בחירות בפיליפינים: על הסוגיות הכלכליות הבוערות שצפויות להעסיק את הממשל הבא

ביום שני הקרוב, 9 במאי, יקבעו 65.7 מיליון בוחרים ברחבי הפיליפינים וכ-1.7 מיליון בוחרים מחוצה לה את זהות הנשיא הבא וסגנו. כמו כן יקבעו את זהותם של חברי הסנאט, הקונגרס, המושלים וסגניהם, ראשי הערים וכן את זהות מפלגת השלטון (11 קטגוריות בחירה בסך הכל).

לאחר ההכרזה על הזוכים ופיזור עננת הבחירות, יצטרך הממשל הנבחר להתמודד עם הסוגיות הבוערות שנמצאות על סדר היום הכלכלי בפיליפינים.

עיקר תשומת הלב במערכת הבחירות הנוכחית הוא סביב זהות הנשיא הבא וסגנו. המתמודדים המרכזיים הם הצמד Marcus-Duterte שכעת מוביל בסקרים. הראשון הוא פרדיננד מרקוס ג'וניור, בנו של הנשיא העשירי, המתמודד כעת למשרת הנשיא בעצמו. מרקוס, הידוע בכינויו BongBong, רץ יחד עם שרה דוטרטה, ביתו של הנשיא המכהן רודריגו דוטרטה ועד לאחרונה ראשת העיר Davao, אשר מתמודדת לתפקיד סגנית הנשיא. בצמד Robredo-Pangilinan שניצב כעת במקום השני, מתמודדת לני רוברדו, סגנית הנשיא המכהנת, על משרת הנשיאה בבחירות הקרובות. יחד איתה ניצב הסנטור המכהן ונשיא המפלגה הליברלית, קיקו פנגילינאן, המתמודד למשרת סגן הנשיאה.

כאמור, מערכת הבחירות מעוררת לא מעט אמוציות בין המחנות השונים ויש כבר אלו המכנים אותה כמערכת הבחירות החשובה ביותר בעשורים האחרונים, שלתוצאותיה יהיו השפעות מהותיות על סוגיות פנים (עתידה הדמוקרטי של הפיליפינים) ומדיניות חוץ (סוגיית סין-ארה"ב). את תוצאות הבחירות אנו עוד לא יודעים, אך מה שכן ברור הוא שהממשל הבא ידרש להתמודד עם מספר סוגיות כלכליות בוערות שחלקן קיבל בירושה מהממשל הנוכחי וחלקן מכורח אתגרי השעה (קורונה והמלחמה באוקראינה).

חמש סוגיות כלכליות מרכזיות אליהן יידרש הממשל הבא:   

  1. עליה במחירי המזון והדלק מדד האינפלציה של חודש אפריל האחרון קפץ לרמה של 4.9%, שיא של 3 שנים שמשקף עליה מחירים לצרכן, בעיקר בתחום האנרגיה והמזון. מחירי הדלק והבנזין ממשיכים לעלות בפיליפינים וגוררים עליה הדרגתית גם במחירי הגז (LPG) בו משתמשים 4 מתוך 10 פיליפינים, לרבות בשכבות החלשות, לצרכי בישול וחימום. עליית המחירים בפיליפינים היא כמובן חלק ממגמה בינלאומית של עליית מחירי הנפט שגורם מרכזי בה היא המלחמה באוקראינה, אולם יש לציין שעליית המחירים התחילה כחודשיים לפני המשבר. בינתיים, כתגובה למחירי האנרגיה הגבוהים, הממשלה חילקה ל-377,000 נהגים שוברים לרכישת דלק. זאת כחלק מתקציב של 2.5 מיליארד פזו (49$ מיליון דולר) אותם הקציבה עבור הסקטורים הפגיעים ביותר – סקטור התחבורה הציבורית וסקטור החקלאים והדייגים. הדיון סביב סוגיית האינפלציה והתייקרות מחירי הדלק הוביל להעלאת פתרונות שונים לבלימת המגמה, ביניהן ביטול מס בְּלוֹ (excise tax) על הדלק שצפוי להוביל לקיטון בהכנסות המדינה ממיסים. סביר שאת ההכרעה על כך יקבל הממשל הבא.
  2. המאבק בעוני וסוגיית העלאת שכר מינימוםנכון לחודש דצמבר 2021 כ-23.7% מהפיליפינים, שהם כ-26 מיליון איש, מוגדרים כעניים. קו העוני למשפחה בת 5 נפשות מוגדר על פי הלשכה הלאומית לסטטיסטיקה (PSA) כהכנסה של 12,082 פזו (כ-240 דולר) לחודש ומטה. שיעור העוני באותה התקופה בשנת 2018, טרם פרוץ מגפת הקורונה עמד על כ21.1% כאשר המשמעות היא ש- 3.9 מיליון איש נכנסו למעגל העוני בשנים אלו. בהקשר הזה נזכיר שכלכלת הפיליפינים נפגעה משמעותית בשנת 2020 לאחר שהתכווצה בשיעור של 9.6% בשל מדיניות הסגרים והגבלות הקורונה. שיעור האבטלה שקפץ ללמעלה מ-17% בעיצומו של המשבר התייצב לאחרונה על כ-6%, אך רבים עדיין נותרו מחוץ למעגל התעסוקה. נתון מדאיג נוסף הוא מדדד ה-GINI אשר מודד את התפלגות העושר בין השכבות השונות באוכלוסייה, פרסום המדד האחרון מעיד על כך שהפערים בין שכבות האוכלוסיה בפיליפינים רק הולכים וגדלים. הציון האחרון שקיבלה פיליפינים הוא 0.41, ציון גבוה ביחס לשכנותיה מלזיה, אינדונזיה, וייטנאם, סינגפור ותאילנד. נזכיר שציון גבוה יותר משמעותו פערים גדולים יותר. נושא זה הוביל לדיון על סוגיית העלאת שכר המינימום אשר לא השתנה משמעותית בשנים האחרונות, זאת בזמן שהמחירים בשוק עלו. בתוך כך גוברים הלחצים לקבוע שכר מינימום אחיד לכל המדינה, שיעמוד על 750 פזו ליום (כ-14 דולר). לעליה כזאת יש כמובן השלכות רבות וסביר שהממשל הבא יאלץ לקבל הכרעה בנושא.
  3. סוגיית החוב הלאומי – נכון לסוף ינואר 2022 החוב הלאומי בפיליפינים עמד על 12 טריליון פזו (כ-229 מיליארד דולר), גבוה בכ-16% בהשוואה לינואר 2021, כאשר הצפי הוא שעד סוף 2022 החוב יגיע ל-13.4 טריליון פזו. ממשל דוטרטה פעל להגדיל את כמות ההלוואות לטובת מימון רפורמת פיתוח התשתיות הלאומי (Build Build Build!), רפורמת הבריאות (UHC) וכמובן לצורך המאבק בקורונה. כ-30% מההלוואות מקורם מלווים חיצוניים וכ-70% הגיעו מתוך המדינה. כתוצאה, יחס חוב-תוצר בסוף שנת 2021 עמד על 60%, שזהו האחוז הגבוה ביותר מאז 2005. החשש המרכזי כעת הוא שדירוג האשראי הבינ"ל של הפיליפינים ירד והמדינה תאלץ לשלם יותר עבור הלוואות חיצוניות. על מנת למתן את יחס החוב-תוצר לשיעור של 40%, הממשל הבא יצטרך לעמוד ביעד צמיחה כלכלית שנתית של כ-6%, כפי שהיה לפני משבר הקורונה. בנוסף לחוב הלאומי, הפיליפינים מתמודדת עם גירעון הולך וגדל. הגירעון עמד על 1.7 טריליון פזו (34 מיליארד דולר). בסוף שנת 2021, גידול של 21.8% משנה לפני כן. הגידול נבע מעלייה בהוצאות הממשלה בין היתר בשל ההתמודדות עם משבר הקורונה.
  4. חיזוק מערכת הבריאות – מגפת הקורונה הבליטה את חולשתה של מערכת הבריאות בפיליפינים ושירותי הבריאות הציבוריים. אחד הסימנים לכך היה התפטרות המונית של אחיות בבתי חולים פרטיים בעיצומו של משבר הקורונה (כ-40% עזבו בשנת 2020) כדי לחפש הזדמנויות טובות יותר במגזר הציבורי או בחו"ל. אחיות בפיליפינים מקבלות את השכר הנמוך ביותר במדינות דרום-מזרח אסיה, בבתי-חולים פרטיים הממוצע הוא כ-200$ דולר לחודש, ומאידך בבתי-חולים ציבוריים המשכורת ההתחלתית היא 671$. המשכורת והתנאים הקשים מובילים לאחיות רבות להגר ולחפש עבודה בחו"ל. הפיליפינים היא היצואנית הגדולה בעולם של אחיות. בעקבות כך הממשלה אסרה על יציאה של עובדי מערכת הבריאות לעבודה בחו"ל, האיסור לבסוף בוטל אבל הממשלה הגדיר מכסה שנתית של 5,000 עובדי מערכת הבריאות שמורשים לעבוד בחו"ל. נושא חיזוק מערכת הבריאות לרבות העלאת השכר של עובדי הבריאות ושיפור השירות לתושבים הוא אחת מהסוגיות עליהן דיברו המתמודדים במהלך הקמפיינים השונים.
  5. פריון נמוך של ענף החקלאות  – בשנת 2021 התפוקה החקלאית בפיליפינים ירדה ב-1.6%, זאת בין היתר בשל נזקי טייפון Odette אשר פגע במרכז המדינה בדצמבר 2021 וגרם לנזקים המוערכים בכ- 13.3 מיליארד פזו (כ-265 מיליון דולר), בין היתר בענף גידול אורז והדגה. מגדלי האורז הם לרוב שכבת האוכלוסיה הפגיעה ביותר בשל חוסר בגישה למימון, חוסר בציוד וגישה לטכנולוגיות והפגיעות לפגעי מזג אויר. כמובן שהם גם אלקטורט חשוב כאשר כ-30% מכח העבודה בפיליפינים עוסק בתחום החקלאות – רבים עוסקים בגידול אורז. בשנת 2019 ממשל דוטרטה הקל בהגבלות בייבוא אורז מחוץ למדינה ופתח למעשה את הענף לתחרות. ירידת המחירים בזמן שעלויות ייצור האורז גדלו הוביל בין היתר לפגיעה כלכלית במגדלי האורז הפיליפינים. נושא זה דובר במהלך הקמפיינים של המועמדים השונים אשר דיברו על הצורך לתקן את החוק ולשנות זאת, כמו כן לפעול לחיזוק ענף גידול האורז כל ידי שיפור תשתיות באזורים הכפריים, מתן סובסידיות וגישה למקורות מימון. בהקשר הזה נציין שפיליפינים הייתה בעבר יצואנית אורז אך בשנים האחרונות הפסיקה לייצא ואך התחילה לייבא אורז.

נמשיך לעקוב ולעדכן לאחר הקמת הממשל החדש.

בינתיים, אנו מזמינים חברות ישראליות המתעניינות ביצוא לפיליפינים לפנות אלינו לנספחות הכלכלית במנילה לסיוע ואיתור שותפים עסקיים.

*מסמך זה נכתב בסיוע של מר ישי פרדמן במסגרת פרויקט התמחות מרחוק בנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בפיליפינים. 

 

צור קשר עם:

תומר היווי

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל