השתחררו מהפקק? סיכום ביניים של רפורמת פיתוח התשתיות בפיליפינים

רפורמת פיתוח התשתיות בפיליפינים המכונה !Build Build Build היא רפורמת דגל של ממשל דוטרטה שנועדה להדביק את הפער בין רמת התשתיות לבין קצב גידול האוכלוסייה, לעודד צמיחה כלכלית ולהביא לצמצום העוני.

לקראת הבחירות שיערכו במאי 2022 במהלכן יבחר נשיא חדש ותוחלף מרבית הצמרת השלטונית, ננסה לסכם ולהבין מה השתנה מאז שהרפורמה יצאה לדרך.

נתחיל ברקע ובמספר נתונים על מצב תשתיות התחבורה בפיליפינים ובפרט במטרופולין מנילה.

  • מחקר של הבנק האסייתי לפיתוח (ADB) משנת 2019 דירג את מטרו מנילה כמרחב העירוני הפקוק ביותר מבין 278 ערים שנבדקו במדינות מתפתחות באסיה.
  • עוד ב-2019, משרד הרישוי הפיליפיני דיווח כי רשומים למעלה מ-1.6 מיליון כלי רכב ממונעים במטרופולין מנילה המהווים 40% מסך 6.7 מיליון הרכבים הרשומים בכל המדינה.
  • רשות הפיתוח של מטרופולין מנילה (MMDA) סקרה ומצאה שרק 3% מסך כלי הרכב העוברים כל יום ב- ESDA – עורק התחבורה המרכזי במטרו, הם אוטובוסים ציבוריים, כאשר רכבים פרטיים מהווים 67% והיתר משאיות ודו-גלגלי.
  • במטרופולין מנילה פועלים 4 קווים של רכבות קלות (MRT, LRT, PNR) כאשר הראשונה בהם פועלת כבר למעלה מ-35 שנה בעזרת אותן רכבות, קרונות ומסילות. בשנת 2017 נרשמו 516 תקלות במערכת ה- MRT לבדה, כמעט 10 תקלות בשבוע!
הג'יפני (Jeepney) הוא כלי תחבורה ציבורית טיפוסי ופופולארי במטרו מנילה (מקור: שטרסטוק)

רפורמת Build! Build! Build! השאפתנית נועדה להביא ל"תור הזהב של התשתיות" בפיליפינים. המחסור בתשתיות נחשב כ"עקב אכילס" של הפיתוח הכלכלי בפיליפינים אשר 13% מתושביה מתגוררים במטרופולין מנילה הצפוף, 50% מתושביה מתגוררים באי המרכזי לוזון והיתר פזורים על פני מאות איים מיושבים נוספים. הרפורמה גם נועדה להגדיל את ההוצאה הממשלתית על פיתוח תשתיות מרמה של 2.9 אחוזים מהתמ"ג ל- 7.3 אחוזים. עלות הפרויקטים שתוכננו בין השנים 2017-2022 נאמדה אז ב-8.4 טריליון פזו שהם כ-170 מיליארד דולר.

נכון להיום ולאחר מספר שינויים, הרפורמה כוללת 112 פרויקטי דגל בתחום התשתיות ביניהם סלילה של כבישים מהירים, הקמת גשרים, הקמה ושדרוג של שדות תעופה ונמלי ים, שדרוג תשתית הרכבות וביצוע עבודות למניעת הצפות.

לשם המחשה ניתן לקחת את פרויקט הקמת טרמינל הנוסעים החדש בשדה התעופה Clark International Airport הממוקם שעה וחצי נסיעה צפונה ממטרו מנילה. הטרמינל נועד לקלוט 8 מיליון נוסעים נוספים בשנה ובכך לשלש את קיבולת הנוסעים לכדי 12 מיליון בשנה.  פרויקט זה הושלם ביולי 2021 לאחר שלוש שנים של בניה והקמה על ידי חברת Megawide GMR Construction שזכתה במכרז להקמתו.

המקור העיקרי למימון לפרויקטים עד כה היה הלוואת סיוע (ODA) שהתקבלו בעיקר מסין ויפן ובחלקם הקטן יותר מה-ADB, דרום קוריאה והבנק העולמי. סין היא המלווה הראשית שסיפקה עד כה מימון ל-14 פרויקטים בתחום הרכבות, נמלי הים הלוגיסטיקה, רובם עדיין בשלבי הקמה. יפן, מלווה מרכזית שניה בחשיבותה, פועלת בעיקר באמצעות פרויקטי PPP דרך סוכנות הסיוע JICA. מקור נוסף היה מימון ממשלתי ישיר (GAA) מתקציב ששוריין על ידי הממשל. הסקטור הפרטי מימן גם הוא מספר פרויקטים מרכזיים במסגרת Built Operate Transfer.

מבט על כבישי אגרה מהירים שהוקמו במסגרת פרויקטי PPP כחלק מהרפורמה (מקור: שטרסטוק)

מה תמונת המצב כרגע ומה השתנה מאז תחילת הרפורמה בשנת 2017?

מבט על ההוצאה הממשלתית על פיתוח תשתיות בין השנים 2011-2020 מראה שאכן הייתה עליה משמעותית בתקציב החל משנת 2016, אך עדיין רחוק מיעד ה-7.3% שנקבע טרם משבר הקורונה. בשנת 2020 למשל ההוצאה הממשלתית עמדה על 4.8% בלבד שזה בהחלט עליה משמעותית משנים קודמות.

בהודעה משותפת של משרדי התחבורה (DOTr) והמשרד לעבודות ציבוריות ופיתוח כבישים מהירים (DPWH) מחודש יוני 2021 ניתן להבין כי 4 פרויקטי דגל בלבד הושלמו עד כה בעוד ש-29 פרויקטים צפויים להסתיים במהלך 2021-2022 ועוד 79 פרויקטים יסתיימו בשנת 2023 ומאוחר יותר. בהקשר הזה לא ניתן להתעלם ממשבר הקורונה שהביא לעיכובים משמעותיים בשל הסגרים הארוכים והפגיעה הכלכלית שנרשמה במדינה מאז מרץ 2020.

אך בכל זאת בשטח ניכרים סימני עבודות תשתית רבות לאורך מטרפולין מנילה וברחבי המדינה כולה. כשיורדים לרמת המיקרו ניתן לבדוק ולראות שהושלמו 212 פרויקטים בשדות תעופה, 446 פרויקטים בנמלי ים, 10,376 עבודות למניעת הצפות וכן נבנו 26,494 ק"מ של כבישים, 1,000 ק"מ של מסילות ולמעלה מ-5,500 גשרים הוקמו או שופצו.

מבחינת התרומה לכלכלה, למעלה מ-6 מיליון עובדים פיליפינים לקחו עד כה חלק בפרויקטים השונים שלכך יש כמובן משמעות כלכלית. בייחוד בהתחשב בעובדה שבעיצומו של משבר הקורונה והסגר הארוך שהיה במדינה בחודשים מרץ-יוני 2020, שיעור האבטלה הרקיע ל-17% ומעלה.

לסיכום, אין ספק שהממשל הנוכחי לא יספיק להשלים את כל הפרויקטים שקיווה בששת השנים האחרונות ושיהיה זה תפקידו של הממשל הבא להמשיך את העשייה ולהביא לקפיצה המיוחלת ברמת התשתיות במדינה.

ואיך כל זה קשור לישראל? 

אז זה לא מאוד קשור לישראל. אבל באופן כללי מדובר כאן על השקעה גדולה מאוד בתשתיות שתוביל לבטח להזדמנויות עסקיות. סקטור החקלאות שפעיל מאוד בפיליפינים, צפוי למשל להיתרם מהקמת דרכי גישה חקלאיות וכבישים מהירים  שיקצרו את דרכי הגישה מהפריפריה לשווקים בערים הגדולות. תחומי התחבורה החכמה והערים חכמות יכולים גם כן להיות רלוונטיים לניהול וייעול של רשת התחבורה העירונית. טכנולוגיות בתחום ה-Homeland Security יכולות להיות רלוונטיות לשדות התעופה ונמלי הים החדשים.

בקיצור, מוזמנים לעקוב ולהיות בקשר איתנו בנספחות הכלכלית במנילה.

*הפרסום נכתב בעזרתה של גב' טליה פורה במסגרת פרויקט התמחות בנספחות הכלכלית במנילה במהלך שנת 2021.

צור קשר עם:

תומר היווי

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל