ה-Super app של דרום מזרח אסיה הונפקה ב-40 מיליארד דולר

אל חברת Grab הסינגפורית התוודעתי כאשר ביקרתי לראשונה בסינגפור ב-2017. בזמנו, היא הייתה אחת משתי אפליקציות (יחד עם Uber) שאפשרו להזמין שירות קריאת הסעה (Ride hailing service) וזו הייתה ההתנסות הראשונה שלי בשירות זה, שעד היום עדיין לא פרץ לשוק הישראלי.

מאז עברו מים רבים בירדן (וגם בנהר סינגפור שזורם ממש מתחת לבניין בו אני גר). לאחר תחרות מדממת של כמה שנים בין Grab ל-Uber על השוק בדרום מזרח אסיה, החברות החליטו ב-2018 למזג את הפעילות שלהן שנשארה תחת המותג של Grab ובתמורה Uber קיבלה כ-20% בעלות על החברה. לתקופה מסוימת היה נדמה ש-Grab תהיה מונופול בשוק קריאות ההסעה בסינגפור ואמנם היא התחילה להעלות מחירים בקצב מהיר, אך למזלו של הציבור בסינגפור עד מהרה נכנסה המתחרה האינדונזית שלה, GOJEK, לשוק הסינגפורי (וגם לכמה שווקים נוספים באזור).

בשלב די מוקדם של פעילותן, Grab ו-GOJEK ניצלו את העובדה שהן מותקנות במאות מיליוני מכשירים ניידים בדרום מזרח אסיה כדי למכור שירותים נוספים ללקוחותיהם, ביניהם משלוחים, תשלומים דיגיטליים ושירותים פיננסיים (Grab זכתה לפני כשנה ברישיון להקמת בנק דיגיטלי בסינגפור).

אסטרטגיה זו להפוך לאפליקציה שמכסה קבוצת הולכת ומתרחבת של שירותים מתחומים שונים ידועה כ-Super-App, והדוגמאות הבולטות ביותר שלה מגיעות כידוע מסין (WeChat, AliPay). עובדה מעניינת לציון היא שהמייסד של Grab היה חבר טוב של המייסד של GOJEK בעת לימודיהם בהארווארד, אי שם בשנת 2011.

לפני כמה שבועות Grab התחילה להיסחר בנאסדק באמצעות ספאק (SPAC) לפי שווי מוערך של 40 מיליארד דולר, ובכך הפכה למעשה ליוניקורן הגדול ביותר בדרום מזרח אסיה וגם לחברה הגדולה ביותר מדרום מזרח אסיה שאי פעם נרשמה למסחר בבורסה אמריקאית.

לנספחות הכלכלית בסינגפור יש היסטוריה של עבודה עם Grab, אך זו לא הייתה פשוטה כלל. החברה מפסידה סכומים עצומים של כסף בכל שנה בגלל התחרות הקשה בתחומים בהם היא נמצאת, והיא הפסידה בשנת 2020 כמעט מיליארד דולר. לכן, החברה לא הייתה מעוניינת כמעט כלל ברוב פתרונות ה-Enterprise software בהן התעשייה הישראלית חזקה במיוחד, על אף שאלה, לעניות דעתי, היו יכולות לשפר את יעילות החברה ואת איכות המוצרים שלה. במקום זאת, ב-Grab הבהירו לנו שכשהם מסתכלים על טכנולוגיות חדשות הם בעיקר מתמקדים בכאלה שיוכלו לסייע לה להציע שירותים נוספים ולהגדיל את זרם ההכנסות של החברה. קושי נוסף בעבודה מולה הוא ההעדפה שלה לפתח בעצמה את רוב הטכנולוגיה והפתרונות (פרקטיקה נפוצה יחסית בסינגפור), ולהסתמך מעט על פתרונות חיצוניים.

לאור זאת, Grab עשויה להיות שותף מעניין לחברות ישראליות עם פתרונות סינרגטיים לפעילותה שיכולים להתאים לשווקי דרום מזרח אסיה, אך יש לקחת החשבון את האתגרים שצוינו לעיל.

 

צור קשר עם:

יואב סיידל

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל