זיהום האויר של ניו דלהי – דיווח מהשטח

לא מעט פורסם לאחרונה בכלי התקשורת בארץ ובעולם על זיהום האויר שפקד את ניו דלהי החל מחודש נובמבר, הכותרות הציגו תמונת מצב מדאיגה ומרחוק נראה כאילו הבירה של הודו עצרה מלכת. מהשטח הדברים נראים מעט אחרת, זה הזמן לעשות קצת סדר בדברים.

ראשית, חשוב להדגיש כי כאשר מדברים על זיהום האויר של דלהי לא מדובר בתופעה חדשה, הזיהום פוקד את העיר מידי שנה עם תחילת חגיגות הדיוואלי (חג האור המקומי) בחודש נובמבר. הסיבות לזיהום הן מגוונות: החל מעשן הזיקוקים שהשימוש בהם נפוץ מאוד בזמן חגיגות הדיוואלי, פליטת עשן של כלי רכב מזהמים (מספר כלי הרכב בעיר הינו הגבוה ביותר ברחבי הודו), שריפת שדות חקלאיים מחוץ לדלהי, פעילותן של תחנות כח מזהמות בפאתי העיר ובעיקר תחילתו של החורף שמאופיין באפס משקעים ורוח. הסיבה האחרונה מביאה לכך כי למעשה אין מה שיזיז את ענן זיהום האויר שמתיישב מעל לעיר שממוקמת בעמק, עד לתחילת האביב.

אין להקל ראש בזיהום האויר החמור שפוקד את הבירה, אשר מדורגת בין 5-10 הערים המזוהמות בעולם לפי מחקרים אחרונים. בימי החורף, רמת הזיהום כאן עלולה להגיע לרמות של 1000AQI (לשם השוואה, מעל 100AQI מומלץ לאוכלוסיות רגישות כדוגמת ילדים, קשישים ונשים בהיריון שלא לצאת החוצה, מעל 150AQI האויר כבר נחשב למסוכן). יחד עם זאת, מדובר בתקופה של מספר חודשים בודדים (לרוב ההקלה בזיהום מורגשת החל מחודש פברואר) במהלכם מצמצמים את השהייה בחוץ, משתמשים במסכות נגד זיהום בכל יציאה מהבית ובחללים הפנימיים מקפידים על שימוש רציף במסננים.

השנה עלה נושא זיהום האויר לכותרות הראשיות בבירה והפך לאחת מהסוגיות המרכזיות בשיח היום יומי. עם השנים, עולה המודעות בקרב הציבור הרחב להשפעותיו ארוכות הטווח השליליות של הזיהום כמו גם ההבנה כי יש צורך בהתערבות של הממשלות המקומיות והמרכזית לפתירת הסוגיה. לאחרונה, הטיל בית המשפט העליון של המדינה על ממשלות מדינות פנג'אב, הריאנה, אוטר פארדש וממשלת דלהי המקומית להתכנס לטובת מציאת פתרונות ומתווה לטיפול בסוגיית הזיהום המטרידה. כאמצעי מנע זמניים הורו חלק מהממשלות על מודל של 50% עבודה מהבית, איסור על כניסת משאיות לעיר שאינן מובילות מוצרים חיוניים, הפסקת עבודות הבנייה בעיר, סגירת מוסדות החינוך (יש לציין שמרביתם טרם נפתחו באופן מלא עוד מאז פרוץ הקורונה), הפסקת פעילותן של 6 תחנות כוח מתוך ה11 שבפאתי ניו דלהי וזאת עד לפיתוח תכנית ארוכת טווח להתמודדות עם הזיהום בעיר. עם זאת יש לציין כי השיח על סגר אפשרי על העיר נראה כעת רחוק מהמציאות והסבירות שיוטל אינה גבוהה. דלהי, שמאז פרוץ מגיפת הקורונה חוותה שני סגרים הרמטיים ארוכי טווח, מה שמשפיע על רצון הממשלה המקומית לאפשר לעיר לשוב לצמיחה כלכלית כך שסגר נראה כמוצא אחרון.

לשאלה האם זיהום האויר משפיע על יכולת עשיית העסקים בעיר של חברות זרות בכלל וישראליות בפרט – תשובתי היא לא. הזיהום אינו עצר או גרע באופן משמעותי ונראה לעין ביכולת של חברות מקומיות להמשיך בפעילותן העסקית. חלקם המשיכו או חזרו למודל של עבודה חלקית מהבית אך נראה כי דווקא היציאה מגל הקורונה השני החמור שפקד את הבירה, הגביר את הרצון והצורך של החברות המקומיות לפצות בקיום מפגשים וכנסים פיזיים שהיו כה חסרים בתקופה האחרונה. יתרה מכך, בתי העסק ממשיכים לפעול כרגיל ברחבי העיר והמסעדות וחללי העבודה מלאים באנשים שפוקדים אותם לטובת מפגשים עסקיים. נראה כי גם היצוא הישראלי להודו לא נפגע מהזיהום לא מבחינת ההיקף ואף לא מבחינת גיוון היצוא ואף שמר על ערכים דומים לתקופות מקבילות בשנים קודמות.

מעוניינים לשמוע עוד ולבדוק כיצד אנו בנספחות הכלכלית בניו דלהי נוכל לסייע לכם?

אנו מזמינים אתכם לפנות אלינו במערכת הפניות ליצואן או בכתובת המייל של הנספחות: Delhi@Israeltrade.gov.il

 

צור קשר עם:

נטאשה זנגין

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל