הביאה איתה נתוני צמיחה כלכליים של 3.5% (בהשוואה לקיטון בתוצר הלאומי בשיעור של 1.5% בשנת השיא של משבר הקורונה ולפני תחילת קמפיין החיסונים הנרחב) ולמציאות בה אזרחים ומשקי בית רבים הם בעלי הון ונכסים ששוויים הגבוהה אי פעם ובפועל ממצב אותם במצב האיתן והעשיר ביותר בו שהו מעולם.

מנגד, הסגרים המתמשכים בסין שתורמים לפגיעה בשרשראות האספקה בשנתיים האחרונות, יחד עם המשבר הפוליטי-כלכלי בעקבות המלחמה באירופה בחודשים האחרונים שמגביל את יצוא החיטה והדגנים לשווקים ובצירוף מחירי אנרגיה מאמירים ומחירי דשנים ותשומות לחקלאות שמתייקרים –

כל אלו מביאים לתוצאה הבלתי נמנעת והיא עלייה וייקור של מחירי הסחורות בדגש על הספקת חיטה ודגנים מאסמי התבואה של אירופה ומדינות נוספות שהן ספקיות מזון דוגמת הודו, ארגנטינה ואחרות.

לאוסטרליה בעיה נוספת שמשפיעה על מחירי המזון, והיא הפגיעה בשטחי גידול חקלאיים בעקבות שורת ההצפות שפקדה חלקים גדולים מהחוף המזרחי של מדינת קווינסלנד בחודשים פברואר-מרץ השנה.

ההצפות השמידו יבולים חקלאיים בהיקפים עצומים בדגש על – גידולי החסה, שהפכה לסוגיה שמסמלת את הפגיעה בחקלאות האוסטרלית ואיתה בכלכלה המקומית, עד כדי כך שנאלצה להתחיל לייבא חסה בזמן שבשנים רגילות אוסטרליה היא יצואנית חסה מובילה לשווקי המיידים.

מדינות שנסמכות על יבוא תוצרת חקלאות טרייה בדגש על חיטה ודגנים החלו להיערך לגוון את מקורות הייבוא ואספקת המזון שלהן ולהגדיל מאגרים קיימים בכדי להיערך לחודשים הקרובים. מנגד, מדינות יצואניות של תוצרת דומה, בדגש על יצרניות של חיטה ודגנים למאכל כבר הודיעו על צמצום צפוי של היקפי הייצוא במטרה לשמר אספקה מקומית בהן סרביה, קזחסטאן, קוסובו ומצרים שצפויות לנהוג במדיניות הגנה על יצור מקומי (Protectionism).

אל אלו מצטרפות הודעת ממשלת הודו על צמצום ייצוא חיטה וקני הסוכר לשווקים, הודעת ממשלת מלזיה על הגבלת יצוא העופות הטריים ממנה לאזור המידי של דרום מזרח אסיה, הודעת ממשלת אינדונזיה על בחינת מדיניות ייצוא שמן דקלים לשווקים (חומר גלם מרכזי בתעשיית המזון שלא אחת מושווה ל’נפט והזהב של כלכלת אינדונזיה’) – כולם מהלכים כלכלים גאו-פוליטיים בעלי תרומה לייקור מחירי הסחורות העולמיים שבאים לביטוי בהאמרת מחירי המזון שאנו רוכשים.

בהמשך להתרחשויות אלו, הכריז הבנק המרכזי של אוסטרליה RBA – על החלטתו לעשות שימוש במכשיר הריבית במשק האוסטרלי על מנת להתמודד עם האינפלציה שהרימה את ראשה במהלך השנה.

הבנק המרכזי העלה בשבוע האחרון את הריבית בשוק ב 0.5% (משיעור של 0.35% ל 0.85%). לדבריו, על מנת להחזיר את שיעורי האינפלציה שהלכו והאמירו ל 5.1% כיום חזרה לטווח הניוד הרצוי שבין 3%-2% שאפיין את השנים האחרונות. בהצהרתו, הודיע נגיד הבנק המרכזי Philip Law כי מהלכים אלו מחויבים בשל מציאות השנה האחרונה שהחמירה בצל המלחמה באירופה, ובשל האמרת מחירי האנרגיה לאור סנקציות המערב על תעשיית האנרגיה הרוסית שהביאו למחסור באספקת מוצרי נפט וגז טבעי לשווקים, עבור בייקור מחירי הסחורות, הדשנים והדגנים ובהמשך לפגיעה בשרשראות הייצור, ההובלה והאספקה העולמיים בשל נגיף קורונה.

עוד ציין בהצהרתו, שכלכלת אוסטרליה חזקה ואיתנה ורושמת בעקביות שיעורי צמיחה שמלמדים על התאוששות כלכלית. עוד ציין ששיעור האינפלציה באוסטרליה נמוך בהשוואה עם כל כלכלות מדינות ה OECD כאשר אוסטרליה היא כיום השישית במדרג האינפלציה הנמוכה, ומעליה (כלומר במצב טוב ממנה) מצויות קבוצת כלכלות בעלות איתנות חזקה באופן מיוחד בהן יפן ולוקסמבורג שבהן אינפלציה של 2.5% בלבד, ישראל מיד אחריהן במקום השני עם 4% אינפלציה ואז קוריאה וצרפת שממוקמות גם הן לפני אוסטרליה – ואילו אחריהן (כלומר במצב גרוע ממנה) כל יתר מדינות ה OECD האחרות כפי שניתן ללמוד מהטבלה בהמשך. ניתן לראות בטבלה בהמשך שממוצע האיחוד האירופי עומד על שיעור אינפלציה בן 8.1%, ואת הרשימה סוגרת טורקיה עם שיעורי אינפלציה מבהילים שמסתכמים כיום בלא פחות מ 70% אינפלציה.

‘אינפלציה היא המפלצת שקיווינו שלעולם לא תשוב’ מסר הנגיד האוסטרלי, ‘אנחנו נמצאים בנקודת זמן שהדורות האחרונים של אוסטרלים לא הכירו ואפיינה את שנות ה 70 וה 80 בהיסטוריה שלנו שבאו לביטוי בייקור ועליות מחירים, העדר יציבות עסקית, כלכלית: פיסקלית ומוניטרית ואיתם לאבטלה רחבה ושיעורי אינפלציה דו ספרתיים’.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, וחרם הנפט של מדינות OPEC, האינפלציה העולמית הגיעה לגבהים היסטוריים כתוצאה מייקור עלויות מחיר הנפט לשוקים.

באוסטרליה עלתה האינפלציה מ 5.6% בשנת 1973 ל- 14% בשנה שלאחריה, והשיא הגיע בשנת 1975 אז האמירה האינפלציה כתוצאה מהתייקרות מחירי המזון והצריכה עד לכמעט 18% ונותרה גבוהה עד לשנת 1984.

בחזרה לשנת 2022 – בחודשים האחרונים הכול מתייקר (גם) באוסטרליה.

מחירי החשמל קפצו ב 10%, הפירות והירקות בכמעט 7% ובקבוק של קוקה קולה עלה בחצי דולר. כיוון שאוסטרליה היא יצרנית ויצואנית של משאבי אנרגיה בהם – פחם, גז טבעי ודלקים, ההערכה היא שכלכלתה לא צפויה למשבר שיוביל לעליית מחירים בלתי נשלטת ולהתפרצות אינפלציונית, הגם שהצפי הוא להמשך עליה בזמן המיידי עד כדי 7% .

הערכת הבנק המרכזי של אוסטרליה היא שעם יציאתה של סין ממגבלות הסגר שכפתה על אזורים וערים לרבות העיר הגדולה שנגחאי, וחזרתם של נמלי הים שלה לפעילות ותפוקה מלאה, תהנה גם אוסטרליה מהקלות וחזרת שרשראות האספקה הגלובליות ששיבשו את הסחר עם אוסטרליה לפעילות תקינה. איתם, יתוקנו בהדרגה הכשלים בשווקים ותתקיים חזרה איטית של מחירי המזון, הסחורות, והאנרגיה לשיעורים שהיו מקובלים לפני משבר מגפת הקורונה, הגם שלכל המוקדם רק החל בשנה הבאה 2023.