תעשיות החקלאות של ישראל וניו-זילנד משלבות ידיים – הזמנה לסמינר עסקים לקראת שת"פ בענף האגריטק

ניו זילנד, היא מדינה מערבית ומפותחת שנהנית מרמת חיים גבוהה ומתגוררים בה כמעט 5 מיליון תושבים. כלכלת ניו זילנד נסמכת במידה רבה על סחר בינלאומי בדגש על ייצור מגוון של תעשיות ומוצרי חקלאות שונים, לרבות דיג, יצוא של בשר, חלב גולמי ומוצרי חלב וכן בעלי חיים. לניו זילנד מגזר חקלאי גדול יחסית ותחרותי מאוד עם תרומה משמעותית לתוצר הלאומי, שיחד עם תעשיות משלימות מהווים כ 15% מהייצוא הניו זילנדי לשווקים הגלובליים.

מאז תחילת ההתיישבות האירופאית בניו זילנד ועד לשלהי המאה ה-20 התבססה כלכלת המדינה במידה רבה על סחר עם בריטניה כשעד לשנת 1965 כמחצית מכל הייצוא התעשייתי השנתי יועד אליה. עם הצטרפות בריטניה לאיחוד האירופי בשנת 1973 קטן הסחר בין המדינות באופן משמעותי בשל היתרון, הקירבה והעדפה של תוצרת אירופית שהייתה קרובה לשטחה, ע"פ תוצרת זרה, יקרה ורחוקה ממנה. בנוסף, מגמות של עליית מחירי הנפט במהלך שנות ה-70 יחד עם האטה בכלכלה העולמית הביאו את ניו זילנד למיתון ולירידה ניכרת ברמת החיים בהשוואה עם מדינות מערביות אחרות. בתורם, אלו הובילו לכך שבאמצע שנות ה-80 הונהגו רפורמות משמעותיות בהם ליברליזציה ומדיניות של פתיחות כלכלית, הפרטה נרחבת של חברות ותשתיות בבעלות ממשלתית יחד עם עידוד השקעות הון זרות. כיום נחשבת ניו זילנד כמדינה שבה דרגות החופש הכלכלי הוא מהגבוהים בעולם וכלכלתה מבוססת על שוק פתוח ותחרותי ועל רשת הסכמי סחר חופשיים.

בראשית שנות השמונים סבלה ניו-זילנד ממיתון כלכלי חריף שכלל גם את סקטור החקלאות וממשלתה נאלצה לנקוט בצמצומים תקציבים דרסטיים. ב 1984 בהחלטה דרמטית הפסיקה ממשלת ניו זילנד את מתן כל התמיכות, ההטבות והסובסידיות שניתנו עד אז לחקלאים ובאופן נרחב לתעשיית החקלאות המקומית, שהסתכמו בכ 30% מהיקף הייצור החקלאי. לחקלאים שנפגעו לא ניתן פיצוי מלבד שיפוי חד-פעמי שהוצע לאלה שבחרו לפרוש מענף החקלאות לחלוטין בהמשך לביטול הסבסוד שהיה מקובל עד אז.

תוצאות מדיניות זו היו חיוביות מאוד ולאורך זמן החל תהליך שתרם רבות להגדלת היעילות והפריון של התעשייה המקומית, במקביל עם צמצום הוצאות הייצור שהיו נהוגות בה. בשנים שלאחר מכן המשיכו חקלאי המדינה ליזום פיתוח גידולים חדשים יחד עם בניית עסקים תומכים וסקטור החקלאות ששהה בקיפאון צמח והתפתח מאוד. מאז, חלקו בתל"ג הניו-זילנדי הוא קבוע בעוד שברוב המדינות התעשייתיות לרבות בישראל, חלקה של תעשיית הייצור והייצוא החקלאית נמצא בירידה.

למהלכים שנעשו בשנות ה-70 וה-80 היו השפעות מרחיקות לכת על סקטור החקלאות ועל החקלאים במדינה שיותר מכל הייתה להם תרומה משמעותית לפיתוח וחיזוק הענף, כשבהמשך למיקומה של המדינה והמרחק הרב שלה מהשווקים הרלוונטיים ליצוא תוצרתה, הפך ענף החקלאות להיות ענף תעשייה מודרני, טכנולוגי, תחרותי  ומתקדם, שפועל כדרך קבע לפתח ולשלב טכנולוגיות חדשניות באמצעות מחקר ופיתוח מתקדם כמו גם בדרך של שת"פ עם חברות, תאגידים ושווקים תחרותיים משלימים. כל זאת, בהמשך לצורך ולהכרה בחשיבות העמידה בחזית הטכנולוגיה החקלאית במטרה להיות מובילים בינלאומיים בשילוב והטמעת פתרונות חקלאות מדייקת, חדשנית ומתקדמת כמחוללי צמיחה ופיתוח כלכלי.

בהמשך לכך, הנספחות הכלכלית של ישראל באוסטרליה שפועלת על פני השנה לסייע לחברות ישראליות מענפים למצוא שת"פ עסקיים וטכנולוגיים שונים, מובילה יוזמה ממוקדת לשת"פ בסקטור החקלאות המדייקת (אגריטק) לאור העניין הרב שקיים בניו זילנד ושאיפתה לייסד קשרים ומסגרות של שת"פ עם מרכזים ותעשיות בעלות מובילות טכנולוגיות.

יחד עם מכון הייצוא, הנספחות הכלכלית של ישראל באוסטרליה שאחראית גם על חיזוק השת"פ הכלכלי עם ניו זילנד תקיים סמינר עסקים ייחודי וראשון מסוגו, בו ישתתפו וירצו חברות אגריטק ישראליות וניו-זילנדיות נבחרות, שיקיימו במהלך הסמינר ולאחריו פגישות עסקיות מתואמות. את הסמינר יכבדו בנוכחותם שרי החקלאות של שתי המדינות שידברו באירוע הפתיחה שיתקיים ביום שלישי, 15 בפברואר החל מ 7 בבוקר שעון ישראל.

הסמינר שיתקיים בין ה 15-16 בפברואר מורכב פאנלים עסקיים מקצועיים שנוגעים בנושאים ובאתגרים שיעצבו את עתיד תעשיית החקלאות של ניו-זילנד וישראל כמו גם את החברות והסטארט-אפים מישראל שרלוונטיים ופועלים בהם, לרבות ההתמודדות עם השפעות ההתחממות הגלובלית, האתגרים והיתרונות של מערכות ניתוח נתוני דאטא מתקדמים מבוססי בינה מלאכותית והיעילות בתפוקה של ניהול החווה החקלאית באמצעות מערכות איסוף נתונים מדוייקים וקבלת החלטות טכנולוגיות חדשניות.

בנוסף על קבוצת חברות האגריטק הישראלית והניו-זילנדית שישתתפו ויציגו בסמינר, מתכבדת הנספחות להזמין חברות ישראליות מענף החקלאות הישראלית באופן כללי, להירשם לסמינר ולהשתתף בו כקהל מאזינים כמו גם לתאם פגישות עסקיות עם חברות ושותפים פוטנציאלים לאחר תום הסמינר. ההרשמה וההשתתפות הם ללא עלות ופתוחות לקהל מקצועי רלוונטי.

הרשמה לסמינר ותיאום פגישות עסקיות בו באמצעות הלינק הבא: https://events.zoom.us/ev/AIqeCqdt5m_htgETquzOTJFKpqj9Q3PQCA_4N-Vonfeq8vLwDq8e9iH2OoAJ23Pi5dHSqd4

Israel – New Zealand Agritech Summit 2022 (1)

צור קשר עם:

שי זריבץ'

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל