עליה במחירי הנפט, יחד עם מחוייבות לעמוד בהתחייבות להקטין את פליטת גזי החממה, מובילים את ממשלת הודו לקדם תכנית לייצור “מימן ירוק” כדי לנסות ולהשלים את “החתיכה החסרה” בתוך פרוייקט האנרגיה המתחדשת הגדול שהמדינה מושקעת בו. השוק הפרטי לא נותר אדיש.
הודו עדה לעלייה חסרת תקדים במחירי הדלק מאז יוני 2021. חציית רף ה 100 רופי לליטר (בנזין נמכר ב 1.5$ לליטר – מחיר מופקע במדינה שכר חודשי של 250-300$ נחשב סביר) מסכמת למעשה עלייה של יותר מ 60% ב 4 חודשים האחרונים, מחזירה ביתר שאת את השיח סביב נושא האנרגיה לשולחן הדיונים. עלות יבוא האנרגיה השנתית בהודו הסתכמה ביותר מ 123 מיליארד דולר בשנת 2019. יותר מ -82% מהעלות הזו נצרכת בייבוא נפט גולמי וגז טבעי. אנרגיה מתחדשת, סולארית ורוח, היא ללא ספק אופציה טובה יותר מאנרגיה מבוססת דלק פוסילי, אך אינה מהווה פתרון הוליסטי לכל בעיות האנרגיה והפחתת גזי החממה. גיוון מקורות החשמל באמצעות שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת שלה מסייע להודו בהשגת יעדיה עד 2030 לפי הסכם פריז.
למה עוסקים במימן בכלל?
למימן ולאנרגיה היסטוריה משותפת ארוכה – תרכובות מבוססות מימן הניעו את מנועי הבעירה הפנימית הראשונים לפני למעלה מ -200 שנה, וכיום הוא לחלק בלתי נפרד מתעשיית הזיקוק המודרנית. אספקת מימן למשתמשים תעשייתיים היא כיום עסק גדול ברחבי העולם. הביקוש למימן, שגדל פי שלושה מאז 1975, ממשיך לעלות, ומיוצר כמעט כולו מדלקים מאובנים, כאשר 6% מהגז הטבעי העולמי ו -2% מהפחם העולמי הולכים לייצור מימן. כתוצאה מכך, ייצור המימן אחראי לפליטת CO2 של כ -830 מיליון טון פחמן דו חמצני בשנה, שווה ערך לפליטת CO2 של בריטניה ואינדונזיה יחד. עם זאת, למימן יש יתרונות רבים: הוא קל, ניתן לאחסון, צפוף אנרגיה, ואינו מייצר פליטות ישירות של מזהמים או גזי חממה. ניתן לומר כי המאפיינים הכימיים הטבועים בו, הופכים אותו למתמודד חזק במעבר לאנרגיה נקייה, יחד עם סוללות וביו-אנרגיה. אז מה בכל זאת ניתן לעשות? לייצר “מימן ירוק”.
מימן ירוק מיוצר באמצעות אלקטרוליזה של מים, שהינו תהליך שלא מותיר אף תוצר לוואי מלבד חמצן. למעשה זרם חשמלי מפרק את המים ליסודות המרכיבים של החומר: מימן וחמצן ואם החשמל שבו נעשה שימוש בתהליך מופק באמצעי אנרגיה מתחדשת, הרי שהמימן נוצר ללא כל זיהום, ומכאן שמו: “מימן ירוק”. כיום, פחות מ- 2% מייצור המימן בעולם נעשה באמצעות אלקטרוליזה. צמחית ענף האנרגיה המתחדשת, מוביל יותר ויותר גורמים בהודו להתעניין במימן ירוק, שכאמור השימוש אינו מוביל לפליטת פחמן וגזי חממה. לפי כך, יש צפי שנראה מעבר לייצור ושימוש במימן ירוק כחומר גלם לרבות מן התעשיות במדינה בשנים הקרובות.
אז מה צפוי בהודו?
להודו יש פוטנציאל להוזיל את עלות המימן הירוק על ידי שימוש במפעלים קיימים ובעלות נמוכה. התבססות על פוטנציאל השוק העצום, הדמוגרפיה הצעירה והכלכלה המשגשגת מייצירם קרקע פורייה לייצור המימן הירוק כאן. בטווח הארוך לממשלה יש יתרון מובהק לעודד יישום של טכנולוגיות מבוססות מימן. משרד האנרגיה החדשה והמתחדשת (MNRE) מתכנן להשיק מסמך מדיניות למשימת האנרגיה המימית הלאומית, אשר ישמש תחילה לפיתוח האקו סיסטם של המימן במדינה, יסיר אי בהירות בקרב המשקיעים והיזמים, זרים והודים כאחד, שרבים מהם ‘על הגדר’ בנושא המימן, ומצפים למדיניות ממשלתית ברורה ואולי אף לתמריצים כלכליים. בהקשר זה ראוי לצטט את שר התחבורה ההודי, Nitin Gadkari, שהתבטא בנושא המימן הירוק רק ביום ב’ האחרון (25.10.21): ,Green hydrogen is better than petrol and diesel. The transport sector is witnessing a big change”
“We want to make a country which will not be dependent upon the import of petrol and diesel but will export fuel”
גם אתן/ם רוצים/ות לפרוץ ולהצליח בבירה העסקית של אחת הכלכלות הגדלות בעולם? מעונינים למצוא לקוחות בשוק ההודי הענק? יש לכן מוצר שאתן חושבות שיכול לעבוד בתת היבשת ההודית? דברו איתנו!
אתם ואתן מוזמנים/ות לפנות אלינו, צוות הנספות המסחרית במומבאי, ונשמח לעזור לכם/ן לבחון את אינסוף האפשרויות שנמצאות בהודו, ולזהות את הזדמנויות עסקיות מעולות!
חברות המעוניינות לנצל את ההזדמנות מוזמנות לפנות אלינו כאן.
~~
אתם מוזמנים להמשיך ולעקוב בבלוג זה ובדף ה LinkedIn של הנספחות לעדכונים שוטפים.
