בזמן שהצפות פוקדות את מזרח אוסטרליה ותופעת La Niña משבשת את החיים בה, בישראל יתקיים מפגש בינלאומי לפתרונות מים והתמודדות עם מצבי חירום

ברחבי מדינת NSW – המאוכלסת במדינות הפדרציה שממוקמת במזרח אוסטרליה, קיימים לא פחות מ 135 סכרים שונים כשהגדול והמרכזי שבהם הוא סכר Warragamba Dam שממוקם בדרום מערב העיר סידני, בסמוך לאזור שנחצה על ידי נהר Warragmba.

הסכר, שהוא מהגדולים בעולם והינו פרויקט הנדסי רחב היקף, ממוקם רק 4 שעות נסיעה לכיוון דרומה של העיר סידני, נבנה במקור כמענה למחסור במי שתייה לתושבי העיר עוד במהלך מלחמת העולם השנייה, כשעם סיום בנייתו בשנת 1960 התאפשרו שליטה וניצול המים הרבים שזרמו בנהר בכך שניתן היה לשאוב ולהוביל אותם מאגם ההיקוות הרחב שיצר הסכר (בהיקף של כ 9,000 קמ”ר) בו נאגרים מי נהר ושיטפונות, אחרי שהפך להיות מקור אספקת מי השתייה המרכזי לתושבי מטרופולין העיר סידני.

פעילות הסכר, שבולם את זרימת נהר Warragamba על ידי כך שהוא אוגר את כמויות המים האדירות שנשפכות מהנהר אל אגם ההיקוות המלאכותי בשם Lake Burragorang הגיע בשבוע שעבר ולאחר מספר ימים של ירידת גשמים עזים למקסימום קיבולת אגירת המים שהסכר תוכנן לעמוד בו. כתוצאה, כמויות עצומות של מי נהר ושיטפונות החלו לפרוץ ולהציף את גדותיו ואף הרבה מעבר לכך וגרמו להצפות רחבות של שטחים חקלאים, כמו גם אזורים ושכונות מגורים נרחבים.

החל מיום שישי האחרון, עת הגיע הסכר למקסימום ניצול קיבולת אגירת המים המרבית שלו, כמויות המים העודפות שנשפכו לסביבה משתוות לכ 100 ג’יגה ליטרים של מים ביום, הרבה מעבר לקיבולת הצבירה של האגם שבתחתיתו שבשיאו מקיף 9,051 קמ”ר. (בהשוואה, אגם הכנרת, מקור המים המרכזי של ישראל משך שנים רבות, מקיף 2,730 קמ”ר).

התופעה שחוזרת עצמה בכל 4-5 שנים במהלך העונה הגשומה במזרח אוסטרליה היא חלק ממחזוריות אירועי La Nina שמקורה בזרמים חזקים במרכז האוקיינוס השקט (הפסיפי) כחלק מתופעה מטאורולוגית שהתוצאה הסופית שלה בין היתר היא ירידת גשמים עזים במהלך חודש דצמבר, תקופת הקיץ האוסטרלית הסמוכה לחג המולד (ומכאן השם ‘הילד’ בספרדית, בהמשך לנטייתה להגיע לשיא בחג המולד) תופעה שמוכרת גם ‘כילד הרע של האקלים העולמי’ בהתייחס ל El Ninio כמו גם ל’אחותו הקרירה’ –  La Nina.

בשנת 2004 למשל, ייחסו לתופעת האל-ניניו את הבצורת הקטלנית שפקדה חלקים רבים מאוסטרליה, את היובש המוגבר באינדונזיה, את הדחייה בגשמים ביבשת אפריקה ובעיקר במזרחה ובדרומה, את מזג האוויר החם מהרגיל באירופה, ועוד כהנה וכהנה תופעות אקלימיות בלתי מוסברות. בשנת 1998, התברר כי תופעת האל-ניניו הייתה הגורם המוביל האחראי לשינויי האקלים הגלובליים והגיעה אפילו לחופי האיים של מזרח-אפריקה, בהם האי זנזיבר. בשנת 1999 פורסמו מחקרים המעידים על השפעות שינויי האקלים בישראל ובחופים המזרחיים של הים התיכון.

כחלק מתופעה זו, טמפרטורת פני המים במזרח האוקיינוס השקט הטרופי, הסמוך לקו המשווה, עולה ויורדת לסירוגין ביחס לטמפרטורה הרב-שנתית הממוצעת. באופן כללי, תקופת אל-ניניו מוגדרת כאשר טמפרטורת המים גבוהה מהממוצע בחצי מעלת צלזיוס. מנגד, כשהטמפרטורה נמוכה מהממוצע בחצי מעלה, התקופה נקראת ‘לה ניניה’ (La Niña) או ‘הילדה’ בספרדית. לעומתן, תקופות שבמהלכן אין שינויי טמפרטורה משמעותיים נקראות ‘תקופות ניטרליות’. שתי התופעות המקבילות ‘אל-ניני’ו ו ‘La Nina’ נוצרות בעקבות חוסר יציבות זמני במנגנונים האקלימיים הקבועים הפועלים באוקיינוס השקט, אף על פי שלא ידוע בדיוק אילו תהליכים מובילים לכך ומהי מידת השפעת מעשה ידי האדם, בעיקר זיהום הסביבה, האוויר, האטמוספירה והים על יצירתה ועל מחזוריותה.

בכל מקרה, דפוסי מזג האוויר בשבועות האחרונים באוסטרליה מלמדים על צפי לקראת תקופת קיץ גשומה במזרח אוסטרליה, דבר שמייצר לחברות הביטוח המקומיות הזדמנות להציע שירותי ביטוח שונים ממוקדים בנזקים צפויים לרכוש ולבעלי חיים (בעיקר לחקלאים שמנהלים חוות חקלאיות עצומות) שתביא איתה בסבירות גבוהה תקופה ייחודית זו.

אע”פ שישראל איננה חווה הצפות בהיקפים שמדינות ואזורים הסמוכים לאוקיינוס השקט מתמודדים איתם לאור תופעות שינוי האקלים המוכרים כ ‘הילד והילדה’, הרי שישראל מוכרת כמובילה עולמית בהתמודדויות עם מצבי חירום ומשבר לרבות משברים שגורמים למחסור באספקת מי שתייה. בין שכתוצאה משיטפונות, אסונות טבע דוגמת רעידות אדמה, תקופות של בצורת ועד לאתגר איומי הסייבר, בישראל הצטברו, ידע, פותחו מתודולוגיות שמצטרפים ליכולות טכנולוגיות שנועדו למנוע, לעצור או לצמצם את הפגיעה של כל אלו בתהליך ההפקה והייצור, ההובלה ואספקת מים לשתייה, כמו גם לצרכי חקלאות ותעשייה.

בזמן שתקופות של משבר וחירום מתרחשות כתופעות אקלימית מחזורית, בשבוע הבא בין ה 8-9 בדצמבר יקיים מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה יחד עם מכון היצוא כנס עסקים מקצועי ממוקד שיעסוק באתגרים שנובעים ממחסור במים בעקבות מצבי חירום, דוגמת אלו שאוסטרליה באופן כללי והעיר הגדולה והמאוכלסת בה, סידני, נדרשות ומתמודדות איתה באופן תדיר וממש לאחרונה.

הכנס שימשך על פני יומיים יכלול הרצאות של דוברים מומחים, השתתפות בסימולציה ותרגול התמודדות עם מצבי חירום תוך שימוש ביכולות וטכנולוגיות מתקדמות שנועדו לבלום ולמנוע את היווצרותו, ולאפשר אספקת מים תקינה וקבועה בהמשך לצרכים הנדרשים. בכנס ישתתפו ויציגו כ 20 חברות טכנולוגיות ניהול מים ישראליות, שיקיימו פגישות עסקיות מתואמות באמצעות פלטפורמה וירטואלית ייעודית שהוקמה למטרה זו.

למותר לציין שאספקת מים, כמו גם חשמל, גז ושירותים חיוניים אחרים באמצעות תשתיות קריטיות נדרשות בכל שלב ובכל עונה, ועצירה שלהם או פגיעה בהם בוודאי בעתות חירום היא בעלת השלכות כלכליות ואנושיות גדולות שיכולות להוביל לנזקים רחבי היקף. בשל כך, בלימה ומניעת ההידרדרות לסטטוס ‘מצב חירום’ כמו גם בניית יכולת שמאפשרות חזרה לשגרה מהירה ותקינה, הם בעלי ערך ועניין רב לארגונים, ממשלות ומקבלי החלטות בארץ ובחו”ל לרבות מאוסטרליה, כשביוזמת הנספחות הכלכלית, נציגים אוסטרלים ישתתפו בכנס באמצעות פלטפורמה וירטואלית.

צור קשר עם:

שי זריבץ'

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל